צריכה דעתכם ועצתכם.

[sipor]

צריכה דעתכם ועצתכם.

טוב. בעלי רוצה לצאת לחופשה בחול. אני ממש לא מעוניינת במיוחד שמדובר בלצאת עם הילדה(אני לא אשאיר אותה בשום מקום). בהתחלה הוא רצה לצאת לנופש בקלאבים האלה לנוח על חוף הים והבריכה, ולי לא התאים בכלל לצלות אותי ואת הילדה שם.. אז אמרתי לא רוצה. עכשיו הוא מוכן לסוע לטייל במקום מסויים, לראות הצגות ולטייל ברחובות בחול (אנגליה וכו') . גם לא רציתי, לא יודעת לא בא לי בכלל, אז הוא אמר, ניקח את האחיינית שלי (בת 15 ) איתנו, היא תטייל איתנו ובערבים נוכל ככה לצאת לראות הצגות ולמסעדות טובות והיא תשאר עם הילדה במלון ותשמור עליה. ככה אני אהיה רגועה (כי אני סומכת עליה) וגם נבלה ולא נתקע . וגם אם צריך משהו שיהיה קשה איתה היא תשמור עליה. אז מה הבעיה אתן בטח שואלות? אז זהו, שזה באמת נשמע יותר טוב, אני מודה, אבל עדין אין לי ממש חשק לכל הכאב ראש הזה, הבת שלי בת 7 חודשים, והיא זוחלת עומדת ושובבה גדולה, וזה ממש משימה לשמור עליה. מצד שני יש לנו חברים בלונדון ונוכל באמת לבלות ולהנות.. לא יודעת.. מה אתן אומרות , יש לכם רעיונות אולי יותר טובים?

 

[אביטלתל]

אני הייתי הולכת על זה

אבל להיות מוכנים מראש לכך שזה לא יהיה טיול כמו שאתם רגילים אליו אתם צריכים להיות מוכנים לכל מה שקשור ל"הפרעות" של הבת שלכם תצטרכו להאיט את הקצב, לדעת שהיא תרצה לישון מתישהוא באמצע היום ואי אפשר לדעת מה יהיה לגבי האחיינית - אם את סומכת עליה אז תעשי ערב או שניים לניסיון תשאירו אותה לכמה שעות עם הקטנה ותצאו מהבית אגב, כשאנחנו יוצאים לחופשות, אנחנו תמיד מטיילים ולא בקטע של בטןגב בסוף היום אנחנו לרוב די הרוגים ולרוב נחנו לנו בשקט במלון או שהיינו הולכים לאיזו מסעדה שקטה

 

[sipor]

אביטלתל שאלה.

מנסיונך? צריך או לא צריך את האחיינית ? אני גם זוכרת שבסה"כ בטיולים בלי הילדה היינו סוגרים את הערב בארוחה וחוזרים למלון עיפים. האם לא היה חסר לכם לא לצאת לבילוי בערב, במיוחד בעיר כמו לונדון שחלק מהחויה זה להיות בתאטרון?

 

[אביטלתל]

אוף, תפוז אכל לי את התשובה

בכל מקרה, מעולם לא נסענו לטיול כזה עם הקטנה דיברתי על טיול שהיה לפני ההריון ואני מודה שהיינו בלונדון בלי להיות בתאטרון

 

[אמא של פילפילון]

אני הייתי נוסעת ובלי האחיינית

אלא אם כן היחסים איתה מאוד טובים ועמידים, כי 24 שעות יחדיו במשך מספר ימים עלולים להרוס יחסים טובים. כאשר הגומבוץ היה בן 6 חודשים וחצי נסענו (גם עם אחותו שהייתה בת 3 ושליש) לרודוס ושכרנו שם רכב. כך, מחד, היה לנו מלון קבוע בו פרקנו את הציוד ודי "התבייתנו" ומאידך טיילנו המון (עם עגלה ומנשא) היתרון הוא שהנסיעות לא ארוכות. ממש לא עשינו "בטן גב" וממילא הים כבר די קריר. אם ננסה להגדיר עשינו משהו "באמצע" בין נופשון (אף פעם לא הייתי אז לא יודעת איך זה בדיוק) לבין "טיול-טיול". מיותר לציין כי לא הלכנו להצגות או לטברנות (כלומר, לבילויים של מבוגרים). אולי תסעו למקום כמו טוסקנה שמשלב נופש ונוף? גם אי כמו כרתיים יכול להתאים. זו, בכל אופן, דעתי, אבל אני מספרת מנסיוני ולא מכריה אותך מספיק בשביל לחוות דעה על מה מתאים לך.

 

[sipor]

את יכולה להרחיב איך הסתדרתם עם

הילדים ? האם אפשר להגדיר בסוף שהטיול היה שווה ? ובקשר לאחיינית שלי, היא שמרה על ביתי שבועיים רצוף שבהם גרה איתנו בבית, היא ממש מקסימה, ואנחנו מסתדרים איתה מעולה.

 

[אמא של פילפילון]

הסתדרנו מצויין, יותר טוב מאשר בארץ

הקטן (דאז) רק ינק, אז לקחתי ציצי, חיתולי,ם בגדים וצעצועים ולחירום כמה דוגמיות של תרכיב חלב לתינוקות ובקבוק. לילדה לקחתי בנוסף קצת חטיפים מוכרים מו הארץ, דפי ציו, עבעים ובובה וכמובן 2-3 ספרים אהובים. לגבי רחיצה התאמבטתי איתו (שזה כיף מאוד) והוא ישן איתנו או בלול. בנסיעות הוא היה כמו בארץ = לרוב נרדם לפעמים מקטר. בארוחות במלון הוא ישב בכסא אוכל ולרוב הייתה מלצרית שחטפה אותו והלכה לעשות סיבוב בין כל הסועדים (היא ממש נדלקה עליו). בטיולים הוא היה לרוב בעגלה ואם זה היה כפר עתיר מדרגות לקחנו מנשא (הבחור לא סתם זכה לכינוי גומבוץ, הוא היה די כבד בגיל חצי שנה, יותר מתשעה קילו). מבחינתי, אין ספק שהטיול היה שווה. מאוד הקל שזה היה מלון אחד ולא היה צריך כל הזמן לארוז ולפרוק. אני חושבת שאתם עוד בגיל שקל לטייל יחד. אח"כ, נגיל 9 חודשים עד כמעט שנתיים זה הרבה יותר קשה (אם כי אפשרי, עשינו גם את זה). כל זה, כמובן, באופן כללי, אני לא מכירה ספציפית את הילדה שלך. מבחינתי זה היה או לא לנסוע בכלל או לנסוע איתם ואני שמחה שנסענו (ומאז נסענו עוד). ולגבי האחיינית: היא תישן אתכם בחדר? לדעתי מלון והתנזרות לא הולכים יחד

 

[POOH*]

רעיון אחר...

קחו אותי ואת גיא איתכם... גם לבת שלך תהיה חברה בערך בגילה - וגם תהיה לכם יופי של בייביסיטר לערבים...

וברצינות - אני חושבת כמו קודמותי. לקחת אחיניית בת 15 איתכם - אומר שאין לכם פרטיות בחדר - זה משהו שאתם צריכים לשקול טוב. כל הזמן כולכם יחד 24 שעות - זה לא קל. אבל אפשרי... אנחנו נסענו עם גיא לחו"ל כשהייתה בת חצי שנה והיה לכולכנו ממש כיף... לקחנו טיולון ומנשא. כמובן שלא יצאנו בלעידיה בערבים אבל גם לא היו לנו כוונות כאלה במילא... בכל מקרה מה שלא תחליטו - תהנו!!! POOH

 

[ד פ נ א]

גם אנחנו נסענו לחו"ל עם איה

שהיתה בת שמונה חודשים לתורכיה ושהיתה בת שנה ו 11 חודשים לברצלונה. טיול עם ילדים זה לא פשוט, אבל אני כמוך לא מסוגלת להשאיר אותה אצל מישהו, ולכן הטיול הותאם לצורכי הילדה, זאת אומרת בלי יציאות בלילה, מקומות שיותר מתאימים לילדים, ולמרות זאת מאוד נהנינו. לדעתי מיותר לקחת את אחיניתך, זה עוד מישהו שצריך לדאוג לו, למרות שהיא בת 15, וכמו שכתבו לך, לא תהיה לך טיפת פרטיות!!!

 

[טיפוטף]

נאלצת להצטרף לעוכרות השמחה...

לדעתי בת ה- 15 תגזול כל טיפת פרטיות וזוגיות מן הטיול הזה... אם היא היתה גודלה "ממש", אז היה אפשר לסמוך עליה שתסתובב קצת עם הקטנטונת בעצמה, אבל לדעתי במצב הנוכחי תמצאו את עצמכם בחנויות בגדים, לונה פארקים וכיוצ"ב הנאות לגיטימיות לבת 15 אך לא מה שהיה דרוש לי במקומכם. השאלה איננה האם היא מסתדרת טוב עם הקטנטנה - אני מבינה שהיא מסתדרת מצויין איתה - אלא מה היא מצפה מהטיול הזה. ולצערי ולדעתי הצנועה ציפיות הצדדים אינן תואמות. מנסיוני אני יכולה לומר לך שאנחנו נסענו כבר 3 פעמים עם כל העדר, פעם אחת עם הבנים בגילאי 4 ו- 2.5 (איטליה ברכב מרומא למילאנו) פעם שניה עם הבנים בגילאי 5 ו- 2.5 (ספרד ברכב מבילבאו למלגה) ופעם שלישית (בני 6, 4.5, ובת ארבעה חודשים) לארה"ב (שיקגו עד ניו יורק). היה נהדר, כמבון ששונה לגמרי מנסעיה ללא ידלים אבל בהחלט חוויה מאוד מעשירה שלא הייתי מוותרת עליה בשום אופן. השאל עכשיו מאוד קונקרטית כי זה עתה ויתרתי על נסיעה לחלוטין בגלל חוסר יכולת לצרף את הילדים (אין לי כרגע ממילא עם מי להשאיר ואני בספק רב אם בכלל הייתי משאירה. נראה לי שלא). הטיפים שלי, הם קודם כל ללכת על מקום שבו יהיה לכם הכי קל עם הילדים. למשל, כמבון שאין מה לדבר על תאטרון בלונדון, אם אי אפשר לצאת בערב. אני חשבתי שאולי החברים בלונדון יכולים להיות פתרון מהבחינה זו, אם אתם יכולים לפחות ערב אחד להשאיר את הקטנה איתם ולצאת? מכל מקום היעדים שמתאימים לנסיעה עם ילדים הם מאוד מגוונים ובאמת טבע וכפרים - מה שמצוי בשפע באיטליה ובספרד למשל - זה דבר נהדר. אין שום בעיה למשל להנות מהיופי של טוסקנה, או השלווה של האגמים, עם ילדים. כנ"ל לגבי ספרד, במיוחד הדרום - טיול מלווה ברכב ברצועת החוף של קוסטה דל סול יכול להיות נהדר עם ילדים. היומיים בגיברלטר היו חלומיים. אפילו במדריד, הכרך הסואן, מצאנו המון מה לעשות איתם. אבל אנחנו זה אנחנו... אותי לא מפחיד שלא מוצאים מלון והכל מלא וכבר 8 בערב - יש רכב, יש דלק, הכי גרוע יירדמו ברכב... מצד שני, זה שאנחנו חנטרישים, לא אומר שכולם צריכים להיות כאלו - כי בהחלט ניתן להתארגן יום לפני הנסיעה עם טלפונים או אימיילים למלונות ולארגן מסלול (אנחנו בפרינציפ לא קובעים מסלול למעט מה שמתחייב מהטיסות - כדי להנות מהאילתור). כמובן שעל העדר תכנון משלמים את המחיר לעתים, תרתי משמע, מה שקרה לנו בעיירת הנופש מרביאה בספרד, כאשר כל העולם שם בחודש אוגוסט, ואין, פשוט אין חדר פנוי, ולבן השנתיים וחצי צוואר תפוס והוא כבר לא יכול לשבת ברכב, ויש פקק אינסופי מגיברלטר למלגה, ואז שוטר על סוס שכיוון את התנועה אמר לנו שנוכל למצוא חדר רק במלונות 5 כוכבים דה לוקס, אז עשינו זאת מה שעלה לנו 350 $ ללילה אחד (בלי ארוחת בוקר) במלון עם שייחים סעודיים ואשמאיים אנגליים זקנים ואהובותיהם המזרח אירופאיות (זו היתה חוויה בפני עצמה). בארה"ב כמובן הכי קל עם ילדים. הכל כל כך ערוך לנוכחותם הרצויה, בין אם מבחינה כלכלית ובין אם כמדיניות חברתית, מכל מקום זה מאוד מקל שארוחת הילדים בכל מסעדה (לא רק מקדונלדס) מוגשת ראשונה ועם ערכת יצירה או משחקים אחרים, שבכל מסעדה יש עמדת פלייסטיישן וכו'. עד כדי כך, ששוכחים מה חיפשנו באירופה בכלל... (אבל בנסיעה הבאה לאירופה הזכרון חוזר, מנסיון). ככה או ככה שיהיה בכיף!

 

[sipor]

טוב בנות, אתן סידרתם לי קצת את

המחשבות. אנחנו כנראה לא ניקח את האחיינית שלי, הציפיות שלה מהטיול דווקא מאוד ברורות, היא מבינה את העמדה שבגללה חשבנו לצרף אותה , וגם מבינה במה זה כרוך, אבל.. החברים שלנו בלונדון, התנדבו לשמור על הילדה, וגם אם נרצה יש להם בייבי סיטר מעולה שהיא תוכל לשמור לנו על הילדה אם נצטרך. ככה שמבחינתו זה מספיק מרגיע. הטיולים שתיארתם פה , את כולם עשינו כבר לבד, תודה לאל. האמת גם את לונדון, רק רצינו קצת להתאוורר מהארץ , מהעבודה, ולבלות, ואת זה אי אפשר לעשות בארץ כי העבודה רודפת אחרינו לכל פינה. רק לחול לא. לקחתי לתשומת ליבי את כל הטיפים החשובים שלכם, וגם קצת יותר אומץ שמתגבש אצלי. בכל מקרה, אם למשהי יש עוד כמה טיפים אשמח לשמוע. תודה לכולכם. עזרתן לי מאוד.

 

[אנידס]

מקווה שיהיה לכם טיול מהנה. נותנת

לך קצת טיפים לגבי הטיסה: אם אתם יכולים קחו את כיסא הבטיחות, תחושה של בית והכי בטוח (חברות השכרת רכב נותנות כיסאות מצ'וקמקים). תדאגו שיהיו צעצועים לא מוכרים או שלא שיחקו בהם הרבה זמן, כדי ליצור עניין. לקחת גם צעצועים אהובים וטובים. כדאי לתת בקבוק או הנקה קצת לפני המראה ותוך כדי. תינוקות נוטים להירדם בהמראה. לבקש שורה של כיסאות במקום המקום המיוחד שמיועד לתינוקות, יותר נוח להשכיב את התינוק ליד. ברשותך אני אשתף גם בחוויה שלנו, שדווקא לא היתה הכי טובה, על מנת לתת את הצד השני של המטבע. טסנו לשוויץ כשהפשושה היתה בת שנה וחמישה חודשים. היה קשה מאוד, מסתבר שקשה לה להסתגל למקומות חדשים והיא רק התחילה ללכת. היה בכי כמעט נון סטופ, המון רונדלים ברחובות (תרגלה הליכה) קדימה, אחורה ולצדדים. וכשהיא לבסוף התחילה כבר להינות וגם אנחנו, כבר היה צורך לטוס בחזרה. אני מקווה שלכם יהיה יותר קל.

 

[sipor]

תודה אנידס

לקחתי את כל הטיפים, מקווה שלנו לא יהיה יותר מדי קשה, היא עדין לא הולכת , אבל כן זוחלת עומדת ועושה ברדאקים בבית... מקווה שנסתדר... לוקחת לתשומת ליבי שהולך להיות חויה שונה , מקווה שגם אצליח להנות מכל העיסקת חבילה הזאת ילדה וחופשה.

 

[טיפוטף]

טיפים

1. את העגלה כמובן להשאיר אצלכם עד לרגע האחרון - לבקש שיישימו עליה מדבקה למקרה ש... אך למסור רק כשעולים למטוס, ברוב החברות יש מעין "ארון" מיוחד בכניסה למטוס שם מאחסנים את העגלות, בטיסות לארה"ב זה קצת שונה היום בגלל הסדרי הבטחון החדשים. 2. נשנושים ושתיה למטוס כמובן. אני הבאתי שמיכה אישית, קצת הגעיל אותי להשתמש בשמיכה של המטוס לתינוקת. 3. מוצצים כמה שיותר - הם תמיד הולכים לאיבוד בטיולים וחבל שתהיו לחוצים שאתם לא מוצאים את המוצץ החביב דווקא. 4. המון טיטולים ובגדים להחלפה בתיק שהולך איתכם למטוס - יכול להיות שלא תשתמשו אבל יכול להיות שתשתמשו בכולם. 5. גם אני בעד להביא את כיסא הבטיחות מהארץ זה יותר זול, נוח ויותר נקי. אנחנו סחבנו מהבית יריעת ניילון וניר דבק (של מלחמת המפרץ) וכיסינו את הכיסא לפני שיגורו (עם המזוודות), כדי שלא יתפוס את כל הג'יפה של המסוע. כמובן שצריך גם עליו לשים תג. 6. המון המון סבלנות. לוותר על מה שלא הולך במהלך הטיול, גם אם רק הגעתם לאיזה מוזיאון, והיא פשוט לא מאפשרת להיות שם - פשוט לוותר. אם אתם משתמשים במינשא, מה טוב. לגיל שנה, זה כמובן מינשא גב (לפחות במשקלים שלנו), אני אישית לא יכולתי לסחוב על הגב אבל האבא כן. 7. אני סוחבת איתי מדחום, פלסטרים, אקמולי, פניסטיל בטיפות ובטנזול. זהו. העידן האסטמטי הסתיים זה מכבר (טפו טפו טפו) ומעולם לא השתמשתי (גם בארץ) בשום דבר אחר. גם בטנזול זה משהו סופר חריג, והאמת שפניסטיל גם משמש אך ורק למקרים של עקיצות או אלרגיות קשות (יש לי אחד עם אטופיק דרמטיטיס שבקלות מפתח כל מיני גירודים קשים). גם משחת דרמקול מקילה במהירות על יובש (האויר היבש במטוס ממש משפיע על העור של הקטנים). 8. מבחינת צעצועים אין לי כל כך הרבה רעיונות, כי זה גיל שהם די זורקים כל דבר (לפחות הקטנה שלי) ורוצים בעיקר לטפס ולבדוק את הבית. שום דבר ממילא לא מעסיק אותם יותר מידי זמן... 9. בלונדון אני לא ביקרתי לצערי אז אין לי רעיונות קונקרטיים מה כדאי ומה אפשרי לעשות איתה. שיהיה בכייף!

 

[sipor]

וואו.. מדפיסה את כל הטיפים

תודה ענקית לך.

 

[yaelia]

לפי מה שאת כותבת

אין לך חשק לחו"ל בכלל. יש תקופות שפשוט לא מתחשק. אנחנו היינו אמורים לנסוע בפסח ולי ממש לא היה חשק לנסיעה שהיא לא מה שבעיני היא חופשה מהסוג שאני אוהבת. לעשות דברים בזמן שלי, כמו שבא לי ואיפה שבא לי, בלי להיות תלויה בתינוק שלי שרווחתו קודמת להנאה האנוכית והפרטית שלי. וואו, זה נשמע רע, אבל ככה זה בדיוק בשבילי. אולי את צריכה לעשות סוויץ' בראש שעכשיו הנסיעות יהיו שונות מאוד במהות שלהן, ואולי פשוט לא לנסוע עד שתרגישי שאת שוב רוצה.

 

[sipor]

יעל את כל כך צודקת יחד עם זאת אני

לא חיה לבד.. לפני שנכנתסי להריון היינו נוהגים לצאת 3-4 פעמים בשנה לחופשה. ובאמת שביקרנו כמעט בכל העולם(נו טוב , לפחות בהרבה מאוד אטרקציות. ספרד(כמה טיולים), איטליה (כמה טיולים),צרפת, אירלנד, צ'כיה, יגוסלביה, שוויץ, ארה"ב, מקסיקו, מלטה, יוון, כרתיים, תורקיה, קפריסין, בלגיה, ועוד ועוד ועוד.. אבל.. כבר יותר משנה וחצי שאני מסרבת בתוקף לסוע, כל פעם מסיבה אחרת, בעלי מרגיש שהוא חייב לצאת.. אני כפי שאת אומרת מעדיפה לא, אבל כפי שאמרתי אני לא חיה לבד.. ובסוף צריך להתפשר.. והתירוץ של הילדה, שהוא לא סתם תירוץ, כבר לא מספיק משכנע אותו, במיוחד שהוא טוען ואולי בצדק שעכשיו שהיא תהיה בת 8 חודשים הרבה הרבה יותר קל מאחר כך שהיא תתחיל ללכת ולדרוש דברים, וזה נכון. אנחנו נסע לשבוע ללונדון וזאת התפשרות מצידו ולי יותר נוח לשם, כי יש לנו חברים שם ובמקרה הכי גרוע יש מי שיעזור עם הילדה ומי שיעזור בכלל. מה אני אגיד לך.. הלוואי ויכולתי לדחות את זה ולהאמין שאני עושה נכון לבן זוגי אבל החלטתי שאני הולכת על זה. ואני רושמת כל טיפ ואיישם במהרה. מקווה שבסוף גם אוכל להנות. תודה על התייחסותך , הלוואי והיה לי את היכולת להגיד לבעלי שלא חד משמעי, בלי להרגיש שאני עושה לו כבר נזק מתמשך...

 

[yaelia]

כנראה שהחיים הם עניין של פשרות

תסעי בכוונה להנות ו'לזרום' כמה שאפשר. אני מציעה טיולים בפארקים: הולנד פארק, Q גארדנס וכו'. הרבה בתי קפה נחמדים, טיול לאורך התמזה מהצד השני (זה של מוזיאון הטייט מודרן), וסתם שוטטות ברחובות בלי לחץ של להספיק את כל לונדון בשבוע. תהנו.

 

[nubi]

אני הייתי נוסעת

עם הבעל והילדה. הרבה פעמים אנחנו מאוד חוששים ובסוף איכשהו, הכל מסתדר על הצד הטוב ביותר.

 

[סוס של נייר]

עניין של הרגשה

איכשהוא, נראה לי שפשוט אין לך חשק לכל הבלגן שכרוך בנסיעה עם הילדה. את יודעת מה? לא חייבים. אולי יותר מתאים לכם איזו חופשה במלון עכשיו, שתאפשר יותר מנוחה, עם חדר צמוד שאפשר להתביית בו ולתת לה להרגיש בנוח ולא יותר מדי מוצפת, , בריכה ודברים נעימים שאפשר לעשות ביחד (אילת/טורקיה וכו'). כשעודד היה בן חמישה חודשים, נסענו בלעדיו לשבוע לקרואטיה. הוא נשאר אצל אמי, שממילא הכיר אותה מצויין כי היא סעדה אותי אחרי ההריון ומחלה ברגל. כל יום התקשרתי הבייתה בוכיה, לשמוע שהוא מרגיש מצויין, ישן אוכל ולא מתלונן, וכך גם הוא קיבל את פנינו, כאילו כלום. עם ענבר, אני אפילו לא מעלה את זה על בדל מחשבתי. גם כי הוא יונק, גם כי אני יותר מחוברת מהטבור (משהו ברגש האמהי שלי "מתורגל" יותר), וגם כי הוא הרבה יותר רגיש לנוכחותי. התקציב שלנו ממילא מאפשר לנו מקסימיום חופשה בחולון,

, אז אנחנו נשארים בארץ...