צריכה עזרה...

צריכה עזרה...

במפגש האחרון של סדנת הדמיון המודרך, התרגיל היה כזה: בהתחלה הלכנו בשביל. בדרך יש כל מיני מכשולים שצריך לעבור. כמו למשל בהתחלה בול עץ שמסמל את הנטיה לדחות דברים. אחר כך נהר שמסמל את הפחד משינויים. אחר כך הגענו למקום שהוא בעצם הבית שלנו בעוד 10 שנים. אני בתרגיל הזה ראיתי את עצמי בבית גדול במקום כפרי (אולי מושב, אבל בכל אופן לא עירוני) עם בערך 3 ילדים. כשהמנחה הורה לנסות לראות מה המקצוע שלנו שם, אני, אחרי קצת מאמץ, ראיתי את עצמי עובדת באיזה מקצוע עם ילדים, כנראה גננת. אחר כך היה תרגיל נוסף שבו ראינו את עצמנו בעוד 5 שנים. בתרגיל הזה הייתי בבית יותר קטן ואינטימי, משפחה קטנה יותר, הבית עדיין נמצא במקום לא עירוני אבל לא רחוק מהעיר. לגבי מקצוע באותו זמן, אני לא זוכרת אם ראיתי או מה ראיתי. והתרגיל הבא היה לראות את עצמי בעוד שנה. ראיתי את עצמי בבית בעיר, גדול יותר מהדירה שבה אני גרה עכשיו ומואר יותר. לגבי מקצוע, ראיתי את עצמי עובדת כפקידה באיזה משרד, לא מקום העבודה הנוכחי שלי. עכשיו לגבי המקום עבודה הנוכחי שלי יש איזה מבחן שאני צריכה לעבור, שיקבע אם אני אמשיך לעבוד שם או לא. (משהו כמו מבחני מיון לעבודה). אני מתלבטת אם ללמוד למבחן הזה או פשוט להקשיב לעצמי, כלומר למה שראיתי בתרגיל ולפעול כדי להגיע לשם, כלומר לא להיות באותו מקום עבודה. אולי אני צריכה דווקא יותר להשקיע בללמוד תוכנות שאצטרך כדי לעבוד כפקידה (היום אני עובדת כקלדנית בבית משפט). עדיין יש לי פחדים בנושא, במיוחד כשאני רואה את המצב בשוק היום מבחינת הצעות עבודה. מצד שני אני מאמינה שמה שבא מתוך התת מודע שלי (כלומר בתרגיל) לא יכול להיות טעות. אשמח לשמוע מה דעתכם בנושא. האם ללכת בכל מחיר בכוון השני, כלומר לעזוב את העבודה (וכמובן לא להשקיע בללמוד למבחן אלא להשקיע בכוון השני) או ההפך, או איכשהו למתן בין שני הדברים?
 
תרגיל שעשיתי אתמול

בלילה שמתי דיסק עם קולות של ים כדי להכנס להדמיה של הדמיון המודרך. ובאמת ראיתי את עצמי שוב באותו מקום שכבר בניתי לעצמי בתרגילים קודמים, יושבת על חוף ים וקרני השמש החמימה מלטפות אותי ואני קוראת למדריכה הרוחנית שלי. היא הגיעה ושאלתי אותה את השאלות ששאלתי כאן אבל לא היתה לה תשובה.
 
המממ....

היי נטע! אני קוראת עכשיו בפעם השנייה והשלישית את מה שכתבת ואת מעלה פה שאלה לא פשוטה בכלל... בעיקרון, אני הייתי ממליצה ללכת בעקבות מה שהתת-מודע העלה, אבל הפעם אני לא כל כך ממהרת לעשות זאת מכיוון שכתבת שכל מה שראית עלה לאחר מאמץ מסויים. בגלל שזה בא מתוך מאמץ (גם אם קטן) ולא באופן טבעי, אני לא הייתי כל כך ממהרת לקבל החלטות שאחר כך את עלולה להצטער עליהן... עצתי לך: עשי את המבחן, מה כבר יכול לקרות? נסי לחשוב מה הרווח שלך מכך שתעשי את המבחן ולעומת זאת מה הרווח שלך מכך שלא תעשי את המבחן... לטעמי, זה ישאיר בפנייך את האופציות פתוחות. במקביל, תמשיכי לבדוק מה עוד הדמיון שלך מעלה בך, מה עוד יש לתת-מודע שלך להגיד לך, האם הוא יכול להמשיך להדריך אותך ולתת לך פרטים יותר מדוייקים כמו תוך כמה זמן אמור להתרחש השינוי, אם בכלל. לפי מה שעולה תתחילי לפעול... שיהיה המון בהצלחה ואשמח לשמוע על ההתפתחויות! הגר
 
תודה הגר

אכן, זאת הסיבה שהתלבטתי, בגלל שזה עלה לי מתוך מאמץ. האמת היא שאני עדיין מתקשה לתרגל את התרגולים האלה לבד (יותר קל בזמן הסדנא) ואולי זאת הסיבה גם שכשתירגלתי אתמול, למדריכה שהזמנתי, לא היתה תשובה לשאלה שלי. אני מניחה שזה באמת עניין של תרגול עד שאגיע לשלב שאוכל להגיע לכך לבד גם בלי גורם חיצוני. (כמו במקרה הזה, המנחה בסדנא).
 
למעלה