צריכה עזרה
אני מטופלת כבר כמה שנים אצל פסיכיאטר ופסיכולוג, לוקחת תרופות נגד דיכאון, ולכן יש לי פרופיל 45 נפשי. הפרופיל הזה גורם לי לכל כך הרבה בעיות אני כבר לא יודעת מה לעשות... הבעיה היא שאני לא רוצה שאנשים יידעו על המצב שלי. אף אחד לא יודע חוץ מהמשפחה שלי, אבל בגלל הצבא אני חוששת (בעצם די בטוחה) שעכשיו כולם ידעו, כי תמיד אנשים מספרים על כמה שקל להיכנס לפרטים האישיים של החיילים בצבא... אני לא יכולה יותר, נמאס לי שהצבא גרם לי "לצאת מהארון" עם הקטע של הדיכאון בלי שבכלל רציתי! לא הייתי מוכנה לזה בכלל, אני חיה בהרגשה שעכשיו כל העולם יודע עליי הכל ואין לי מה לעשות נגד זה. רציתי להפסיק את התרופות ולהעלות את הפרופיל לפני הצבא אבל כולם הפחידו אותי, גרמו לי לפקפק בעצמי בנוגע לאיך אני אחזיק מעמד בטירונות ובצבא בכלל, למרות שאני חושבת שסך הכל אם היה לי פרופיל נורמלי אני יעמוד בזה כמו כולם, כי יש לי מוטיבציה גבוהה מאוד לשרת וסך הכל אני מתנהגת ומתפקדת כמו כל בנאדם נורמלי ושאר הנתונים שלי גבוהים.. ועכשיו כבר אין לי זמן להעלות פרופיל כי אני פוחדת שיאחרו לי את הגיוס המאוחר גם ככה שלי...משכו אותי 7 חודשים עד שקבעו לי את הפרופיל ותאריך גיוס ובינתיים זה כמובן העלה שאלות אצל חברים שלי וכל מי שמכיר אותי. לקח זמן עד שהבנתי שזה שאני הולכת לפסיכיאטר ולוקחת תרופות לא אומר שאני פחות טובה ממשהו, אבל פתאום הופכים לי שוב את ההשקפה על עצמי. הצבא גורם לי להרגיש מטומטמת, סוג ב', פגומה, לא מגיע לי זימונים לכלום בגללו, לא קיבלתי מנילה אפילו לא נתנו לי את הסיכוי לשרת בתפקידים טובים כי מבחינתם אני אפס, מגייסים אותי רק כי הם חייבים, מבחינתם שייתנו לי פרופיל 21 ויפטרו ממני.... לא יכולה לחיות עם ההרגשה הזאת יותר. לא יכולה לחיות עם זה שכל העולם בערך חושב שאני משוגעת... אני כל כך מצטערת שהתחלתי את הטיפולים האלה... גם ככה הם לא עוזרים לי בכלל ורק הורסים ומסבכים לי ת'חיים. הייתי יכולה להיות הרבה יותר ממה שאני עכשיו בלי השטויות האלה... באמת שאם יש פה מישהו שמתלבט אם להתחיל טיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי ורוצה עצה- אל. פשוט אל. זה הורס את החיים. זה כתם.
אני מטופלת כבר כמה שנים אצל פסיכיאטר ופסיכולוג, לוקחת תרופות נגד דיכאון, ולכן יש לי פרופיל 45 נפשי. הפרופיל הזה גורם לי לכל כך הרבה בעיות אני כבר לא יודעת מה לעשות... הבעיה היא שאני לא רוצה שאנשים יידעו על המצב שלי. אף אחד לא יודע חוץ מהמשפחה שלי, אבל בגלל הצבא אני חוששת (בעצם די בטוחה) שעכשיו כולם ידעו, כי תמיד אנשים מספרים על כמה שקל להיכנס לפרטים האישיים של החיילים בצבא... אני לא יכולה יותר, נמאס לי שהצבא גרם לי "לצאת מהארון" עם הקטע של הדיכאון בלי שבכלל רציתי! לא הייתי מוכנה לזה בכלל, אני חיה בהרגשה שעכשיו כל העולם יודע עליי הכל ואין לי מה לעשות נגד זה. רציתי להפסיק את התרופות ולהעלות את הפרופיל לפני הצבא אבל כולם הפחידו אותי, גרמו לי לפקפק בעצמי בנוגע לאיך אני אחזיק מעמד בטירונות ובצבא בכלל, למרות שאני חושבת שסך הכל אם היה לי פרופיל נורמלי אני יעמוד בזה כמו כולם, כי יש לי מוטיבציה גבוהה מאוד לשרת וסך הכל אני מתנהגת ומתפקדת כמו כל בנאדם נורמלי ושאר הנתונים שלי גבוהים.. ועכשיו כבר אין לי זמן להעלות פרופיל כי אני פוחדת שיאחרו לי את הגיוס המאוחר גם ככה שלי...משכו אותי 7 חודשים עד שקבעו לי את הפרופיל ותאריך גיוס ובינתיים זה כמובן העלה שאלות אצל חברים שלי וכל מי שמכיר אותי. לקח זמן עד שהבנתי שזה שאני הולכת לפסיכיאטר ולוקחת תרופות לא אומר שאני פחות טובה ממשהו, אבל פתאום הופכים לי שוב את ההשקפה על עצמי. הצבא גורם לי להרגיש מטומטמת, סוג ב', פגומה, לא מגיע לי זימונים לכלום בגללו, לא קיבלתי מנילה אפילו לא נתנו לי את הסיכוי לשרת בתפקידים טובים כי מבחינתם אני אפס, מגייסים אותי רק כי הם חייבים, מבחינתם שייתנו לי פרופיל 21 ויפטרו ממני.... לא יכולה לחיות עם ההרגשה הזאת יותר. לא יכולה לחיות עם זה שכל העולם בערך חושב שאני משוגעת... אני כל כך מצטערת שהתחלתי את הטיפולים האלה... גם ככה הם לא עוזרים לי בכלל ורק הורסים ומסבכים לי ת'חיים. הייתי יכולה להיות הרבה יותר ממה שאני עכשיו בלי השטויות האלה... באמת שאם יש פה מישהו שמתלבט אם להתחיל טיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי ורוצה עצה- אל. פשוט אל. זה הורס את החיים. זה כתם.