דמעה שהתייבשה
New member
צריכה עזרה במחשבות
לפני שאתחיל לבלבל אתכם כמו שאני מבולבלת, אציג את עצמי: גרושה (שנתיים וחצי) + 2+ בן זוג קבוע כשנה וחצי. הייתי שמחה לשמוע את דעתכם בנושא הבא שכ"כ מבלבל אותי. מדובר בתשלום המזונות. כשהתגרשנו, הגרוש שלי העביר לי את המזונות דרך הוראת קבע בבנק. הכל היה טוב ויפה, עד שיום אחד לא הגיעו המזונות. בשיחה איתו הבנתי שפשוט התשלום כמו צ'ק ללא כיסוי חוזר- אם אין לך כסף בחשבון - אין מזונות. כך התחילה תקופה של פעם כך ופעם כך, שלא היה כסף לא היו מזונות, וכשהיה משהו בחשבון שלו התשלום עבר אלי אוטומטית. בסביבות חודש נובמבר, הודיע לי הגרוש שהוא פוטר מעבודתו. והבנתי שאת הכסף כל תקופת האבטלה לא אראה. ואכן כך היה, ואני וויתרתי. טוב, אנחנו נמצאים בתקופה לא קלה, שומעים על פיטורים מימיננו ומשמאלנו, מה אפשר לעשות אם לא להתחשב באדם וללכת לקראתו. ואז לשמחתי הוא סיפר לי שהוא התקבל לעבודה בשכר זעום של 4000 ש"ח. ("היום עד שבכלל קוראים לך לראיון עבודה, אין מה להתפנק ולוקחים מה שיש). אבל תשלום המזונות לא חודש. אצלי התחיל להיות צפוף, ואני לא צריכה לספר לכם כמה הוצאות יש על ילדים כמו גן, טיפולים רפואיים (רלוונטי במקרה שלי), ביגוד, אוכל. אמנם הלכתי לקראתו כמה שאפשר, אבל בברור עימו תמיד נתקלתי בתשובה: אין, קשה עכשיו, תקופה לא טובה.... לאחר מחשבה החלטתי לפנות לביטוח לאומי לקבל מהם "את המליונים". ובנוסף אני מקבלת גם המון הנחות בחינוך ובמיסים. כשהגרוש שלי שמע שהגשתי תביעה לביטוח לאומי חשכו עיניו, והוא נלחץ וזרק לי: את זורקת אותי לרחוב, את תזרקי אותי לכלא... לאחר שנרגע, בשיחה נוספת איתו ניסיתי לעזור לו לעשות סדר בדברים, ולחשוב יחד איתו מה אפשר לעשות. הצעתי לו שאם השכר שלו כל כך נמוך (שאגב הוא נשבע לי בטלפון שבפועל קיבל רק 3000 ש"ח) יפנה דבר ראשון לקבל השלמת הכנסה. הצעתי לו ללכת למס הכנסה ולקבל החזרים על כל השנים שעבד בכל מיני מקומות עבודה , והיו גם תקופות אבטלה, רק מזה אפשר לעשות כמה גרושים. ידעתי שיש ברשותו ביטוח חיים מוקפא שלא שולמה לו הפרמיה כבר המון זמן והוא טען שהיא כבר לא פעילה ולא תוכל להיות מחודשת בעתיד, הצעתי לו לפדות את הכסף שיש שם (אני יודעת שזה פחות ממה משמקבלים בסוף תקופה- אבל האיש טוען למצוקה איומה עד כדי הומלסיות) ובכסף הזה לסגור את החוב בבנק וגם להפקיד את היתרה בפק"מ. הצעתי לו לצמצם בהוצאות ובמקום דירת 3 חדרים במחיר של 500$ במרכז העיר, לקחת שותף, להכנס בתור שותף , למצא מקום לבד יותר קטן ויותר זול. חשבתי איתו על אופציות לעבודות נוספות כמו שעורים פרטיים, מלצרות, חלוקת עיתונים, ניקיון חדרי מדרגות. והכי הכי שהיתי מוכנה, לאחר שאמר שתוך חודש וחצי הוא מאמין שהוא יתאושש, שילמתי עבורו לביטוח לאומי את המזונות, בהנחה שהכסף יחזור אלי וכך לא יצבר לו חוב, ובעצם יוצא בפועל שאני ממשיכה לוותר על המזונות עוד חדשיים נוספים. תגידו לי יש יותר מזה? אבל אתמול קיבלתי הודעה רשמית שאין לו דרך לצמצם הוצאות שאין דירה יותר זולה (שתהיה גם ראויה לארוח הילדים פעם בשבועיים), שאין עבודות, שאין לו ממה לשלם, ובעצם עליו המציאו את המושג מסכנות. (טוב, את זה הוא לא ממש אמר אבל שמעו בטון דיבור שלו) וכמובן שבביטוח לאומי לא מגיעה לו השלמת הכנסה. ואני שכל כך רציתי כן ללכת לקראתו, מהתדקת גם לי החגורה סביב הצוואר. ואני חושבת שאני חייבת לדאוג לעצמי, אז אם אין מזונות לפחות תהייה הנחה משמעותית בארנונה, בקופ"ח, בגן וכו'. אני חושבת שאם היה לו רצון היה מציע לפחות סכום סימלי - תן 500 ש"ח בשביל ההרגשה הטובה, משהו בשביל שאראה שאתה מתאמץ. היום פתחתי אקראית לוחות באנטרנט וראיתי אינסוף דירות בחצי מחיר (לבד, לא שותפים - בהנחה ששותף זה ממש סיוט) בכל גוש דן. אז מה, הוא לא הלך בכלל לבדוק? ואם היינו נשואים - הוא לא היה צריך לפרנס את הילדים שלו? הוא אומר לי : שניינו יודעים שהילדים לא יהיו ברחוב. (נכון , קל לשלוח אותי להורים שלי או לבנזוגי לקבל עזרה) אבל אני צריכה סיבה אחת לבקש מהם עוד לפני שהוא נותן? איזו סיבה יש להם לשלם לי מזונות ולוותר לו? אז הוא יודע לנגן לי על המצפון, מראה לי כל הזמן את מסכנותו, ואני עם כמה שהלכתי לקראתו אני לא יכולה לוותר על ביטוח לאומי. ואם מחר גם לי לא תהיה עבודה, הוא יחזיר לי את כל החוב? מה הייתם עושים במקומי? ממשיכים לוותר? מבטלים את התביעה? נשארים אדישים לתחנונים שלו? האם מותר לי בכלל לוותר על תשלום עבור הילדים? אני מאוד מבולבלת ולא יודעת איך להמשיך מכאן. סליחה שיצא ארוך אבל הייתי חיבת לעשות קצת סדר שיצא הכי אין שאפשר
לפני שאתחיל לבלבל אתכם כמו שאני מבולבלת, אציג את עצמי: גרושה (שנתיים וחצי) + 2+ בן זוג קבוע כשנה וחצי. הייתי שמחה לשמוע את דעתכם בנושא הבא שכ"כ מבלבל אותי. מדובר בתשלום המזונות. כשהתגרשנו, הגרוש שלי העביר לי את המזונות דרך הוראת קבע בבנק. הכל היה טוב ויפה, עד שיום אחד לא הגיעו המזונות. בשיחה איתו הבנתי שפשוט התשלום כמו צ'ק ללא כיסוי חוזר- אם אין לך כסף בחשבון - אין מזונות. כך התחילה תקופה של פעם כך ופעם כך, שלא היה כסף לא היו מזונות, וכשהיה משהו בחשבון שלו התשלום עבר אלי אוטומטית. בסביבות חודש נובמבר, הודיע לי הגרוש שהוא פוטר מעבודתו. והבנתי שאת הכסף כל תקופת האבטלה לא אראה. ואכן כך היה, ואני וויתרתי. טוב, אנחנו נמצאים בתקופה לא קלה, שומעים על פיטורים מימיננו ומשמאלנו, מה אפשר לעשות אם לא להתחשב באדם וללכת לקראתו. ואז לשמחתי הוא סיפר לי שהוא התקבל לעבודה בשכר זעום של 4000 ש"ח. ("היום עד שבכלל קוראים לך לראיון עבודה, אין מה להתפנק ולוקחים מה שיש). אבל תשלום המזונות לא חודש. אצלי התחיל להיות צפוף, ואני לא צריכה לספר לכם כמה הוצאות יש על ילדים כמו גן, טיפולים רפואיים (רלוונטי במקרה שלי), ביגוד, אוכל. אמנם הלכתי לקראתו כמה שאפשר, אבל בברור עימו תמיד נתקלתי בתשובה: אין, קשה עכשיו, תקופה לא טובה.... לאחר מחשבה החלטתי לפנות לביטוח לאומי לקבל מהם "את המליונים". ובנוסף אני מקבלת גם המון הנחות בחינוך ובמיסים. כשהגרוש שלי שמע שהגשתי תביעה לביטוח לאומי חשכו עיניו, והוא נלחץ וזרק לי: את זורקת אותי לרחוב, את תזרקי אותי לכלא... לאחר שנרגע, בשיחה נוספת איתו ניסיתי לעזור לו לעשות סדר בדברים, ולחשוב יחד איתו מה אפשר לעשות. הצעתי לו שאם השכר שלו כל כך נמוך (שאגב הוא נשבע לי בטלפון שבפועל קיבל רק 3000 ש"ח) יפנה דבר ראשון לקבל השלמת הכנסה. הצעתי לו ללכת למס הכנסה ולקבל החזרים על כל השנים שעבד בכל מיני מקומות עבודה , והיו גם תקופות אבטלה, רק מזה אפשר לעשות כמה גרושים. ידעתי שיש ברשותו ביטוח חיים מוקפא שלא שולמה לו הפרמיה כבר המון זמן והוא טען שהיא כבר לא פעילה ולא תוכל להיות מחודשת בעתיד, הצעתי לו לפדות את הכסף שיש שם (אני יודעת שזה פחות ממה משמקבלים בסוף תקופה- אבל האיש טוען למצוקה איומה עד כדי הומלסיות) ובכסף הזה לסגור את החוב בבנק וגם להפקיד את היתרה בפק"מ. הצעתי לו לצמצם בהוצאות ובמקום דירת 3 חדרים במחיר של 500$ במרכז העיר, לקחת שותף, להכנס בתור שותף , למצא מקום לבד יותר קטן ויותר זול. חשבתי איתו על אופציות לעבודות נוספות כמו שעורים פרטיים, מלצרות, חלוקת עיתונים, ניקיון חדרי מדרגות. והכי הכי שהיתי מוכנה, לאחר שאמר שתוך חודש וחצי הוא מאמין שהוא יתאושש, שילמתי עבורו לביטוח לאומי את המזונות, בהנחה שהכסף יחזור אלי וכך לא יצבר לו חוב, ובעצם יוצא בפועל שאני ממשיכה לוותר על המזונות עוד חדשיים נוספים. תגידו לי יש יותר מזה? אבל אתמול קיבלתי הודעה רשמית שאין לו דרך לצמצם הוצאות שאין דירה יותר זולה (שתהיה גם ראויה לארוח הילדים פעם בשבועיים), שאין עבודות, שאין לו ממה לשלם, ובעצם עליו המציאו את המושג מסכנות. (טוב, את זה הוא לא ממש אמר אבל שמעו בטון דיבור שלו) וכמובן שבביטוח לאומי לא מגיעה לו השלמת הכנסה. ואני שכל כך רציתי כן ללכת לקראתו, מהתדקת גם לי החגורה סביב הצוואר. ואני חושבת שאני חייבת לדאוג לעצמי, אז אם אין מזונות לפחות תהייה הנחה משמעותית בארנונה, בקופ"ח, בגן וכו'. אני חושבת שאם היה לו רצון היה מציע לפחות סכום סימלי - תן 500 ש"ח בשביל ההרגשה הטובה, משהו בשביל שאראה שאתה מתאמץ. היום פתחתי אקראית לוחות באנטרנט וראיתי אינסוף דירות בחצי מחיר (לבד, לא שותפים - בהנחה ששותף זה ממש סיוט) בכל גוש דן. אז מה, הוא לא הלך בכלל לבדוק? ואם היינו נשואים - הוא לא היה צריך לפרנס את הילדים שלו? הוא אומר לי : שניינו יודעים שהילדים לא יהיו ברחוב. (נכון , קל לשלוח אותי להורים שלי או לבנזוגי לקבל עזרה) אבל אני צריכה סיבה אחת לבקש מהם עוד לפני שהוא נותן? איזו סיבה יש להם לשלם לי מזונות ולוותר לו? אז הוא יודע לנגן לי על המצפון, מראה לי כל הזמן את מסכנותו, ואני עם כמה שהלכתי לקראתו אני לא יכולה לוותר על ביטוח לאומי. ואם מחר גם לי לא תהיה עבודה, הוא יחזיר לי את כל החוב? מה הייתם עושים במקומי? ממשיכים לוותר? מבטלים את התביעה? נשארים אדישים לתחנונים שלו? האם מותר לי בכלל לוותר על תשלום עבור הילדים? אני מאוד מבולבלת ולא יודעת איך להמשיך מכאן. סליחה שיצא ארוך אבל הייתי חיבת לעשות קצת סדר שיצא הכי אין שאפשר
