צריכה את עזרתכן....

  • פותח הנושא nk11
  • פורסם בתאריך

nk11

New member
צריכה את עזרתכן....

לא הייתי כאן כבר כמה שבועות טובים... מצטערת מראש שאני מגיעה רק כשיש בעיות
אבל היומיום פשוט מתיש כל כך.... אני בטוחה שאתן יכולות להבין אותי!!!

משהו לא טוב קורה אצלנו.
הקטנים כבר בני שלושה חודשים וחצי ובאופן עקרוני יונקים לא רע בכלל. אני מניקה לפי דרישה ומשלימה להם עם תמ"ל לפי הצורך שלהם. הם יונקים המון (כל שעה וחצי בערך) כשהבן כמעט ולא צריך השלמות (לוקח בין כלום למקסימיום 60-70 מ"ל ביום) והבת, שמאז ומתמיד ינקה קצת פחות טוב- משלימה עם עוד בערך 120-150 מ"ל תמ"ל ליום + בקבוק שאוב נוסף של 120.

מגיל חודשיים בערך שניהם התחילו לדלג על ארוחה אחת בלילה (מתוקים!!!) ולתת לנו קצת זמן לישון. בעצתה של הדר פה אני שואבת פעם/ פעמיים אחרי שהם נרדמים כדי שהגוף לא יוריד כמויות. בשבועיים- שלושה האחרונים הבת התחילה לישון אפילו יותר טוב והיא מדלגת על ארוחה נוספת בלילה. זה אומר שהיא ישנה בערך 10 שעות בלי לאכול בכלל. זה כמובן היה עניין מאוד משמח בשבילינו למרות שאני קצת נלחצתי מזה. עקבתי מאוד על החיתולים שלה ועל רמת העירנות והחיוניות שלה וגם על המשקל (אני שוקלת אותם כל הזמן. יש לי משקל דיגיטלי בבית שהשאלנו בדיוק בגלל כל ההיסטריות שלי...) ולשמחתי ראיתי שהיא ממשיכה לעלות במשקל ונשארת חיונית ומקסימה גם עם 10 שעות שינה. אבל-
מתחילת השבוע הזה היתה לי הרגשה שהיא יונקת פחות טוב וגם היא כמה ימים נשארה באותו משקל (זה לא נורא, אני יודעת. אבל זה התחיל לסמן לי שהתחושה שלי כנראה נכונה). אחרי כמה ימים כאלו- היא גם התחילה לחזור לדפוסים ישנים של סרבנות ציצי (מסובבת ראש וצורחת כשאני מביאה אותה לתנוחת הנקה ועל בקבוקים מתנפלת...) אבל היא כל הזמן נשארה חיונית ובמצב רוח טוב מלבד צינון קל שהיה לה (גם כשדילגה על ארוחות היא ממש לא היתה עצבנית או לא רגועה). בעבר גם היתה לנו תקופה כזו של סרבנות ציצי ובעצתה של יועצת ההנקה שלי הורדתי לחץ ממנה, עשינו הרבה skin to skin, שינינו תנוחות הנקה ואז זה עבר. בקיצור, הפעם ניסיתי את אותן השיטות ובאמת היום היא כבר חזרה לינוק יחסית בסדר. זאת אומרת שהיא לרוב לא מתנגדת לציצי אבל- היא עדיין לא ינקה הרבה, דילגה על ארוחות, עשתה ארוחות קצרות וגם בקבוקים לא כ"כ רצתה. ועדיין- היא המשיכה להיות חייכנית, שמחה, חיונית וכד'.
הערב כששקלתי אותה ממש נלחצתי- מסתבר שהיא ירדה 40 גר ביומיים ובסה"כ לאורך כל השבוע עלתה 55 גרם בלבד!!! (תמיד היא עולה בערך 150-180 גרם בשבוע). בקיצור- ברור שמשהו כאן לא בסדר.
לא ברור לי איך יכול להיות שהיא לא אוכלת טוב בארוחות ובמקביל למה היא לא מסמנת לי כשהיא רעבה. אם היא לא אכלה טוב לאורך היום היא אמורה להתעורר בלילה ולהשלים, לא? אני ממש מרגישה שאני לא יכולה לסמוך מספיק על המנגנון של הרעב והשובע שלה וזה מלחיץ אותי. אחיה, שיהיה בריא, כשהוא רעב- אני (וכל הרחוב מסביב) יודעים את זה טוב מאוד!!! והיא כזאת תינוקת רגועה ושקטה...
במקביל- אני לא כ"כ מבינה למה היא חזרה פתאום לדפוסי סרבנות הציצי מהעבר? כשזה קרה בגיל חודש וחצי- חודשיים קישרתי את זה לכך שעוד לא ידעה לינוק כמו שצריך אבל מאז היא כבר מאוד השתפרה והיום מצליחה לינוק לא רע בכלל. אז למה זה חוזר פתאום???? חשוב לי לציין שמעולם היא לא אהבה יותר מידי לינוק. היא תמיד תעדיף בקבוק על ציצי כי זה יותר קל לה. היא גם לא הרבה משתמשת בציצי לנחמה ולהתפנקות (לעומת אח שלה שעושה את זה המון). בקיצור, מערכת היחסים שלה עם הציצי לא פשוטה אבל כבר הצלחנו להתגבר על זה בעבר...

החלטתי שבינתיים אני מציעה לה יותר בקבוקים לאורך היום ומוסיפה בקבוק נוסף בלילה (שאוב/ תמ"ל) כדי להשלים לה את מה שחסר גם אם היא לא מבקשת. ז"א להאכיל מתוך שינה. בעיקרון אני ממש לא אוהבת את זה, אני חושבת שילד צריך לאכול כשהוא רעב ולא צריך "לתקוע" לו אוכל. אבל אני לא יודעת מה עוד אפשר לעשות.
אני ממש לא רוצה להפסיק להניק אותה ולעבור לבקבוקים. רק מלחשוב על זה אני מתחילה לבכות. אין לכן מושג איך היה לי קשה אותו היום שהיא סירבה לינוק ממני, אני ממש לוקחת את זה אישית. חוצמזה שממש קשה לי לשאוב הרבה לאורך היום כי אני הרבה לבד איתם אבל אני מתכננת לעבוד קשה כדי לשאוב לה יותר.

מה עוד אפשר לעשות????
 
צינון מקשה מאד על הנקה

וכך גם ריפלוקס, שמגיב קשה יותר בהנקה (סמוי, אז לא תמיד רואים פליטות), אוזניים, ופצעים בפה (לא עלינו).
ממליצה בחום על בדיקת רופא/ה.
האם היא מקשיתה גב כשמסרבת לציצי?
האם בהנקה זקופה היא מוכנה לזה יותר?
האם נראה שכואב לה?
לא הייתי ממהרת להכניס האכלת לילה, אלא קודם בודקת כל מה שציינתי.
בהצלחה!
אגב, לא לייאש אותך, אבל גם נגה שלי היתה במערכת יחסים מורכבת וממושכת עם הציצי. כן, לא, אולי, בערך, ואז שבועיים אחרי שהיא התחילה לינוק ממש טוב - גמלה את עצמה בנחרצות קולנית. אכלה שאוב עד גיל שנה ו 10 ימים. זהר, לעומתה, בדיוק אז התחילה להתלהב והשתמשה בציצי לנחמה, חיבוק, וכל דבר שאינו בהכרח אוכל עד גיל שנה וחודש. ואז גמלה את עצמה בחיוך רחב.
שמרי על ראש פתוח, כי כל דבר פה הוא לטובתה הגבוהה ביותר.
 

nk11

New member
האמת היא

שהיום ה"צינון הקל" מסתמן כקשה יותר.... היא מסכנונת נורא, מקטרת, בוכייה. ממש לא מתאים לה. כמו שכתבתי לכן בעבר- בסה"כ היא תמיד ילדה מדהימה ומאוד חיובית אז ברור לי יותר ויותר שהיא פשוט מרגישה לא טוב ואכן החלטתי מחר על הבוקר לקבוע לה תור לרופא.

לגבי ריפלוקס- זה משהו שאני מהרגע הראשון חשדתי בו מתוך הידע והניסיון שלי. כקטנטונת היא היתה פולטת ה-מ-ו-ן. גם בקשת וגם לא. עם הזמן ענייני הפליטות מאוד השתפרו אבל היא עדיין מקשיתה המון את הגב ובוכה אחרי ותוך כדי אוכל לפעמים (גם בציצי וגם בבקבוק). כל העולם (אמא שלי, אחותי, בעלי...) אמרו לי להפסיק להיות היסטרית ו"לחפש בעיות" אז לא המשכתי יותר מידי עם זה. בעיקר גם מכיוון שברור לי שאם זה זה, אז לא מדובר בריפלוקס חמור. זה לא נראה לי כמו מצב שמצריך זנטק או כל תרופה אחרת ואני משתדלת להקל עליה כמיטב יכולתי- היא ישנה מוגבהת (גם משטח ההחתלה שלנו מוגבה לשם כך), תמיד אחרי אוכל אני מקפידה על לפחות חצי שעה של שהייה בתנוחה אנכית (טרמפולינה/ נדנדה/ על הידיים) ולא על הגב, משתדלת פחות לטפוח לה על הגב ויותר לשפשף בעדינות וכד'. יש הצעות נוספות? אשמח לשמוע.

לגבי תנוחת ההנקה- אכן היא הרבה יותר אוהבת לינוק בתנוחה אנכית (כאילו היא "בטן על בטן" אלי, לזה את מתכוונת, נכון?). למען האמת היא גילתה לי את התנוחה הזו בפעם הראשונה שהיתה תקופת הסרבנות. שמתי אותה ערומה עלי ותוך דקה היא הזדחלה לציצי וינקה ככה. כל כך התלהבנו מהתנוחה החדשה שהיא המציאה שאפילו היא זכתה אצלנו לשם "תנוחת אלה"... (ככה קוראים לה). הייתי שמחה להניק ככה יותר אבל זה לא קל לוגיסטית כי אני חייבת ספה/ מיטה בשביל זה. ומכיוון שרוב היום אני לבד איתם ומניקה בעיקר על מזרון הפעילות ז אני מניקה בעיקר בפוטובול או בתנוחת ערסול (לרוב בפוטבול- ככה הם ינקו מההתחלה וזו התנוחה הכי מוכרת גם לי וגם להם).

ומילה אחרונה לך שיר-לי- ראשית, תודה על התגובה, שנית- אני קוראת כאן המון את הדברים שלך ופשוט מעריצה את היכולת שלך. גם מבחינה לוגיסטית לשאוב כל כך הרבה (אין לי מושג איך את עושה את זה ומאיפה הזמן והכוחות) ובעיקר מבחינה רגשית להתמודד עם השינויים ועם היכולות והצרכים של כל אחת מהבנות שלך... אני מוצאת את עצמי כל כך מדוכאת מהמצב הזה שהיא מסרבת לינוק, ואני לא מצליחה לצאת מהחלום האידיאלי של ההנקה שהיה לי בראש. הלוואי והייתי יכולה לשחרר קצת, אין לי ספק שזה היה עושה לשתינו רק טוב יותר.
 
רק לגבי הסיפא שלך

אני עדיין, שלושה חודשים אחרי שגם זהר גמלה את עצמה סופית, לא ויתרתי על הפנטזיה של הנקה מלאה לשתיהן

יש פה המון הודעות שלי שטופות בצער ובכאב, בהתעקשות ובחיפושים אחרי פתרונות.
אבל בשורה התחתונה, למדתי לסמוך עליהן. וכשנגה אמרה לי שהיא בטוחה שהיא לא רוצה, גם לא בתנוחה אנכית, וגם לא בשום תנאי אחר, סמכתי עליה שהיא יודעת מה נכון לה.
לגבי לוגיסטיקת השאיבות, אני יכולה לתת לך טיפים מפה עד שנה הבאה, אבל בשורה התחתונה, עשיתי את זה כי זו היתה הדרך העיקרית שלי לתת להן חלב. אם הן היו יונקות יותר, באמת שהייתי שואבת פחות, וזו גם היתה השאיפה.
אין לי ספק, שהיו דברים שיכולתי לעשות ולא עשיתי בשביל החלום (כמו גוף אל גוף בעירום ושלא מתוך רצון שהיא תינק, אלא סתם בשביל הכיף, ועובדה שלאלה זה עזר), אבל את וגם אני עושות כמיטב היכולת שלנו ברגע נתון. אז הכי חשוב: אין בחרטות
 

kokla2

New member
איך עבר היום?

שירשור מאד מעניין לי לקרוא מה שאת ושיר לי המקסימה כתבתן..
אין לי הרבה מה להוסיף
אין ספק שצינון מקשה על כל עניין האוכל וההנקה..
אני מקווה שהקטנטונת תרגיש יותר טוב ותשמח לחזור לינוק
ואני מבינה שזה לא קל .. אך תשתדלי לזרום עם המצב ולא לקחת קשה
תמיד כיף להגשים חלומות ואני מקווה שהחלומות שלך יתגשמו כולם!
דברים מאד דינמיים ומשתנים בגילאים האלה - אצלי בחודשים הראשונים הבן אהב יותר ציצי וינק יותר טוב ואח"כ זה התהפך
ועד היום (שנה+8) הבת חולה על הציצי (גם הבן לא מתנגד אבל היא זה ממש טירוף)

אני שולחת חיבוק לחיזוק כי אין לי הרבה עצות מעבר
ומאחלת לכם לילות של שינה עם ניצול מירבי של המתוקה שישנה ככה 55555
הלוואי על כולנו חחח
 

nk11

New member
היום עבר מעט יותר טוב, היינו אצל הרופא

ואין לה כלום. בדק גרון, אוזניים, ריאות, בטן. והגוזלה הזו חייכה אליו בשמחה, גרגרה, פתחה פה גדול כדי לתת לו לבדוק את הגרון... בקיצור, עשתה מאמא שלה צחוק.
האמת היא שממש חשבתי שהיא חולה כי היא גם ישנה המון ביומיים האחרונים לאורך היום (לרוב היא מאוד עירנית וסקרנית) והיתה קוטרית. אבל היא לא. מצד אחד זה משמח מאוד שהיא בריאה. מצד שני- רציתי למצוא סיבה להתנהלות המוזרה הזאת ולתת לה כבר תרופה ושיעבור מהר...
אני מאוד מודאגת שהיא לא מקבלת מספיק נוזלים בחום הזה אז התחלתי גם (בהמלצת הרופא) לתת לה מים והיא ממש אוהבת את זה. לפחות שלא תתייבש.
היום היא ינקה 3 פעמים לפרקי זמן מאוד קצרים ולקחה גם כמה בקבוקים. אבל גם מבקבוק היא אכלה ממש מעט.
בערב עשינו יחד אמבטייה משותפת. זו היתה חוויה מדהימה. נהננו נורא והיא שיחקה המון עם הציצי, אפילו הכניסה קצת לפה אבל לא ינקה.
עשיתי הערכה מהירה והגעתי למסקנה שהיא ממש לא אכלה היום מספיק אז בלילה נתתי עוד בקבוק מתוך שינה. אני שונאת את זה אבל מרגישה שאין לי כרגע הרבה ברירות.

תגידו, יכול להיות שזה החום הנוראי הזה???? גם אני בחום הזה בקושי אוכלת ורק רוצה לישון....

מוזר לי לחשוב שדברים עדיין יכולים להשתנות. זה כ"כ מובהק שעמית "חי" על הציצי שלי ואלה "עושה טובה" כדי לאכול ממנו. הלוואי שעוד ישתנה וגם היא תתחיל לאהוב לינוק!!!

תודה על כל התמיכה!!!
 

shigatox

New member
זה כל הזמן משתנה

עוד כשהיינו בפגיה ארבל כבר למדה לינוק לבד והייתה יונקת בהנאה, סביב גיל חודשיים פתאום התחילה לה תופעה שהיא הייתה יונקת ואחרי חמש עשר דקות הייתה מתחילה לבכות בהיסטריה ושום ד ר לא היה מרגיע אותה לפעמים אחרי הבכי הייתה חוזרת כינו. ולפעמים לא, שברתי את הראש מה זה, חלק אמרו שזה גזים, שזה פריסטלטיקה , רפלוקס, תנוחה לא נוחה או זרם חזק או חלש, עד היום לא יודעת דמה זה היה. השתדלתי להניק אוה יותר לבד ולא ביחד עם אחיה, ושיניתי תנוחות. כשזמן ההנקה התקצר סביב ארבעה חמישה חודשים זה גם עבר, היום אין אפילו זכר לתופעה הזו. נכון שעד היום בשבילו הציצי הוא יותר מקום להתפנק והוא יותר מחובר אליו. גם היה לו יותר קשה עם המוצקים אבל ממרומי גיל 9 חודשים אני יכולה להגיד שהדברים משתנים כל הזמן.
מוכרחה לציין שאני לא נתתי תוספות של תמל גם בתקופה הזו, סמכתי עליה שכשהיא היא תהיה רעבה היא תינק. החיתולים שלה היו תמיד רטובים והיא לא נראתה לי מיובשת. הייתי שוקלת אותה פעם בחודש (ממליצה גם לך לעבור לתדירות כזו אלא אם יש בעיה במשקל) והיא המשיכה לעלות במשקל, אמנם על אחוזון 5 אבל היא דבקה בו (וממשיכה לדבוק בו גם היום כשהיא באמת אוכלת כמויות גדולות בעיקר של אוכל של גדולים מי היה מאמין שהקטנטונת הזו שבקושי הסכימה לינוק תהיה כזו תאוותנית ותחמוד כל דבר מאכל שמישהו בסביבה מכניס לפה
)
 
רעיונות

הי NK יקרה

אנסה להוסיף את השנקל שלי..
קודם כל - יופי שהיא לא חולה.. גם זה משהו.. למרות שאני מבינה את הרצון שלך למצוא כבר משהו ולתת תרופה ושזה יעבור..
מאוד יכול להיות שהצינון מפריע לה, גם אם הרופא אמר שהכל בסדר.
יש צננת כזו שמתגברת לפעמים מהמזגנים או מהפריחה של הקיץ שהיא כמו מן אלרגיה כזו שבאה והולכת, ויכול להיות שזה מפריע לה על הציצי ולא מפריע לה עם הבקבוק.
אני בטוחה שהקיץ והחום המטורף משפיע עליה, גם גורם לה להיות יותר עייפה וגם פחות רצות לאכול (כתבת שגם את יותר עייפה וגם פחות רעבה).
זה שיש לך עוד אחד - גורם לכך שההשוואה ביניהם טבעית ובלתי נמנעת ולכן זה גם יותר בולט לך.
אני לא חושבת שאת מריכה להילחץ אם בשבוע אחד היא עלתה פחות. צריך לראות מה המגמה ולאן זה ממשיך.
אולי תנסי להוריד מעט את תדירות השקילות ?
שימי לב לכמויות בבקבוקים, לפיפי וקקי ולמצב כללי.
אני לא כל כך מסכימה עם הרופא - מדוע לתת לה מים ? במים אין קלוריות כלל. כך שזה ממלא את הבטן בנוזלים אבל לא באוכל. ומעבר לזה - הרבה מים יכולים להפר את מאזן המלחים בגוף וגם זה לא מומלץ.
זה שהיא ישנה 10 שעות בלילה - זו בהחלט ברכה. תהני מכך כל עוד זה נמשך..
אני גם לא בטוחה לגבי הבקבוק מתוך שינה - אם זה משפר את הרגשתך אז תני לה.
אני מניחה שזה משהו שישתפר בזמן הקרוב, היא "תחזור לעצמה" או תעלה בכמויות כשהיא תרגיש שהיא צריכה את זה.
כמו שכתבת על האמבטיה המשותפת שלכן - זה נהדר, אם את יכולה לעשות את זה עוד זה יהיה מעולה, רק יכול לעזור.
נסי לשבת זקוף על המזרון כשאת מניקה ולחבר אותה אנכית, כאילו שהיא יושבת עלייך, אולי זה יקל עליה.
חכי עוד כמה ימים, ותראי מה קורה אחרי סוף השבוע הקרוב- יכול להיות שזה ישתנה.
בהצלחה יקירה
 

nk11

New member
אכן המצב משתנה...

לשמחתי הבובונת חזרה לינוק

אמנם היא לא אוכלת כמו לפני שבוע (לא בהנקה ולא בבקבוק) אבל הגעתי למסקנה שזה אכן כנראה שלוב של החום (שמוריד לה את התאבון באופן כללי) והצינון (שמקשה עליה לאכול, גם אם היא כן רוצה...). והאמת היא שהחלטתי שגם לא נורא אם היא תרד קצת במשקל בשבוע הזה. היא עלתה כ"כ יפה עד עכשיו ובטח תחזיר אותו.
אני מנסה באופן מאוד מודע להוריד לחץ ממנה, אכן הפחתתי את השקילות ואת האכלות הלילה (גם הרופא אמר שלדעתו אין צורך) ואני משתדלת יותר "לסמוך" עליה. ממרחק של כמה ימים, אני חשובת שהיא כן מאותתת על רעב פשוט בצורה הרבה יותר מעודנת מאח שלה (שפשוט צורח כשהוא רעב). אז אני מנסה מאוד לקרוא אותה כל הזמן וזה לא קל, כי יש לה עוד אח בבית... שדורש הרבה מאוד תשומת לב.

לגבי המים- אני נותנת ממש מעט (עד 20-30 מ"ל ביום) ורק כשעוברות כמה שעות טובות של סרבנות אכילה. אני פשוט מפחדת שתתייבש בחום הזה...


אז בסה"כ נראה שהמצב בתהליך של שיפור.
מה שמדאיג אותי זה שנראה לי שהשבוע הזה הוריד לי כמויות (למרות ששאבתי המון) וזה מבאס ממש.כמה נלחמתי בשביל להגיע לכמויות שהיו לי...
אני מנסה עכשיו יותר להניק דו"צ אבל כבר לא קל עם שניהם ביחד. הם פעילים ומפריעים אחד לשני, כשהיו קטנים יותר זה היה פשוט יותר.
יש הצעות נוספות?
 
המשך

הי יקירה

שמחה לשמוע שהמצב קצת השתפר, ושהיא מרגישה טוב יותר.
וגם - טוב מאוד שהורדת קצת את הלחץ שלך. כל הכבוד!! זה בטח לא היה פשוט..

אני חושבת שאת צריכה להמשיך ככה, ולא להילחץ מהירידה הזמנית בכמות השאיבות.
אני מניחה שזה יסתדר כשאת תמשיכי להיות רגועה ושהקטנה קצת תשתפר בכמויות שהיא אוכלת.

תמשיכי כך ותעדכני מה קורה איתכן בעוד שבוע.
בהצלחה ותרגישו טוב
 
למעלה