צריכה את עזרתכם

צריכה את עזרתכם

שלום, יש לי בת דודה שהתחתנה לפני כ-3 חודשים. עד לפני החתונה- היא הייתה בנאדם שקט, עדין, טוב שאוהב לעזור... אוהבת את המשפחה, אחראית על הבישולים, על הנקיונות- רק לעזור לאמא שלה. עם החתונה (ממה שאני יודעת) ההורים של החתן לקחו את כל הכסף, לא מילאו אחר ההבטחות שלהם ועוד ועוד ווכוחים שבמהלכן האמא של החתן קיללה את דודה שלי בבוטות (עוד פרט, שניהם ממשפחתות חרדתיות) כמו כן, החתן קילל את חמתו (דודה שלי) כמה שבועות אחרי החתונה היה ריב בין בני הזוג- קיללו אחד את השני הוא קרא לה 'זונה' וכל מיני. ולנקודה- מאז החתונה, בת דודה שלי ניתקה קשר עם המשפחה שלה, לא מתקשרת לאחים שלה, לא להורים שלה, ממציעה תירוצים לא להגיע לאירועים. וכשאמא שלה מתקשרת ושואלת ומתעניינת - היא צועקת עליה שלא תתערב לה בחיים (ומדובר בילדה שבחיים לא היה אפשר לדמיין שתתנהג ככה). היום סבתא שלי דיברה איתה, ושאלה למה היא לא מתקשרת לאמא שלה והיא אמרה "אני צריכה לבקש אישור מבעלי", למרות שאני בטוחה שיש לה הזדמניות שהיא לבד ושהיא יכולה להתקשר. ההורים שלה מפללים לכך שהיא תתגרש ממנו, אך אין להם השפעה. לי ברור שהילדה הזו (היא בסה"כ בת 20) במוקדם או במאוחר (אם לא כבר) תסבול מאלימות מצד בעלה (הוא עונה על כל הקריריונים של בעל מכה- הוא לוקח לה את כל הכסף שהיא מרוויחה,הם סגרו את החשבון בנק שלה, היא ניתקה קשר עם כל הקרובים אליה וכו' ). השאלה שלי- מה אני יכולה לעשות? "האפשרות" היחידה שעולה לי לראש, זה להתקשר אליה ולקבוע איתה ולנסות לדבר איתה... למרות שנראה לי שהאפשרות הזו לא כ"כרלוונטית כי 1. אם אני אעשה את זה- היא תבין שאני יודעת מה שקורה ואז אני אגרום להחרפת המצב עם המשפחה שלה (מעולם לא ניפגשנו ככה סתם, וזה יהיה תמוה שאציע לה להיפגש) 2. מן הסתם היא לא תוכל/תרצה להיפגש חבל לי עליה. ואני לא מסוגלת לחשוב על זה שאני לא עושהכלום בידיעה שהיא הולכת לאכול מרורים כל החיים שלה. יש לכם רעיונות? ויש עוד בעיה (אומנם יותר שולית- שלמרות שאחותה ואמא שלה אמרו לה לשמור ולא להיכנס להריון בתקופה הקרובה (בגלל ההתנהגות של הבעל) היא נכנסה להריון. אשמח לכל שמץ של עזרה. תודה רבה!
 
שלום לך

אפשר מאד להבין את דאגתך. אכן, התופעות שאת מתארת יכולות להעיד על קיום מערכת יחסים אלימה. מה שמקשה עוד יותר, במצב זה, זאת המעורבות הלא חיובית של המשפחות משני הצדדים. לעתים קרובות, לאדם שסובל מאלימות (במקרה זה, בת דודתך) עלול לקחת זמן עד להודעה בכך שהוא אכן סובל – הבושה, הקושי להודות בטעות, האמונה שזה יכול להשתנות. לעתים תהליך ההתפכחות יכול לקחת שנים. הבידוד שנוצר מקשה עוד יותר, והאדם מוצא את עצמו במעגל, שע"פ תפיסתו, ללא מוצא. מאד קשה להציל אדם. קשה לגרום לאדם עיוור להפוך לפיכח. בסופו של דבר, רק הוא יכול להציל את עצמו. התפקיד החשוב, בכל זאת, של הסביבה הקרובה – לא להתנכר, לא להאשים, לא לכעוס, לא לשפוט, אלא להעביר מסר חד משמעי ועקבי שאנשים קרובים נמצאים לצידם, אוהבים, דואגים ומוכנים תמיד לעזור. זה מה שאת יכולה לעשות עם בת דודתך – אם בשיחה אישית, אם במכתב, ובעיקר לאורך זמן, מבלי "לנטוש" גם אם היא ממשיכה בדחייה. זה מה שחשוב שגם הוריה יעשו.
 
היי

תודה רבה על התגובה שלך. לצערי את צודקת, ואין יותר מידי מה לעשות מלבד להראות לה שמתי שהיא צריכה אנחנו שם בשבילה. שיהיה רק טוב תודה ולילה טוב
 
למעלה