צריכה להשתנות בעקבות מה שקרה לי

[מזכירה אישית]

צריכה להשתנות בעקבות מה שקרה לי

הייתי בפגישה אצל לקוח, פגישה איומה מבחינתי, ראשית הלקוח היה קר מאד, לא שהפריע לי לחייך ולהקרין ביטחון אבל הרגשתי בפנים לא משהו,אחרי אין ספור של שיחות בין המתווך ביננו (שעובד במשרדו ותפקידו היה יצירת קשר ראשונית- ככל הנראה), לאחר ששלחתי הצעת מחיר וחזרו אלי עם שאלות בלי סוף- כל מה שהיה במהלך הפגישה זה שהלקוח עבר על ההצעה שלי, שאל קצת שאלות ואז......פישלתי בגדול, במהלך השיחה הגענו לנושא השותפות שהיתה לי עם שותף, ואז הלקוח הביע עניין ושאל מה קרה ביננו ואני, פשוט פלטתי לעברו שמי שלא צריך לעבוד בתחום___ שלא יעבוד נשמעתי כמי שמלכלכת על שותף לשעבר ובטח תגידו שאני נוראית, אך אני כל כך פגועה מהשותף שהדברים פשוט יוצאים ממני לאחר שפלטתי את המשפט הפגישה פשוט נגמרה, 20 דקות של פגישה "קרה", לא נעימה, ועוד פליטה נוראית שלי.... האם זה כל כך נורא באמת....מה דעתכן תהיו עדינות כי גם כך רע לי

 

[American ghost dance]

לא תמיד מצליחים להלהיב לקוחות

ולא קרה שום דבר. מה גם שאמרת שהוא היה קר אליך מההתחלה,אז אני מניחה שלך לא היה חלק ניכר בזה, הוא בא עם גישה רעה כבר לפני.

 

[liat sa]

אני מאמינה שכל מה שצריך לקרות קורה

לפני כמה חודשים , הייתי במשא ומתן להקמת עסק , וברגע האחרון ביטלתי כי הרגשתי שלא אוכל לעמוד בתשלומים של שכר הדירה למקום . העניין הוא שהם היו מאוד נחמדים והכל זרם מאוד יפה ומאוד תומך ומאוד טבעי . ואני נשברתי מזה שאני צריכה לומר להם שלא , אני לא יכולה להמשיך הלאה בגלל פחד . ובמשך כמה ימים הייתי במשבר עמוק , ואז נודע לי שבשלב זה הקפיאו להם את החוזה והם לא יכולים להמשיך ולבנות את הקניון שרצו ... ואני אמרתי תודה רבה ליקום ששמר עלי ועודד אותי ונתן לי את הפחד הזה כדי שאסוג , לפני חתימה והתחייבות והוצאות כספיות . אבל ההרגשה שלי כל הזמן הייתה שאין טוב ואין רע , יש פשוט את "זה" והעניין שלי הוא איך אני מתמודדת איתו , זה העניין שלי . לא , אני לא חושבת שפישלת , אני חושבת שאם היה צריך לקרות משהו חיובי , הוא יקרה ואם לא , אז לא .... ליאת

 

[2blikeangel]

תשמעי... את מאה אחוז!!

זו הבעיה שלו! אם הוא בא מראש עם גישה כזו אז הוא כרה את הבור לעצמו! אולי הוא מאלה שלא מסוגלים להתחייב ולחתום כי בכל דבר הוא מוצא פגם או שהוא מאלה שנורא רציניים ונוקשים ודורשים המון מאנשים שעובדים עמם ואז לעבוד איתו היה יכול להיות פשוט בלתי נסבל עבורך. אז ברוך שפטרנו. לגבי השותף שהיה, את צריכה להחליט עם עצמך מה את עונה לאנשים אם זה יחזור על עצמו שוב- שלא יפתיעו אותך ותעני שלא לעניין. אפשר לומר שבזכות התקרית שהיתה, את רואה כמה את לא מוכנה לשאלות מהסוג הזה- על השותף שהיה ושעליך להחליט עם עצמך מה תעני להבא. דבר שני שאפשר לעשות זה לדמיין- נניח שתהיה לך פגישה דומה עם לקוח אחר אך גם כן קר ולא נחמד- תדמייני איך את מגיבה ומתפקדת לשביעות רצונך וכך יש לך במוח מאגר מוכן של מה לעשות אם זה חוזר על עצמו בסיטואציה אחרת. שלא לתת לרגשות שלך להשפיע יותר מדי. יש הבדל בין להיות מנוהל על ידי הרגשות שלך ולהרגיש שהוא לא נחמד ולהגרר אחרי זה (ואמרת שזה לא הפריע לך לחייך ולהקרין בטחון) לבין להיות בטוח בעצמו ולשים לב לאינטואיציה שאומרת שהבן אדם הזה קצת קר ולא נחמד ויש להזהר מהשאלות שלו... לא נורא הכל בסדר ובאמת- ברוך שפטרנו ענת

 

[יעל ארבל]

תחקור עצמי

קודם כל, עשית את הכי טוב שיכולת באותו רגע. וזה הכי טוב שיש. קחי את זה ככה ומקווה שיקל במעט על המצוקה שלך. ולאחר מכן, מבלי להיכנס למי אמר מה למי, אחרי שקצת תקלי על המצוקה שלך עם אמפתיה עצמית, תחשבי לרגע - מה חשוב לך עכשיו בקשר ללקוח הזה? האם העבודה הזאת חשובה לך? האם את רוצה לעבוד עם הלקוח הזה? האם הסיבה של פליטת הפה היא זו שאכן סיימה את הסיבה? אני מאוד מאמינה בתחקירים עצמיים - לשאול את עצמי שאלות של מה היה שם בלי שום רגשות אשמה, אלא כרצון להבין מה קרה שם בדיוק, מה הרגשתי כשהוא היה אליי קר, מתוך איזה צורך פעלתי כשהיתה לי פליטת הפה ההיא, ומה אני יכולה לעשות עכשיו עם עצמי ואולי גם איתו. לפעמים זה יביא פעולה, לפעמים לא - אבל להבין מה קרה ולשאול את עצמי את השאלות החשובות, לדעתי זה בטוח יביא תועלת.

 

[מזכירה אישית]

תודה רבה

לכל היחס הנפלא שלכן.