אני מאוד אוהבת את ההסבר שנתת לבכורך
מצד אחד שיתפת אותו במידע רלוונטי, ומצד שני את מגנה עליו מקשיי העולם.
תוהה האם אנשים בסביבתך שמים לב להריון והאם יש צורך להכין מראש גם הסברים עבור המבוגרים שבסביבתך.
אני חושבת שעכשיו אני מבינה טוב יותר את המשפט השני מההודעה הפותחת שלך.
בעולם החילוני שלי, אף אחד לא מרים גבה על 3 הריונות שהפסקנו באופן יזום בגלל ממצא גנטי.
בעולם האמוני זה הרבה יותר מורכב, גם פנימה בתור בני הזוג שמקבלים את ההחלטה, וגם החוצה כלפי המשפחה והקהילה.
רוצה לנסות להכין אותך גם לועדה, אבל באמת שבכל בי"ח זה שונה, אז אנסה בקווים כלליים.
הועדה מורכבת בדרך כלל מעובדת סוציאלית, רופא או שניים ולפעמים גם אחות.
העו"ס ממלאת טופס גדול וארוך, שכולל בין השאר היסטוריה מיילדותית ופרטים על ההריון הנוכחי.
ככל הנראה יבקשו לוודא שאתם מבינים את הממצא והשלכותיו.
לא יודעת עד כמה יסבירו לכם ביוזמתם על ההליך הכירורגי, אבל סביר להניח שברגע שתדעי באיזה בי"ח תעברי את הפרוצדורה, נוכל לשתף מנסיוננו.
הועדה הראשונה שלי ארכה המון זמן כי כל פעם נכנסנו לחדר אחר לדבר עם מישהו אחר: פעם העו"ס, פעם אחות, אח"כ כולם ביחד, אח"כ שוב עו"ס. בין לבין המתנו בחוץ יחד עם עוד נשים שהגיעו לועדה. אז אני ממליצה להגיע עם הרבה טישו, מים וקצת אוכל.
לא יודעת עד כמה זה רלוונטי בקהילה שלך, אבל אפשר לשקול ליידע את הצוותים במוסדות החינוכיים של הילדים על כך שקורה משהו בבית ושישימו לב לשינויים בהתנהגות הילדים.
שולחת לך חיבוק גדול
אני יודעת כמה קשה להחליט לסיים הריון רצוי, אני יודעת כמה כואב לך עכשיו ואילו ימים קשים עוד מצפים לך.
