צריכה עזרה
אנחנו נשואים 7 שנים עם 2 ילדים, אחד בן 5 ושני בן 3 חדשים. בשבוע הקרוב לבעלי יש יום הולדת, ביקשתי מחמותי להשאיר אצלה את הילדים ללילה אחד, והזמנתי לנו מקום בצימר ללילה אחד. היא הסכימה ללא כל בעיה, אך נתפס לה הגב והיא לא יכלה לקבל אותם. שאלתי את אימי אם היא מוכנה לקבל אותם, אימי כבר מבוגרת וקשה לה לטפל בקטן. אך היא הסכימה מכיון שביקשתי מגיסתי שתיקח את הקטן אליה ללילה. היה לה מאד קשה, וביום שישי בערב, דיברתי איתה והיא אמרה שנורא קשה לה. חזרנו היום יחסית מוקדם, כי לאימי היה קשה עם התינוק, ובעלי נורא כועס על זה שחזרנו מוקדם, ואומר שאימי לא היתה צריכה לספר לי שקשה לה כשאנחנו נמצאים במקום מרוחק, והיא לא צריכה לשבת לי על המצפון. הוא טוען שאימי הרסה לנו את סוף השבוע. כשחזרנו היום כמובן שאמרתי תודה לאימי ולגיסתי. ביקשתי גם מבעלי שיגיד תודה, (כי אימי אמרה שהוא לא מעריך את מה שהוא מקבל) הוא אמר תודה, אך אח"כ ברכב בדרך הביתה, הוא שאל למה אמרתי לו לומר תודה, ושהוא לא צריך לומר תודה, וכעס עלי נורא. הורי עוזרים לנו בכסף כל חודש, וגם קנו עבורי רכב, (יש לנו רכב אחד מהעבודה של בעלי, אך לאחרונה עברנו דירה למקום בו לא ניתן להסתדר עם רכב אחד). כשאבי קנה לי את הרכב, אמרתי לו תודה רבה, אני לא שמעתי אך בעלי אמר שגם הוא אמר לו תודה. בעלי נורא כועס על אימי שביקשה שיאמר תודה, ואני אמרתי לבעלי שיגיד תודה לאות הערכה על השמירה על הילדים ועל הרכב ועל העזרה הכלכלית, אך הוא טוען שרק אני צריכה לומר תודה והוא לא. ושהוא לא רוצה יותר את הכסף של ההורים שלי (למרות שאנו זקוקים לו). שאלתי: איך לגרום לו להבין שלומר תודה זה לאות הערכה ולא צריך להיפגע מזה? הוא לא רוצה יותר לומר תודה על כלום להורי, למרות שהם עדיין עוזרים לנו... והוא נורא כועס על אימי ועלי. איך מרככים אותו בעניין? תודה
אנחנו נשואים 7 שנים עם 2 ילדים, אחד בן 5 ושני בן 3 חדשים. בשבוע הקרוב לבעלי יש יום הולדת, ביקשתי מחמותי להשאיר אצלה את הילדים ללילה אחד, והזמנתי לנו מקום בצימר ללילה אחד. היא הסכימה ללא כל בעיה, אך נתפס לה הגב והיא לא יכלה לקבל אותם. שאלתי את אימי אם היא מוכנה לקבל אותם, אימי כבר מבוגרת וקשה לה לטפל בקטן. אך היא הסכימה מכיון שביקשתי מגיסתי שתיקח את הקטן אליה ללילה. היה לה מאד קשה, וביום שישי בערב, דיברתי איתה והיא אמרה שנורא קשה לה. חזרנו היום יחסית מוקדם, כי לאימי היה קשה עם התינוק, ובעלי נורא כועס על זה שחזרנו מוקדם, ואומר שאימי לא היתה צריכה לספר לי שקשה לה כשאנחנו נמצאים במקום מרוחק, והיא לא צריכה לשבת לי על המצפון. הוא טוען שאימי הרסה לנו את סוף השבוע. כשחזרנו היום כמובן שאמרתי תודה לאימי ולגיסתי. ביקשתי גם מבעלי שיגיד תודה, (כי אימי אמרה שהוא לא מעריך את מה שהוא מקבל) הוא אמר תודה, אך אח"כ ברכב בדרך הביתה, הוא שאל למה אמרתי לו לומר תודה, ושהוא לא צריך לומר תודה, וכעס עלי נורא. הורי עוזרים לנו בכסף כל חודש, וגם קנו עבורי רכב, (יש לנו רכב אחד מהעבודה של בעלי, אך לאחרונה עברנו דירה למקום בו לא ניתן להסתדר עם רכב אחד). כשאבי קנה לי את הרכב, אמרתי לו תודה רבה, אני לא שמעתי אך בעלי אמר שגם הוא אמר לו תודה. בעלי נורא כועס על אימי שביקשה שיאמר תודה, ואני אמרתי לבעלי שיגיד תודה לאות הערכה על השמירה על הילדים ועל הרכב ועל העזרה הכלכלית, אך הוא טוען שרק אני צריכה לומר תודה והוא לא. ושהוא לא רוצה יותר את הכסף של ההורים שלי (למרות שאנו זקוקים לו). שאלתי: איך לגרום לו להבין שלומר תודה זה לאות הערכה ולא צריך להיפגע מזה? הוא לא רוצה יותר לומר תודה על כלום להורי, למרות שהם עדיין עוזרים לנו... והוא נורא כועס על אימי ועלי. איך מרככים אותו בעניין? תודה
