צריכה את עזרתכם,מבולבלת משהו...

Mari bel

New member
צריכה את עזרתכם,מבולבלת משהו...

אני גרושה + 2 במערכת יחסים מאוד לא ברורה (לי בכל אופן) עם בחור רווק. עד לפני שבוע היחסים שלנו היו טובים, הוא התחבר לילדים שלי והם מצידם מאוד אוהבים אותו. לפני שבוע בערך היתה לו מריבה קשה עם אמא שלו אשר לאחריה הוא בא אלי והוציא עלי את כל התסכולים שלו (ליד הילדים שלי), אני הופתעתי מאוד שכן זו הפעם הראשונה שאני מתמודדת מולו במצב הזה, פשוט הייתי שק החבטות שלו, לא הבנתי מאיפה כל זה נפל עלי, ניסתי להסביר לו שאני לא מבינה מה הוא רוצה ממני ושאין לי יד ורגל במריבה שלו עם אמו, זה לא ממש עזר. רק בסוף הערב הוא הודה שאני לא שמה והתנצל. הוא ביקש לא להתראות אתי במהלך החג כי הוא צריך להקדיש זמן לאמא שלו, לבלות אתה, להיות אתה ואני הסכמתי למרות שהייתי לבד בלי הילדים ובלי המשפחה המרוחבת. למחרת סבתי נפטרה (שהייתה אשה אהובה עלי מאוד)התקשרתי בסביבות השעה 13:00 וביקשתי שיבוא אלי והסברתי למה. הוא מצידו ענה כי יבוא מאוחר יותר. הבחור הגיע בשעה 22:30 לאחר שבילה את כל יומו בבית ואת הערב במימונה. בשיחה על כך הוא אמר כי הוא לא רץ אלי אלא הולך אלי ועל מימונה וחברים הוא לא מוותר. במילים אחרות כסיימצתי את עיסוקי באתי. אני נעלבתי משהו. דעתכם?
 

Martinigirl

New member
קודם כל ולפני הכל

כמה זמן אתם יחד? זה פרט מאד חשוב. עכשיו, את כותבת "במערכת יחסים מאוד לא ברורה (לי בכל אופן) עם בחור רווק." - לא ברורה לך? - תבררי!!! ולא רק, כי כל אדם היה רוצה לדעת היכן הוא עומד,אלא גם כי את לא לבד, יש לך שני ילדים. כל אחד יכול לכעוס מדי פעם, ולהוציא את הקריזה שלו - קורה. אבל, ויש כאן אבל גדול - לא מוציאים את הקריזה בין בני זוג ליד ילדים, ואני מניחה שהוא בתור רווק, לא מודע לכך - ובצדק, אין לו איך. אבל כאן זו האחריות שלך כלפיהם. חסרים כאן הרבה פרטים, אם זה מקרה אחד ויחיד,ניחא, אבל אם זה דפוס שחוזר על עצמו, שאת עבורו המקום האחרון, ואת רוצה/מצפה ליותר מהקשר, אז ישנה כאן בעיה.
 

Mari bel

New member
זו בדיוק הבעיה

מנסה לברר ולא מצליחה, בכל פעם יחס אחר, תשובה אחרת. לגבי הוצאת כעסים שלו כלפי ליד הילדים זו הייתה הפעם היחדה ומצידי גם האחרונה!!! ביחד חצי שנה וכן אני מרגישה שאני במקום האחרון, כולם קודמים לי, כולל הכלב שלו, אמא שלו, החברים שלו כ ו ל ם!!!
 

Martinigirl

New member
מבינה אותך

אז לגבי השאלה שלך הראשונה, את לא נשמעת מבולבלת בכלל, נראה לי שאת יודעת טוב טוב את מקומך, ואת פשוט צריכה לעשות סדר עם המחשבות שלך, ולהגיע להחלטה. זה גם לא עניין של נעלבתי, כמו שכתבת, את צריכה לחשוב האם את כרגע רוצה להיות בקשר עם בחור,שעבורו את מקום אחרון, להנות ממה שיש,ומהמעט שהוא נותן, להיות בקשר עם משהו שכל פעם נותן לך יחס אחר, לא עקבי, ולא נמצא לידך. ואם זה כרגע מה שאת מחפשת - תשארי. או, שאת מחפשת בן זוג לחיים, להקים איתו משפחה, סיבוב שני,משהו שגם את וגם הוא מאד רוצים,ואם זו התשובה, אז לפי דעתי, הוא לא הבחור המתאים, אבל זו רק דעתי. לשיקולך, בהצלחה :)
 

asian girl

New member
הכל די ברור לדעתי

אפילו את בעצמך מבינה מה קורה פה.. - הוא לא מוכן לוותר על חברים ומימונה (או כל חג או מסיבה אחרים) - הוא נשמע מאוד אבל מאוד לא רציני ומאוד לא אחראי (לפחות מהתיאור שלך) - אה..הוא גם נראה מאוד לא אנושי. כי להיות איתך ברגעים של אבל (גם אם הוא לא הכיר את סבתא שלך) זו התחייבות קודם כל. - ועוד: הוא נראה ילדותי, לא בוגר. לא במחשבות ולא במעשים. את צריכה עוד ילד לטפל בו? ותסלחי לי אם משהו ממה שאמרתי לא נראה לך.
 

Mari bel

New member
תודה

אתן צודקות, זו היתה דעתי, אבל רציתי כנראה חיזוק! להיפרד ממנו זו החלטה לא פשוטה בעבורי, במיוחד בגלל שהילדים שלי מאוד קשורים אליו. יחד עם זאת אני לא מחפשת כרגע קשר שיוביל לחתונה, אבל חוסר היכולת שלו לתמוך ברגעים קשים שלי והיכולת שלו לגרום לי לתמוך בו (במילים אחרות הילדותיות שלו) מעיקים עלי. בקיצור אני צריכה לקבל החלטה והיא לא קלה לי. אשמח לשמוע דעות נוספות... ושוב תודה
 

Martinigirl

New member
עוד דבר קטנטן

אין לי ספק, בקריאה בין השורות שאת אמא נהדרת. אבל אולי עצה קטנה,ילדים הם עולם בפני עצמו, והם רגישים מאד, ולא תמיד יכולים להבין תהליכים והחלטות של מבוגרים. אם את לא מחפשת כרגע קשר רציני שיוביל לחתונה, אולי עדיף פחות לתת להם להקשר רגשית לבני הזוג שאת מבלה איתם. כי אח"כ בפרידות, את מתגברת עליהן, אבל עבורם זה יותר קשה, הרבה יותר קשה. חומר למחשבה :) ושוב בהצלחה
 

asian girl

New member
../images/Emo24.gif

את יודעת מה? אפשר לסלוח לבן אדם שאוהבים הרבה דברים. אבל רק לא חוסר יכולת לתמוך בך ברגעים הקשים וחוסר רצון להבין ולהיות איתך שאת צריכה אותו ברגעים האלו. במילים אחרות אדישות קשה לסלוח. חבר או שהוא חבר או שהוא סתם אחד מהאנשים שאת פוגשת ברחוב. אבל הם לא החברים שלך. להם מותר להיות אדישים. לחבר (בן זוג) לא. ובעניין של ילדים...תחשבי על פרידה ממנו ואיך לעשות את זה בצורה יפה, תארגני ארוחת ערב משותפת אחרונה שהם יזכרו את זה כערב נחמד. ואז תגידי להם שהוא לא יכול לבוא יותר (תמצאי איזו סיבה. זה גם תלוי באיזה גילאים הם). בכל אופן, זו אחת האפשרויות להרגיע את הילדים שלא יקחו את זה קשה. בהצלחה מכל ה-
 

magenta73

New member
מעבר למה שכבר נאמר...

אתם באים מעולמות מאוד שונים... את חווית מערכת יחסים רצינית. את אמא. את יודעת מה זו מחויבות לקשר. את יודעת מה זו אהבה ללא גבולות. את יודעת מה זו אחריות. הוא לא. את רואה דברים מתוך "אנחנו". שיתוף, דאגה לאחרים (לילדים)... הוא רואה דברים מתוך "אני". (מה אני מקבל מזה, מה לי בא לעשות כרגע וכו'). הוא נשמע לי לא מאוד בוגר. אם לא ילדותי. ובנוסף, גם נשמע, שאת לא ממש בראש מענייניו. השאלה, מה את עושה איתו ומה הקשר הזה נותן לך... אם הוא נותן לך משהו. האם את מתפשרת על "עדיף זה מכלום" או שאת דווקא נהנת מהחוסר מחויבות שיש פה... מעבר לכך שלא צריך להכיר לילדים כל עובר אורח שאת מכירה... כי כן, הם נקשרים, ומעבר לכך, איפה האבא בעניין ויש לכך עוד המון המון השלכות והשפעות... והאמת, בנימה אישית, אם היה לי חבר בזמן שסבתא שלי, אהובתי, נפטרה, והייתי מתקשרת אליו ומספרת לו... והוא היה מגיע אלי רק אחרי לא יודעת כמה זמן, כשהוא אומר לי כשהוא רץ אלי אלא הולך אלי, הייתי זורקת אותו מכל המדרגות... בשביל מה יש חברים אם לא בשביל המקרים האלו שאת צריכה תמיכה נפשית?
 

shaniza

New member
קודם כל

אני משתתפת בצערך על מות סבתך
לגבי הבחור... כמו שכבר נאמר, אפשר לסלוח על הרבה דברים לדעתי אפשר לסלוח גם על חוסר תמיכה והבעת אכפתיות ברגעים כאלה -במידה והסיבה לכך מוצדקת לא כך במקרה הנ"ל (לא מוותר על מימונה וחברים רק בגלל שאדם יקר לך הלך לעולמו...) לא מגיע לו אשה כמוך. את יודעת כבר מה את צריכה לעשות... בהצלחה
 

Mari bel

New member
תודה בנות

זהו, זה נגמר, עוד לפני שהספקתי לומר לו לפני שהספקתי לגמור אתו הוא גמר אתי, ראיתי שזה בא, כל הסימנים הראו על כך. זה כואב! וזה יעבור... קשה לי המחשבה על הלבד... להיות אמא ל- 2 ולמצוא זוגיות חדשה זה לא קל עצוב לי וקשה לי
 

shaniza

New member
קבלי ../images/Emo24.gif לתמיכה

מקווה שזה יעזור טיפל'ה ועוד דבר קטן... למרות שקשה המחשבה על הלבד... תנסי לנצל את הזמן שהתפנה לך עם הילדים, עם עצמך... את פורום משפחות חד הוריות את מכירה?
 
שנאה היא לא פתרון....

לא מגיע לך לסבול ולהיות אומללה... אין מקל קסם שיכול להעביר את ההרגשה המזופתת הזאת אבל.... היא תעבור - ואת תזכי במישהו שיעריך אותך ויתן לך את כולו. ואז תדעי כי מה שהיה לך עד עכשיו - הוא ברירת מחדל עצובה. אז - הנה בכל זאת - אין לך מה להיות עצובה - היי שמחה על מה שיש לך ועל מי שאת - אל תאמרי "יהיה טוב" - אימרי "כבר טוב"
 

magenta73

New member
גם כשאת רווקה זה קשה...

אני בטוחה ש+2 לא עוזר לעיניין... קבלי
. אנחנו פה :)
 

Mari bel

New member
מי אמר שאין אנשים נפלאים בעולם?

תודה על התמיכה והחיבוקים. לפעמים מאוד עוזר להבין את עצמך כשאת מספרת על הדרך בה את רואה ומבינה סיטואציה מסויימת ואחרים מבינים אותה בדיוק כמוך! אנחנו עובדים יחד בסופי שבוע (היום לדוגמא) וזה מקשה עלי עוד יותר. הוא גם ביקש להישאר בקשר עם הילדים שלי בטענה שהוא מאוד קשור אליהם, גם הילדים מצידם ביקשו להיות אתו בקשר. בתחילה הם לא הבינו בכלל מה קורה והתחננו בפניו שישאר - כאב לי לראות אותם כך
קשה אבל יעבור.... (מהר אני מקוה)
 

magenta73

New member
אתמול...

הכלבה שלי ראתה אותי ואת הבחור שהיה איתי כחודשיים, ביחד, באותו החדר... אבל לא מדברים... והיא חולה עליו. והיא, ראיתי איך היא רצה אליו, לליטופים, ומסתכלת עלי, ואז באה לידי, עם הזנב בין הרגליים ואוזניים למטה, כאילו היא עשתה משהו לא בסדר... זה קרע אותי... ילדים זה לא כלבה, אי לא משווה, אבל אם זה כאב לי, אני בטוחה שלך זה כואב הרבה יותר. ויש כאן דילמה... אם הוא טוב לילדים, ואתם עדיין צריכים להיפגש... אולי זה נכון לא לעשות הפרדת כוחות... אבל זה נותן לך חומר למחשבה לבחור הבא שיבוא. אם ומתי להכניס אותו לחיי הילדים.
 

Mari bel

New member
הדס לא הכנסתי אותו מהר כ"כ לחיי

ילדי. לקח לי כמה חודשים להכיר לו אותם כחבר שלי. לפני כן הם הכירו אותו בנסיבות חברתיות רבות משתתפים ולא כהחבר של אמא. ובכל זאת לפני שהכרתי לו אותם באופן רשמי ולפני שהכנסתי אותו לביתי, הסברתי לו במה דברים אמורים על כל המשתמע מכך!!! הסברתי שחיי המשפחה שלי הם לא צחוק ועד ליום זה הם לא היכרו אף אחד מהבחורים שיצאתי אתם. אין ערובה בחיים שהכל יהיה תקין תמיד!!! גם מהאבא שלהם התגרשתי, מה לעשות אלו הם החיים לטוב ולרע.
 

magenta73

New member
זה נכון...

לא באתי לבקר אותך... פשוט לי היה נורא קשה אתמול הסיפורון הקטן הזה... אני בטוחה שלך קשה הרבה יותר. נקווה שהבחור הבא שהם יכירו יהיה טוב יותר לך ולהם!
 
למעלה