צריכה את דעתכם
שלום לכולם ... אני בחורה בת 24 סטודנטית וגם עובדת. עד לפני 5 חודשים היה לי ידיד טוב מאוד שהכרנו בטיול והיינו ידידים במשך תקופה של שנה וחצי, הוא גדול ממני בגיל (31 וחצי) ואחרי תקופה זו הוא רצה שנהיה יותר מידידים, התפתח בינינו משהו והחלטנו שננסה להיות חברים ולראות איך ילך. בנתיים,אנו יוצאים כבר תקופה של 5 חודשים והקשר לא מתקדם לשום מקום וזאת מהסיבה היחידה שקשורה בו: הבן אדם בגיל כזה עוד לא היתה לו אף פעם חברה רצינית והוא לו יודע ממש איך להתנהג בקשר(מהרבה בחינות) ולכן הוא לו מקדם את הקשר, הדבר האבסורדי בכל העניין הוא שהבן אדם כבר שנתיים מחפש עבודה (כי רוצה משהו במקצוע שלו- יש לו לימודים מאוד גבוהים) ולכן גר עדיין אצל ההורים- דבר שממש לו משנה לי אך בגלל שהוא אדם די ביישן הוא לא מביא אותי אליו הביתה בכלל וכל הפגישות והיציאות שלנו מתבססות על בילויים בחוץ ואולי אצלי בבית(דבר שלא מעניין אותו אם נוח לי אצלי בבית או לא..) הטענה שלו היא שהוא מתבייש שכן לא היתה לו אף פעם חברה שהביא אותה הביתה ושההורים שלו קצת מבוגרים- אך מודרנים(יש לו אחים גדולים נשואים עם ילדים)ושלא יוכל לתת לי הרגשת נוחות אצלו בבית כי הוא יהיה לחוץ כל הזמן. לכן, קיימת בי הרגשה רעה מאוד שכן הקשר לא מתקדם לשום מקום והסברתי לו שאי אפשר לבסס קשר בצורה כזאת, רק ביציאות,בילויים(שכן לא בא לי תמיד לצאת..) וכן כל זוג צריך את האינטימיות שלו, לראות סרט בבית או סתם להיות אחד עם השני, אחרי 5 חודשים שאנו יוצאים הקשר צריך להיות כבר אחרת וצריכים להרגיש נוחות אחד עם השני ואחד אצל השני(ואני לא מדברת על מין או משהו...) ואצלינו אין את זה ,אני מרגישה שהקשר לא מתקדם לשום מקום,אין לו ניסיון ביחסים ואני מרגישה שאני זאת שכל הזמן אומרת ומלמדת וזה לא נעים לי..שכן אני לא צריכה להגיד לחבר שלי שנהיה קצת ביחד בבית וזה אמור להיות מובן מאליו. אציין שאנחנו מאוד מתאימים באופי בעניין של העדפות ,יציאות וכדומה.. הבעיה היא שכל הזמן אני אומרת לו ומסבירה לו את הדברים והוא טוען שאני צודקת ושיעשה הכל על מנת שהקשר יצליח(הסברתי לו שאני לא מסוגלת להיות במערכת יחסים כזו) אבל הוא רק אומר ובתכלס לא עושה, הוא ממשיך בדרכו(יכול להיות שלא יכול להשתלט על הביישנות ועל הדרך הלא הגיונית לניהול קשר רציני).. אני מתפשרת על כמה דברים אצלו אבל על הדברים הבסיסיים בקשר רציני אני לא מוכנה להתפשר.. האם יש דרך להציל את הקשר, לשפר את הרגשתי? מה אני אמורה עוד לעשות? תודה, ורד.
שלום לכולם ... אני בחורה בת 24 סטודנטית וגם עובדת. עד לפני 5 חודשים היה לי ידיד טוב מאוד שהכרנו בטיול והיינו ידידים במשך תקופה של שנה וחצי, הוא גדול ממני בגיל (31 וחצי) ואחרי תקופה זו הוא רצה שנהיה יותר מידידים, התפתח בינינו משהו והחלטנו שננסה להיות חברים ולראות איך ילך. בנתיים,אנו יוצאים כבר תקופה של 5 חודשים והקשר לא מתקדם לשום מקום וזאת מהסיבה היחידה שקשורה בו: הבן אדם בגיל כזה עוד לא היתה לו אף פעם חברה רצינית והוא לו יודע ממש איך להתנהג בקשר(מהרבה בחינות) ולכן הוא לו מקדם את הקשר, הדבר האבסורדי בכל העניין הוא שהבן אדם כבר שנתיים מחפש עבודה (כי רוצה משהו במקצוע שלו- יש לו לימודים מאוד גבוהים) ולכן גר עדיין אצל ההורים- דבר שממש לו משנה לי אך בגלל שהוא אדם די ביישן הוא לא מביא אותי אליו הביתה בכלל וכל הפגישות והיציאות שלנו מתבססות על בילויים בחוץ ואולי אצלי בבית(דבר שלא מעניין אותו אם נוח לי אצלי בבית או לא..) הטענה שלו היא שהוא מתבייש שכן לא היתה לו אף פעם חברה שהביא אותה הביתה ושההורים שלו קצת מבוגרים- אך מודרנים(יש לו אחים גדולים נשואים עם ילדים)ושלא יוכל לתת לי הרגשת נוחות אצלו בבית כי הוא יהיה לחוץ כל הזמן. לכן, קיימת בי הרגשה רעה מאוד שכן הקשר לא מתקדם לשום מקום והסברתי לו שאי אפשר לבסס קשר בצורה כזאת, רק ביציאות,בילויים(שכן לא בא לי תמיד לצאת..) וכן כל זוג צריך את האינטימיות שלו, לראות סרט בבית או סתם להיות אחד עם השני, אחרי 5 חודשים שאנו יוצאים הקשר צריך להיות כבר אחרת וצריכים להרגיש נוחות אחד עם השני ואחד אצל השני(ואני לא מדברת על מין או משהו...) ואצלינו אין את זה ,אני מרגישה שהקשר לא מתקדם לשום מקום,אין לו ניסיון ביחסים ואני מרגישה שאני זאת שכל הזמן אומרת ומלמדת וזה לא נעים לי..שכן אני לא צריכה להגיד לחבר שלי שנהיה קצת ביחד בבית וזה אמור להיות מובן מאליו. אציין שאנחנו מאוד מתאימים באופי בעניין של העדפות ,יציאות וכדומה.. הבעיה היא שכל הזמן אני אומרת לו ומסבירה לו את הדברים והוא טוען שאני צודקת ושיעשה הכל על מנת שהקשר יצליח(הסברתי לו שאני לא מסוגלת להיות במערכת יחסים כזו) אבל הוא רק אומר ובתכלס לא עושה, הוא ממשיך בדרכו(יכול להיות שלא יכול להשתלט על הביישנות ועל הדרך הלא הגיונית לניהול קשר רציני).. אני מתפשרת על כמה דברים אצלו אבל על הדברים הבסיסיים בקשר רציני אני לא מוכנה להתפשר.. האם יש דרך להציל את הקשר, לשפר את הרגשתי? מה אני אמורה עוד לעשות? תודה, ורד.