שאלה טובה וחשובה
ובאמת כדאי לציין אותה כנושא למחקר ולמאמר, כי הנושא עולה רבות (בדרך כלל בקשר לטיפולי שיניים בהרדמה). מה אני מציעה: בקשי מהרופא את שם התרופה שבה ישתמשו, וספרי לנו. נעשה ביחד מחקר במקורות הזמינים באינטרנט (יש הרבה). אולי שווה גם שתפני לרוני אנטן עם שם התרופה. היא נמצאת בקשר עם ד"ר ברגר מפלורידה ויכולה לשאול אותו לגביה - ואם יש מישהו שמכיר ויודע את השפעת התרופה על ילדי הספקטרום, זה הוא. במקביל, צריך לזכור שהמטבוליזם תרופות של ילדינו אינו תקין, ולכן הם אינם מגיבים לתרופות כמו ילדים נוירוטיפיקליים. כדי לסייע למטבוליזם תרופות כדאי לעשות מה שאנחנו ממליצים לעשות לגבי כל גורם זר שנכנס לגוף (קסנוביוטיקס): לתסף בוויטמיני B, באבץ וסלניום, במלח אפסום לפני ואחרי, בגלוטתיון (הכי טוב) ובהרבה COQ10 (שנחוץ לגוף כדי לייצר גלוטתיון). אם יש לך גישה לפוספטידיל כולין או יש מישהו שיכול לתת לך אפילו כמות שמספיקה ליומיים - לפני ואחרי - אני ממליצה מאוד. גם נוגדי חימצון כמו ויטמין C וויטמין E לא יזיקו. וכמובן המון מנוחה ואוויר צח ודייאטה נקייה וכל מה שעוזר לגוף להימנע מעומס חימצוני ולהיפטר מרעלים. בלי קשר, את נשמעת כמו מישהי שעשתה מחקר מקיף על הניתוח ושאת לא שלמה איתו. אז אני שואלת (את ממש לא חייבת לענות לי): אם לא השתכנעתם שזה חיוני וחשוב, למה לעשות הליך רפואי מסובך שיש בו סיכון אינהרנטי (כמו כל ניתוח) ? להחליט לנתח תוכלו גם בעתיד, אם תשתכנעו. לחזור בכם אחרי שכבר ניתחתם אי אפשר, בדיוק כמו עם חיסונים. אני לא אומרת שאולי תקבלו עוד מידע - לצערנו אנחנו תמיד צריכים להחליט בתנאים של אי וודאות. אני מדברת על הלך הרוח שלכם בהתחשב במידע הקיים. האם יהיה הבדל כלשהו אם תחליטו כן לעשות את הניתוח עוד כמה חודשים או כמה שנים? (אני באמת שואלת, ואת באמת לא חייבת לענות לי) .
