צריכה דעה שלכם, בבקשה.
הסיפור שלי מתחיל לפני כמה שנים (בסביבות 7 שנים [וואו...
]). אחי לקח אותי איתו לבלות, ושם פגשתי את אחד החברים שלו, שאני מכירה עוד מגיל הגן. לא היה לי שום קשר עם אותו בחור למרות שגדלנו יחד באותה מסגרת מהגן (כיתות מקבילות, עיר קטנה וכד') אבל אנחנו כן מכירים. תאשימו את האלכוהול אם אתם רוצים.... אבל בסוף הערב כשהגענו הביתה, הבחור הזה נישק אותי, ואחי שהיה קרוב, כמובן ראה את זה. אולי יש מקום לציין שאחי מבוגר ממני בכשנה וחצי ואנחנו עכשיו בשנות השלושים לחיינו. אחרי אותה נשיקה הבחור הזה היה מזמין אותי לבוא אליו או שהיה מתקשר או בא אלי. אחי משום מה לא אהב את זה וניסה בכל כוחו למנוע מאיתנו להיפגש. לי הוא היה אומר שהבחור הזה הוא חרא של בנאדם, והוא יפגע בי וינצל אותי ויפגע בשם שלי ובקיצור, לא להתעסק איתו. לבחור הוא היה אומר שיתרחק ממני וכמעט איים עליו באלימות וביקש להשביע אותו שלא יתקרב אלי. העניין הזה היה כל כך רציני מבחינתו שזה גרם ממש למתיחות משפחתית אצלי בבית שכללה גם את ההורים שלי. (עד כמה שזה מוזר שאח מתערב בחייה של אחותו בגיל עשרים ומשהו [אז]). למען האמת, שמעתי מעוד כמה אנשים מסביב שהוא טיפוס מפוקפק ובגלל זה שמרתי מרחק. וחשוב לציין שחוץ מגיפופים ונשיקות לא היה בינינו שום דבר. לא היה מגע יותר אינטימי מזה אבל השיחות היו כיפיות וזרמו והיה אחלה, הוא היה לוקח אותי לטיולים על הטרקטורון, ומציע טיולי סוסים וכל מיני כאלה - מאוד רומנטי. הבחור היה אומר לי לעשות מה שבראש שלי ולא להתייחס לאחרים אבל לא היו לי רגשות אליו זה סתם היה בשביל הכיף אז כדי לשמור על שלום בית, העדפתי לנתק קשר ממנו. כל העסק בינינו לא נמשך יותר מכמה שבועות בודדים. העניין הוא שהוא מאוד מושך אותי. לא מינית, אני לא יודעת להסביר את זה, אבל אני כן רוצה להיות בקשר איתו. וכל השנים האלה, כשאני נזכרת בו מדי פעם, עוברת בי מין התרגשות. לפני כמה ימים הוא ראה אותי באיזה באר, אז הוא בא להגיד שלום ולשאול למה אני לא בקשר וכאלה, ביקש שאני אתקשר מדי פעם, אמרתי בסדר והוא הלך. לא תיכננתי להתקשר, בכלל אין לי את הטלפון שלו וקיוויתי שזה יעלם. אבל הוא התקשר אלי למחרת בצהריים להזמין אותי אליו, אמרתי לו שאני לא יכולה, ובערב הוא שלח לי הודעה של בואי נעשה משהו, ואמרתי לו אולי בפעם אחרת, ולמחרת בבוקר הוא שוב שלח הודעה של בואי לקפה ואמרתי לו שאני לא יכולה אבל אמרתי לו שאם הוא רוצה הוא יכול לבוא אלי לעבודה ונשב נדבר. כי אני לא יכולה סתם ככה להמשיך לנפנף אותו הייתי חייבת לדבר איתו. רצה הגורל ודקה לפני שהוא הגיע אלי לעבודה, אחי נכנס. (סיכוי של אחד למליון. אחי אף פעם לא בא אלי לעבודה...), והם נפגשו ומלמלו שלום ומה קורה וכאלה, ובגלל אי הנעימות הבחור יצא וחיכה שאחי ילך. כשהוא חזר אחרי כמה זמן ישבנו ודיברנו והוא אמר לי כמה הוא מצטער שלא נלחמנו על הקשר בתקופה ההיא, והוא חושב שזו היתה שטות, הוא סיפר לי שבמשך השנים הוא כל הזמן שאל עלי ובירר אם אני פנויה או מה קורה איתי ושהוא מעוניין שנחזור לקשר ושיהיה בינינו משהו. עדיין מצלצלים לי באוזן כל מיני דברים שאנשים אמרו לי עליו, אבל הוא מעולם לא עשה משהו שפגע בי. להפך, לפי מה שהוא אומר, אני אקבע מה יהיה האופי של הקשר ואם לא מתאים לי משהו רומנטי אז זה ישאר אפלטוני או בכלל לא. כמו שכתבתי קודם, אין לי רגשות אליו. אני לא מכירה אותו מספיק טוב בשביל שיהיו לי רגשות אבל מה שבטוח זה שאופי החיים שלו לא מתאים לי. זאת אומרת שבתור בן זוג, אני לא רוצה אותו. אבל לא איכפת לי להיות איתו בקשר ולהיפגש מדי פעם או לצאת לטיולים, כשאף אחד מאיתנו לא משנה משהו בחיים האישיים. הוא גורם לי להרגיש מיוחדת ושולח לי הודעות שעשיתי לו משהו בלב, אבל מצד שני הוא טורח להזכיר לי שהוא לא מנסה ללחוץ עלי ואני אחליט מה שמתאים לי ואין לו ציפיות. לא נראה לי שהוא נמצא באיזה מסע כיבוש או נקמה, כי בנאדם לא מחכה 7 שנים בשביל זה, וזו גם לא מטרה כל כך נעלה, שצריך לחכות בשבילה כל כך הרבה זמן. איך הייתם ניגשים לקשר כזה שהוא אמנם מרגש אבל לא מושך מינית, הוא קשר "אסור" ומסוכן אבל בכל זאת רוצים אותו. רוצים להאמין לו אבל לא יכולים. אחותי אומרת שאם אחי נכנס אלי לעבודה דקה לפני שהוא הגיע זה סימן שהיקום זועק לי שזה לא צריך להיות... אני אומנם מאמינה בסימנים אבל אני לא בטוחה שזה מה שהוא התכוון להגיד...
הסיפור שלי מתחיל לפני כמה שנים (בסביבות 7 שנים [וואו...
