צריכה את עזרתכן

סברה sabra

New member
צריכה את עזרתכן

שלום בנות, בד"כ משתתפת פסיבית, וכעת עדיין בשלב הפחד (עברתי המון..), רוצה לקבל את עזרתכן. שבוע 7 וחצי, הפרשות חומות, נוטלת 2 פרוגסטרון וכעת גם גסטון.שכיבה מלאה בהוראת הרופא. האם מישהי עברה דבר דומה, אשמח לשמוע מבעלות ניסיון.
 

yaelhul

New member
שלום סברה, לא מנסיון אישי אבל

מנסיון של חברה שגם עובדת איתי ונמצאת באותו שבוע הריון כשלי (19) כך שאת כל ההריון אנו עוברות יחד: מהשבוע השישי היו לה כאבים איומים וגם הפרשות/דימומים חומים-אדומים. קיבלה נרות אוטרוגסטן עד שבוע 14 לדעתי בשילוב מנוחה + כדורים המרגיעים את התכווצויות הרחם. זה עזר וכרגע ההריון שלה נראה נורמלי לגמרי והעובר אפילו גדול לגילו. מקוווה שגם אצלך הכל יחזור לתקינות. נוחי הרבה ואל תתביישי להתיעץ עם הרופאים ללא הפסקה. מזל טוב ובהצלחה יעל
 
גם אוטרוגסטן וגם גסטון זה פרוגסטרון

בצורות שונות ובמינונים שונים. בד"כ גסטון נספג הכי טוב אבל הוא עינוי להרבה נשים ולכן נותנים אותו רק במקרים קשים. תנוחי היטב. אני מאחלת לך שהדימומים יפסקו בקרוב והכל ימשיך כמו שצריך. חנה
 

יובלית

New member
הי סברה

אני בשבוע 17 ועד שבוע 7 היו לי הפרשות ואפילו דימומים שכאלו. באולטראסאונד אז נצפה דימום שבשלב ההוא לא ידעו מה מקורו. אחרי מעקב ומנוחה הוא הצטמק לו. הזרקתי פרוגסטרון עד סוף שבוע 13- אם זה לא עוזר, זה גם לא מזיק... דימום יכול להעיד על בעיות בהמשך. אצלי למשל, אחרי הפסקה זה חזר ועד היום אני בשמירה. הסיבה התגלתה כבעית הפרדות חלקית של השיליה. בקיצור, לא התכוונתי להפחיד כי זה יכול להיות נורמלי ושום דבר רציני. אבל מצד שני כדאי לבדוק באולטראסאונד ואפילו להתייעץ עם מומחה להריון בסיכון גבוה אם זה ממשיך וכמובן לנוח כמה שיותר...
 

סברה sabra

New member
יובלית, האם את בשכיבה מוחלטת

וכל כמה זמן כדאי לדעתך לבצע U.S. , בקשר לרופא, אני בטיפול, אבל הפחד..
 

יובלית

New member
בערך, כלומר כמה שאני מצליחה להכריח

את עצמי... רוב הזמן אני שוכבת ומשתדלת לא לעשות כלום, אבל חוץ מללכת למקומות הכרחיים בבית, אני מרשה לעצמי לשבת למשל מול המחשב מדי פעם. לדעתי הרופאים לא ממש מכירים פתרון לבעיה ומנוחה זה הדבר היחיד שכנראה יכול לעזור כדי לא להחמיר את הדימום. וכמובן בשבוע שלך פרוגסטרון כדי לתמוך בשיליה. הרופא שלי עושה אולטראסאונד פעם בשבוע למעקב והוא אומר שהמעקב ימשיך כל עוד יש דימום כדי לוודא שהוא לא מחמיר (כי דימום חיצוני לא תמיד מעיד על הפנימי). בקשר לפחדים... אני עד עכשיו בפחדים וזה יותר מתסכל שחושבים שכבר עברנו את הקטע הקשה בטיפולים... אבל אין ברירה ואנחנו ננצח! הגעתי למסקנה שאני עושה כמה שאני יכולה מבחינת התייעצות עם רופאים ומנוחה ואם יקרה משהו חלילה, זה יהיה נורא קשה אבל לפחות עשיתי מה שיכולתי ועדיף לנסות להיות אופטימיים עכשיו ולנצל את הזמן לקריאה למשל כדי לא להפריע לעוברון לגדול (דרך אגב, לו זה בינתיים בכלל לא מפריע כל הצרות שמסביב, כך שאת יכולה להתעודד). מחזיקה לך אצבעות ואת מוזמנת לכתוב לי באימייל.
 

טילי2

New member
סברה, אני עברתי את אותו תרחיש באותו

שבוע שאת נמצאת וקבלתי את אותו טיפול. הרופא שלי לא הצמיד אותי למיטה. יומים מנוחה וזהו. אומנם העבודה שלי לא כוללת מאמץ פיזי.
 
למעלה