צריכה לפרוק...

מיצי2013

New member
צריכה לפרוק...

אני יודעת שאני כותבת הרבה, אבל זה הדבר היחיד שנשאר לי לעשות. אני מרגישה כ"כ לבד. אין אף אחד שאני יכולה לדבר איתו על מה שעובר עליי, אני נושאת בנטל הזה לגמרי לבד ואני כבר לא יודעת איך אחזיק מעמד. מדמיינת איך החיים שלי נהרסים ומתרסקים והסרט הזה רץ לי בראש כבר שבועות, גם כשלרגע מבליחה מחשבה אופטימית שדברים יכולים להסתדר, הפחדים תוך שנייה מתגברים עליה. כל היום אני עם מועקה בבטן, מנסה לקחת כדורי הרגעה והם לא משפיעים, חולמת חלומות הזויים ומתעוררת בלילה בבהלה, נזכרת בכל הרע. השינה היא המפלט היחיד שלי אבל אני מפחדת ללכת לישון, ומפחדת לקום. הדברים מתחילים לצאת מכלל שליטה, אני לא מצליחה לקבל החלטות נכונות כדי לנהל את המצב עד שהוא ייפתר, לא מצליחה לעזור לעצמי, כל פעולה אפשרית מלחיצה אותי מסיבות אחרות, לא בהכרח רציונליות, חרדה ממש, ולכן אני משותקת. לא יכולה לפנות שמאלה ולא ימינה. רוצה רק שמישהו ינחה אותי וירגיע אותי בתוך כל זה ואין מי. הכל עליי. לא יודעת איך אני אעמוד בזה. לא עומדת בזה כרגע
 
מיצ


את לא לבד, אנחנו כאן איתך, להקשיב לך ולתמוך בך.
הלוואי ויכולתי לעזור לך בהתמודדות עם החרדה, אבל כל מה שאני יכולה לומר זה - קחי אוויר. את כל האוויר שאת מצליחה להכניס לריאות שלך. תינשפי. הכל בסדר. הכל יהיה בסדר.
כדאי לך לבקש הפניה לפסיכיאטרית ולדבר איתה בנושא... אני יודעת שאת לא כל כך נלהבת מהאפשרות, אבל פסיכיאטרית תוכל לתת לך יותר תשובות. אולי אפילו מרשם לכדור הרגעה חדש. (על מה את עכשיו? ציפ' ו-ואבן?)
ושינה היא בריחה ולפעמים הגוף והנפש צריכה אותה, עד שהכל יהיה יותר ברור, עד שתוכלי להתמודד עם הדברים כמו שצריך.
 

Lady Stark

New member
מיצוש מותק

אני מבינה את הרצון שלך. לי היתה את חברתי הטובה ביותר בכל העולם שהיתה לי דמות מרגיעה בכל הבלגאנים. זה מאוד עוזר שיש עם מי לחלוק.
אמרתי לך כבר, את מוזמנת לחלוק איתנו את העול שלך, כי ברגע שכל הפחדים נערמים בראש ולא מוציאים אותם החוצה, זה הופך לבלגאן ומאבד פרופורציות.
את מוזמנת לשתף אותנו במסרים אם את רוצה.
ובינתיים, מתוקה, אני יודעת שזה לא נשמע הגיוני כרגע אבל תאמיני לי - המציאות הרבה הרבה פחות נוראית ממה שאת חושבת.
אני גיליתי שמה שהכי עוזר לי ברגעים כאלה הוא למנוע מעצמי בכלל להיכנס לדיון פנימי על השאלה שמטרידה אותי.
זה דורש משמעת והבנה שהדיון מזין רק את עצמו ולא מועיל בשום צורה. אבל זה אפשרי.
תנסי להעסיק את מוחך בדברים נוספים. סדרה טובה או מוזיקה או שיחה.

והכי חשוב ונכון, זה ירגע יקירתי. זה זמני. תסמכי עלי.
את תביני מה נכון ומה לא.
 

היי48

New member
היי מיצי


מצטערת לשמוע שהמצב הוא כמו שאת מתארת. העניין של לחץ מסיבות לא רציונליות מאוד מוכר לי לצערי, זאת באמת הרגשה שאתה לא יודע לאיפה לפנות ומה לעשות
מה שאני יכולה לומר זה שקודם כל את לא לבד, אנחנו כאן
ושלכתוב הרבה זה טוב, זה גם עוזר לך וגם עוזר לאנשים שמרגישים כמוך ושאין להם עדיין את האומץ לכתוב להבין שהם לא לבד. ועוד משהו שחשוב לומר זה שכמו שגם עמדת בתקופות קשות בעבר את תעמדי גם בזאת. קשה כמובן לראות את זה מתוך החרדה וחוסר השינה, אבל זה בדיוק מה שהולך לקרות ואל תתווכחי איתי בכלל בנושא!!!


אני לא יודעת ליעץ בנושא של טיפול ותרופות, אבל אני חושבת שאם המצב הוא כבר מה שהוא ואת מרגישה שאת צריכה את ההנחיה והעזרה בנושא, כדאי להתייעץ לגבי זה עם רופא, בין אם זה רופא משפחה, פסיכולוג או פסיכיאטר. אני יודעת שזה נשמע מוזר שאני אומרת את זה, כי אני לא בטיפול בעצמי, אבל אני חושבת שאם כבר היה לך את האומץ בעבר לעשות את הצעד של ללכת לרופאת משפחה ולדבר איתה על הנושא, אולי כדאי שוב לדבר איתה או עם רופא אחר, כי ממש חבל שתסבלי כל כך. את הצעד הראשון, שלי לפחות גם נראה הכי קשה כבר עשית (ואגב גם תני לעצמך קרדיט על זה, לא כולם מצליחים לגייס את האומץ לעשות אפילו את זה), אז אולי כדאי לפנות לרופאה שוב, אולי צריך לשנות את הטיפול שאת מקבלת כרגע למשהו אחר שיותר יתאים לך.

אני מקווה שכמה שיותר מהר המצב ישתפר, ובעיקר תזכרי שאת לא לבד ולא צריכה לשאת בנטל הזה לבד
 

מיצי2013

New member
תודה לכולכן


מחבקת, ליידי והיי... קראתי את כל מה שרשמתן... מצטערת שלא הגבתי קודם, לא נכנסתי למחשב.
המצב לא טוב אבל העידוד שלכן עוזר מאוד
תודה על האכפתיות אני באמת מעריכה את זה.
מקווה שבקרוב יהיו בשורות טובות והחיים יחזרו למסלולם...
שבת שלום
 

היי48

New member
שבת שלום גם לך!

ומקווה שהשבוע הקרוב כבר יתחיל קצת יותר טוב
 
מיצ מיצ בוקר

כודם את לא לבד יש לך אותנו, ואת תמיד יכולה לכתוב כמה שבא לך
את תעמדי בזה כמו גדולה החיים קטנים אלייך
שולחת חיבוקים חמים

שבת שלום ורוגע לך
 

מיצי2013

New member
תודה!

רוצה להרגיש שזה קטן עליי אבל איכשהו זה נראה גדול עליי....


 
למעלה