צריכה עזרה בני בן שש ושואל על מוות

[tamari101]

צריכה עזרה בני בן שש ושואל על מוות

איך שהוא יא שהוא שאל אותי
אמא מתים בגיל מאה ? אולי בגלל ברכה עד 120 שנה
אז בעלי אומר לו את האמת: שכן
אבל כשתהיה.גדול הרפואה תתקדם ואולי יהיה יותר טוב משו כזה
אני מאוד כעסתי עליו
אמרתי לו שלא צריך להבהיל את הילד
אני אמרתי לבעלי שאני בגילי מפחדת מהנושא
של המוות אז מה עם הילד.שלא יהיה דכאוני
אמרתי לילד שמ בוגרים נפטרים ממחלות
בבקשה איך מסבירים נושא כזה למבוגר ולילד
אני בכלל לא נרדמתי יומיים בגלל זה...

 

[בחיק החיות]

אומרים לו את האמת

כמובן שעל ההסבר להתאים לגיל ההתפתחותי שלו.

כשמשקרים לילד על מוות לא גורמים לו להיות רגוע יותר. בדיוק להיפך! הוא יודע שקיים מוות בעולם. והוא יישמע וודאי על אנשים שמתו צעירים, בדרך אגב ישמע בחדשות על אנשים שנהרגו בתאונות דרכים או בעלי חיים שמתו, וזה יעלה אצלו שאלות.
אם התשובות שלכם יהיו לוקות בחסר או לא אמיתיות, הוא יתחיל להשלים את המידע שחסר לו על ידי הדמיון (כלי חשוב שהילדים משתמשים בו בגילאים אלו כדי שעולמם יהיה ברור ובטוח) והדמיון יהיה מפחיד יותר מכל מציאות.

הוא נמצא בגיל שהסקרנות לגבי המוות היא טבעית, וחשוב לסייע לו להבין את התופעה.

חשוב מאוד להסביר לילד מהו מוות. לילדים רבים תפיסות לא נכונות לגבי המוות; הם חושבים שמת יכול להתעורר גם לאחר קבורתו, שהוא יכול לחזור לחיים וכיוב'.
ברמה הראשונה חשוב מאוד להבהיר לילדים 4 נקודות מרכזיות: 1) המוות הוא סופי, ומי שמת אינו חוזר. 2) כל מי שחי – ימות בסוף 3) מי שמת אינו מרגיש דבר (לא חם/קר, אין תחושת רעב וכיוב'). 4)מהי הסיבה למוות שהתרחש (כדי שלא יאשים את עצמו שגרם למוות).
** סיפור מצויין שנוגע בכל ההיבטים הנ"ל הוא "החתולה מיצי מתה" מתוך ספרה של דבורה עומר "הנשיקה שהלכה לאיבוד".

** ספרים נהדרים הנוגעים בפן הרגשי של התמודדות עם אובדן: "זוזי שלנו-סיפור על כלבה אהובה"/ שרית לב בן דב, ו-"מולי החתול שהיה לי"/מגי סמית

 

[ladybug4NLP]

ברגע שארת לו שמתים ממחלות-בלי הסבר

נתת לו סיבה לדאוג כי כשהוא יידע שיש מישהו שחולה אולי ימות ולא חשוב באיזה גיל.

לא כדאי לשקר לילד וכדאי להסביר לו לפי גילו ולפי הבנתו.
וחבל שאת מפחדת מהמות (אני מניחה שאם יש לך ילד כזה קטן את עוד צעירה) כי את לא ממש עושה טוב לעצמך וגם מעבירה את הפחדים שלך לילד.

ההצעות שהציעו לך למעלה הן מצויינות וגם הספרים - אם כי לא הייתי בכלל מביאה אותם הביתה אלא אם יש סיבה כלשהיא (מות במשפחה, חיית מחמד, מחלה סופנית של מישהו שהילד מכיר ושואל עליו וכד'.
הפעילי אינטואיציה אימהית ושקול דעת.

אני מאחלת לך שינה טובה בלילה. חשוב מאד לכל אמא

 

[tamari101]

זה מאוד קשה לי בעצמי, אז מה לילד???

כן, אני בת 33 ומפחדת
הנושא הזה מרגיז אותי, לעבוד כל החיים ובסוף למות
הילד צודק, אז למה חיים ?
לא יודעת מה לענות לו
מה זה מתים בסוף, הוא יהיה בדיכאון?
ברור שבגיל חמש עשרה כבר הוא ידע מאיתנו המשפחה
ודרך הסובבים את הנושא הזה
אבל להביא ספרים הביתה לא כל כך נראה לי כי אני בעצמי צריכה חוששת
תודה על השיתוף של העצות הנהדרות שלכן,
, כנראה שהפחד שלי קצת יותר מכניס אותי ללחץ מאשר לספר את "האמת",
קשה לי להתמודד עם האמת לילד,
בעלי עושה עבודה טובה יותר אבל זה מלחיץ אותי שהוא יצטרך לדבר איתו שוב על זה....
זה בא בתקופות קצת יותר וקצת פחות,
שיהיה לנו שבת שלום
מאוד מעריכה את עזרתכן

 

[בחיק החיות]

אני חושבת שאת משליכה מהפחדים שלך על בנך

מוות לא מפחיד את כולם.
ואולי את היום מפחדת כי כשאת היית קטנה אף אחד לא באמת הסביר לך על מוות והעביר את המסר השליו שזה חלק מהחיים

ואת צודקת - לפעמים יש את התחושה שזה לא הוגן! ואפשר בהחלט להסכים איתו אם הוא מדבר על כך שזה לא הוגן. לא כל מה שקורה בחיים הוא נעים וטוב. זה מרגיז ומתסכל, אבל "אלה החיים"

לעיתים גם קשישים שאני עובדת איתם לא יודעים באמת מה זה מוות (חושבים שירגישו שהתולעים עולים עליהם וכיוב'), כי אף אחד לא באמת הסביר להם, וכשאנחנו אוספים מידע לבד, לא תמיד נגיע לתפיסות נכונות.

יהיה לבנך הרבה יותר קל אם ישמע את המידע במקום הבטוח עבורו, מאנשים שהוא סומך עליהם - וזה אתם, ולא מאיזה ילד בגן/בי"ס שיפחיד אותו עם עובדות שגויות.

למה מתים? אני מניחה שזה משום שאין שום משמעות לכך שנחייה בלי סוף. קשישים בגיל מאוד מבוגר שאני עובדת איתם כבר מחכים לסוף. הם מרגישים שעוד שנה כבר לא תתן להם כלום. הם חוו את חייהם. האמת, שלומדים המון על מוות ולקבל אותו בשלווה כשעובדים עם אנשים מבוגרים.


סוף שבוע נעים

 

[tamari101]

הלוואי והייתי רגועה כמוך בנושא הזה

אבל תודה בכל אופן על העזרה
קצת עזרת לי, אבל זה בגלל הפחד שלי
לא בגלל העצות שלך כנראה שאני פחדנית מידי מזה
תודה רבה ושבת שלום

 

[גרא.]

tamari101ממליץ על ספרה של פרופ שרה סמילנסקי

תפיסת המוות בעיני ילדים קטנים (חלק א עדגיל6) יש שם הסבר מקיף והדרכה.

 

[tamari101]

תודה על המלצת הספר, אבל...

אני אהיה בדאון יותר ממה שהילד...
כנראה זה ספר בשבילי קודם ...
זה קשה נושא המוות
מה אעשה?אני מפחדת...

 

[גרא.]

tamari101,עם הסבר גשי לאיש מקצוע,לא תוכלי

להמנע מלהתמודד עם הבעייה שלך.

 

[ladybug4NLP]

תמרי-חבל שאת מחליטה עכשיו, שתהי בדאון -בעתיד

כדאי מאד להתמודד קודם כל בשבילך אבל גם בשביל הילד שלך.
יש המון אפשרויות לעזור לך לעזור לעצמך - אבל את צריכה לרצות ואולי גם לצאת קצת מאזור הנוחות שלך.

הרי כמו שכתבו פה - בסוף באמת כולם מתים, אז מדוע להעביר את השנים הארוכות והטובות שיש בפנייך בלחצים וחרדות.
ואל תשכחי, ילדים רגישים מאד למה שהוריהם מרגישים
ילדים רגישים מאד למה שהוריהם מרגישים - גם אם זה לא נאמר במילים. לעיתים דווקא שפת הגוף שמשדרת משהו לא ברור שולח לילד מסר מבלבל ומאיים
יותר מהמצב האמיתי - כי לילד אין עדיין מספיק כלים לברור את המוץ מהתבן.

מאד כדאי לגמור עם זה ויפה שעה אחת קודם.
גם את, ככל שתדחקי - תתקשי יותר מאוחר לעלות על דרך המלך בעניין זה.

בהצלחה

 

[tamari101]

טוב זה לא שאני לא עושה דבר

כל היום ומס תכלת על התקרה ובוכה
פשוט שעולה נושא הזה
זה נותן לי אי נוחות
אבל תודה על הדאגה
אולי יש צורך שאני אפנים את הדבר
וזה מה שקשה לי...

 

[smile li]

חברים, בואו לא נגזים

חרדת מוות יש לרוב האוכלוסייה, אצל כל אחד זה ברמות אחרות. כולנו מדחיקים את חרדת המוות, כדי להתמודד ולחיות חיים מלאים ומאושרים עד תום. דווקא אלו שהמוות כלל לא מפחיד אותם - חריגים.
אין כל צורך להכניס ספרים הביתה וללכת לטיפול ע"מ להתמודד עם החרדה הזו - עצם ההתעסקות במוות, לא בריאה.
ילדים שואלים מתוך סקרנות, על המוות, כמו על נושאים רבים (הבאת ילדים לעולם וכו'). צריך לענות בצורה אינפורמטיבית בהתאם לרמה ההתפתחותית של הילד - כל יצור חי מת לבסוף, אבל לא צריך לדאוג, כי זה יקרה עוד כל כך הרבה זמן, ה-מ-ו-ן.
אני ממש לא בעד לאמת את הילד עם הדברים המאיימים בשלב הזה. בגיל כזה ילדים צריכים להרגיש מוגנים. לכל תחלואי העולם הם יחשפו במלוא העוצמה, בין אם ירצו ובין אם לא. מכיוון שלא צריך לשקר, אומרים את האמת, בלי לגלוש לפרטים לא נחוצים.
אם הבעל מסביר טוב יותר, נהדר - שהוא יהיה זה שישיב על השאלה.
כאמור, אני לא חושבת שיש צורך בטיפול ע"מ להתמודד עם חרדת המוות ובפירוש נגד הכנסת ספרים כאלו הביתה, כל עוד לא היה מוות ממשי במשפחה.

 

[ladybug4NLP]

דנה-אני מציעה שתקראי שוב את השרשור בתשומת לב

מי שכותב ש"לא ישן בלילה כבר יומיים" כי הילד שאל מה זה מוות "כל החיים עובדים וא"כ מתים ועוד כהנה וכהנה, סימן שהחרדה שלה היא מעבר לאוכלוסיה הרגילה שסתם מפחדת.

לא צריך להתעסק עם הילד בעניין המות אבל אדם מבוגר שמגיב כך (ושוב כדאי לקרא בתשומת לב את כל השרשור ובהתבסס על מה שתמרי כתבה) מאד כדאי ליבדוק מה בשיוק יש שם,
כי המבוגר משליך את הפחדים שלו על הילד, בלי משים, וילדים מאד רגישים לא רק למילולי אלא גם לשפת הגוף
ולדעתי-יפה שעה אחת קודם

 

[בחיק החיות]

מסתייגת מהאמירה לילד שזה יקרה עוד "המון"

זמן. אם נהיה כנים אנחנו לא יודעים אם זה נכון. ומה יקרה אם חלילה מחר סבתא תמות? וכיוב'

לא צריך להפחיד את הילד אבל גם לא להגיד אמירות שאי אפשר באמת לעמוד מאחוריהן...

 

[גרא.]

tamari101,השמוש בספורים מקובל בטיפול בגישה

המכונה ביבליוטראפיה או ספרוטראפיה.דרך הספור הספצפי לילד,מתן מענה לשאלות,מתן יכולת לצייר את מה שהוא מרגיש,הוא מתמודד עם הדילמה
בה וא עוסק.הבנת המושג מוות.ויחד איתו,האם החוששת לגעת בנושא.בריחה מהתמודדות,תשאיר את הילד חשוף לכל מיני מידעים מוטעים שהוא עלול
לקבל מילדים אחרים בגן,הוא עלול לקבל גם מידע מוטעה,גם להגרר להאמין בכל מיני דעות קדומות וסטריאוטיפים.

 

[tamari101]

טוב אז ככה...

עד כאן סמייל לי הבינה אותי הכי הכי ....
באמת התגובה שלך האחרונה מסכמת את כל הנושא
בדבר לא ישנתי יומיים זה היה בגלל שהילד שאל בדיוק ולא ידעתי איפה להתחבא
זה הכל
ספרים באמת לא רוצה להכניס הביתה.
יש גם מצב חלילה ששומעים על ילד של חברים או משפחה שנדרס או קרתה לו
תאונה לא עלינו מסוג אחר לכן לא מבטיחה לו דבר, ,שוב הנושא הזה רגיש ומתיש
תודה לכל הממליצים
תודה !