צריכה עזרה

[guto]

צריכה עזרה

יש לי חבר שאני אוהבת מאוד, אבל הוא מתייחס אליי דיי מובן מאליו, לא משנה איך אני לא רוצה ולא יודעת לשחק משחקים, זאת לא אני, יש דרך לפקוח לאדם את העיניים או שפשוט אני צריכה להגיד שלום, הוא אומר שאנחנו מתאימים, אבל מה אם להראות כבוד והערכה רצון להיות איתי וכ´ו שיש לו אבל ההרגשה שאני מובנת מאליו גוברת יש מבין אולי?

 

[מתולתלת]

הלו גברת

מה קורה לך אם עכשיו מתיחס עליך ככה הבחר מה יהיה כשתהיו נשואים לא ממש נראה לי שאתם מתאימים הוא נרא שטלתן עיזבי אותו ומהר

 

[המוסקיטר האחרון]

מסקנות נמהרות מדי....

אני לא מבין אותך מתולתלת כיצד הגעת למסקנה שהוא שטלתן.. ואת עוד ממליצה לעזוב אותו בגלל זה! ואולי.. רק אולי... הוא בכלל לא כזה? אולי הוא פשוט מקבל את guto כמובן מעליו מפני שהיא נותנת לו הרגשה כזאת? להערכתי, כפי שהבנתי, guto מבקשת עזרה כיצד למנוע מהחבר שלה להתייחס אלה כמובן מעליו.. מה לזה ולשטלתנות? לגופו של עניין אין מספיק פרטים בבקשה לעזרה אך דעתי היא כי הדרך היחידה להראות למישהו שאנו לא דבר מובן מעליו, היא להפסיק להיות דבר מובן מעליו! להראות לו שגם לנו יש דעה (ולעמוד עליה) להראות לו שגם לנו יש רצונות וגם לעשות לפעמים מה שאנו רוצים.. לא צריך "לשחק משחקים" פשוט להיות אנחנו

 

[Vפרקליט]

עזרה ../images/Emo35.gif

האם הוא אוהב אותך ? כמה זמן אתם ביחד ? מערכת יחסים מתחילה בחיזור ונמשכת לשיגרה, בידקי עצמך שאת לא מחפשת ריגוש תמידי. כמובן בהנחה שהוא אוהב אותך.

 

[איש-ילד]

חרדת נטישה.

לפי מיטב ידיעתי, כל מערכת יחסים מבוססת על מה שנקרא "חרדת נטישה" אותה "חרדת מטישה" היא זו שגורמת לנו להשקיע ביצירת מערכת יחסים כל שהיא ובשימורה. כאשר נפגשים שני בני אדם (או יותר), נוצרת מיני-מערכת יחסים. כאשר אחד מהם רוצה לשמור על קשר עם אדם אחר שפגש, הרי מאליו הוא חושש שאותו אדם "ינטוש" את אותה מיני-מערכת שנוצרה והוא מתחיל מייד להשקיע. לאותה השקעה אנחנו קוראים "חיזור" שכל תפקידה למצוא חן בעיני הצד השני כדי שהוא לא ינטוש את המערכת שנוצרה. מכאן, שככל ש"חרדת הנטישה" גדולה יותר - כך גדלה גם ההשקעה במערכת. בסיטואציה בה שני אנשים ניפגשים, "מונחת" בניהם כמות מסוימת של "חרדת-נטישה". אם אחד מהם סופח לעצמו חלק ממנה - הרי הוא מתחיל להשקיע ביצירת המערכת או בעצם בביסוסה והעמקתה. אם שניהם סופחים לעצמם חלק בכך, הרי שניהם משקיעים בעניין ואם אף אחד לא סופח לעצמו חלק כל שהוא הרי מאליו אף אחד לא משקיע ומיני-המערכת גוועת מאליה. מידת ההשקעה במערכת הזוגית מוכתבת בעצם מכמות "חרדת הנטישה" שכל צד לוקח לעצמו. ככל שצד אחד ייקח לעצמו כמות גדולה יותר מהמחסן, כך הוא יותיר כמות פחותה לצד השני וכמובן בהתאם לכך תהיה השקעתו בקשר. מערכת יחסים בריאה מתבססת על כמות שווה של "חרדת נטישה" שקיימת אצל שני בני הזוג השקעתם והאיכפתיות שלהם תהיה כמובן שווה פחות או יותר. כמובן קיים הדבר הזה ההרסני ששמו "המובן מאליו" הארור שככל שהוא קיים יותר ויותר אצל מי מבני הזוג - כך הוא מצמם את אותה "חרדת נטישה" ברוכה שהיא כאמור הבסיס לכל מערכת יחסים. למען האמת הנושא יותר מורכב מאשר כתבתי אולם השתדלתי לגעת בעיקרם של דברים. עניין זה, כך נדמה לי, נותן תשובה לרבות מהשאלות. ו... תקנו אותי אם אני טועה.

 

[האלי]

אוי ואבוי

המודל שלך לא משאיר שום אפשרות של בחירה חופשית, אהבה או איזו עצמאות מחשבתית שהיא! אנחנו מפחדים להישאר לבד, אז אנחנו ניתלים בפחד על האדם הקרוב ביותר? שגם הוא נאחז בנו בציפורניים? שלא ננטוש אותו חלילה??? נכון שיש אנשים שסובלים מחרדת נטישה, אבל גם להם כדאי (כדאי מאד) להשתחרר ממנה על מנת שיוכלו לחוות את האושר שבקשר אנושי שאינו מבוסס חרדות אלא מבוסס אהבה ורצון נתינה מתוך פוטנטיות מתוך רצון לגרום טוב כדי להרבות טוב... מומלץ מאד, שלך, האלי.

 

[איש-ילד]

פחד

אין כל סתירה בין אהבה, עצמאות מחשבתית וכו´ לאותה "חרדת-נטישה" (המונח הזה אכן נשמע נורא בומבסטי). מתוך אותה בחירה חופשית ועצמאות מחשבתית באה אותה "חרדת-נטישה". הפחד אגב, הוא הכוח הראשוני המניע את העולם בכלל ואת האדם בפרט (סוג של פחד שאיננו חשים אותו במובן הפשוט של תחושת פחד המוכר לנו היטב). אכן יש אנשים שסובלים מאותה חרדת-נטישה באופן בולט ויוצא דופן עד כדי הזדקקות לטיפול רפואי - אולם כמו כל דבר בעולם ההבדל הוא אך ורק במינון. אכילה זה דבר טוב, חיוני - במינון מסוים, חולני והרסני במינון אחר, אפילו תשוקה למין זה דבר טוב, חיוני - במינון מסוים, חולני והרסני במינון אחר... כך בדיוק גם עניין של אותה חרדת נטישה שבמינון מסויים היא חיונית, טובה ובריאה, במינון יתר או אפילו במינון חסר היא פוגעת והרסנית. אמרתי בהודעתי הראשונה, כך נדמה לי, שהעניין הרבה יותר מורכב אולם ניסיתי לגעת רק בעיקרם של הדברים.

 

[המוסקיטר האחרון]

איזה אוסף של שטויות....

האם כתבת את מה שכתבת מאמונה שלמה או סתם להרגיז? האם פיתחת את התיאוריה תוך כדי כתיבה או שאתה באמת מאמין בזה? אתה כותב כי "כל מערכות היחסים" מבוססות על חרדת נטישה... האם אין מערכות יחסים המבוססות על נוחות? האם אין מערכות יחסים שמבוססות אינטרסים כלכליים? האם אין מערכות יחסים שמבוססות על שגרה? האם אין מערכות יחסים שמבוססות על זה שבני הזוג נהנים אחד עם השני? האם אין מערכות יחסים שמבוססות על זה שלשני בני הזוג טוב להיות ביחד? האם אין מערכות יחסים שמבוססות על השלמה אחד של השני? האם אין מערכות יחסים שמבוססות על תלות? והכי חשוב האם אין מערכות יחסים שמבוססות על אהבת אמת? מה קורה פה? ועוד שאלה קטנה כאשר תתרפא סוף סוף מחרדת הנטישה שלך, אתה מתכוון לעזוב את בת הזוג שלך? וכל זה בשביל לקבל "חרדת נטישה" עם בת הזוג הבאה...

 

[ברונטית]

ועוד משהו -

ומה על סתם "משיכה" ??? משיכה > חיזור > קשר > אהבה > מערכת זוגית ? ואין זה אומר שלא צריך להשקיע גם כשכל האלמנטים הללו קיימים. השקעה אינה צריכה לבוא מתוך פחד, מתוך חרדת נטישה, השקעה צריכה לבוא דווקא מתוך רצון לשמור על הקיים לשפרו ולשבחו השכם והערב.

 

[איש-ילד]

בואו נעשה עסק

בואו נעשה עסק. בואו נחליף בבקשה את המונח הבעייתי במונח אחר, בסדר? בואו נגדיר אותו בבקשה כ"חשוב לנו שהצד השני ת/ירצה אותנו ולא ת/יעזוב אותנו לטובת מיהו/י אחר/ת" בסדר?? עכשיו הכל משתנה? עכשיו זה פחות מאיים? הרי אין כל משמעות למילים. אפשר כמובן למצוא צירוף מילים אחר שיגדיר את אותו הדבר... אגב, איכפת לכם שאמשיך להשתמש במונח "חרדת-נטישה"?

 

[ברונטית]

לצערי - לא...

הגדרתך החדשה של המושג "חרדת נטישה" לא משנה כהוא זה את תוכן הודעתך הקודמת. העניין הוא שאיש לא עושה מאמצים כדי שלא יינטש או ייעזב (במתכונת החדשה) ע"י בן זוגו. ההשקעה בזוגיות היא על מנת לשמור על הגחלת, להפיח בה רוח על מנת שתמשיך לבעור ולהאיר, וזאת כדי שימשיך להיות יותר חם ויותר נעים לכולם, (כי כשהגחלת נכבית - נעשה קר.. וחשוך..ולא נעים..), ולא מפני שיש חשש שמישהו יגנוב לנו את בן/ת הזוג בחסות החשיכה... אדם המשקיע בזוגיותו עושה זאת כי טוב לו ולבן זוגו, והוא פשוט לא רוצה שהטוב הזה ייגמר... האם כעת יותר ברור לך סלע המחלוקת ביננו ? ו...כן, זה בהחלט יצרום את העין אם תשתמש במושג "חרדת הנטישה" בהקשר הזה, אבל אם אתה מוכרח (כי הרי מי אני שאשנה את דעתך) - אז עדיף כבר שתשתמש בהגדרה החילופית, שלמעשה אינה שונה במהותה, אך לפחות נשמעת פחות מאיימת...

 

[איש-ילד]

יקירתי

יקירתי ברונטית. דומני שאין ביננו כל סלע מחלוקת. את כותבת "...אדם המשקיע בזוגיותו עושה זאת כי טוב לו ולבן זוגו, והוא פשוט לא רוצה שהטוב הזה יגמר..." וזהו בדיוק אבל בדיוק העניין. האי-רצון שזה יגמר, החשש להישאר ללא הטוב הזה או כדברייך "כי כשהגחלת נכבית - נעשה קר...וחשוך...ולא נעים..." (תיאור ממש מפחיד) - הוא הכוח המניע להשקיע, לשמר ואולי אף להוסיף. בני האדם ניחונו בתכונה שמעט מאוד כעלי-חיים ניחונו בה והיא - הדימיון. אותה תכונה המאפשרת לנו "לראות" אותנו במצבים שונים, "לראות" גם את ה"אין" וביננו, כל מי שחווה אהבה, שבנקודת זמן מסויימת עמדה בסכנה, חש את הפחד, כן, הפחד מפני אובדנה. אותו פחד או חשש או המחשבה (קיראו לזה איך שתרצו) היא היא הכוח המניע שגורם לנו להילהם על אהבתנו. להשקיע, לעיתים לחזר, לעיתים לעשות אף מעשים שמעולם לא חשבנו שעד כדי כך... כן, זוהי פשוט חרדת-נטישה (ושוב, כנו זאת במילים יותר נוחות, מותר לכם...) אני חוזר שוב ומציין שהדבר יותר מורכב אולם כאן, בתנאים אלו, זה מה שמתאפשר. כך יקירתי, נראה שאכן אין ביננו כל סלע מחלוקת. אגב, זה טוב או לא טוב שאין ביננו מחלוקת?

 

[איש-ילד]

בוא נכבד בבקשה

מוסקיטר ידידי, הוא נסכם משהו נורא נורא חשוב ובסיסי. אני אכבד את דעותיך ואתה תכבד את שלי. מתאים? אני לא אכנה את דעותיך כשטויות ואתה לא את שלי, מקובל? כך גם בעניין הציניות... אגב, היה נחמד אם היית מוסיף בסופה של הודעתך משהו בסגנון - ... "תקן אותי אם אני טועה". נסה את הגישה הזאת- זה יכול להיות נחמד. שתהיה לך שבת נחמדה.

 

[המוסקיטר האחרון]

איש-ילד הנכבד

לא התכוונתי לפגוע ואם פגעתי, אני מצטער לגופו של עניין "חרדת נטישה" הוא מושג ידועה ומקובל, לא רק אצל הפסיכולוגים. "חרדת נטישה" הוא מושג מקובל ובעל משמעות במערכת היחסים הבין זוגית לכן, גישתך ש "כל בעיות הזוגיות נובעות מחרדת נטישה" היא הגדרה מעט בעייתית ומקוממת. אותי זה הרגיז לכן התגובה שלי ושוב, אם פגעתי סליחה

 

[איש-ילד]

תודה

תודה על ההבהרה וכמובן התנצלותך מתקבלת ואפילו בשמחה. מעולם לא טענתי כי כל בעיות הזוגיות נובעות מחרדת נטישה - מעולם לא אמרתי זאת. אולם אמרתי כי כל מערכת יחסים מבוססת על חרדת נטישה. אני מפנה אותך להודעתי שכותרה "בואו נעשה עסק" - יתכן ששם העניין יובהר לך. אז בינתיים כל טוב ידידי ושבת שלום.

 

[חונה לרגע]

"חרדת נטישה" מפחידה אותי המילה

הזו ביחסים בין שני אנשים בוגרים. למה מה, התלות כה גדולה שייחרב "העולם" עם הנטישה? ובכלל, להשקיע בזוגיות בגלל חרדת נטישה, נשמע לי עקום נורא. להשקיע בזוגיות בהחלט ! אבל מסיבות שונות לגמרי, להשקיע כי רוצים להסב קורת רוח לצד השני, להשקיע כי מי שלא משקיע... שוקע .. להשקיע פשוט כי אוהבים . והעיקר - לא לפחד כלל !

 

[פייה של...]

guto

gotu יקרה אחד הדברים החשובים על מנת לתת לך את התשובות לשאלותייך הם לדעת מהו גילך וכמה זמן את והחבר שלך ביחד, וזאת לא מחטטנות אלא כדי לנסות להבהיר לך כמה שלגיל ולתקופת "הלהיות ביחד" יש משמעות. תביני שהזמן לצערינו נותן לנו להתרגל לדברים כמובן מאליו ולפני שאת מחליטה לשבור את הכלים המלצתי לך יקירתי היא קודם להיכנס לתוך האני עצמי שלך ולבדוק מאיפה זה התחיל האם ההרגל בא כחלק ממך (היכול להיות שגם את מקבלת אותו כמובן מאליו?) זוגיות נבנית מאמון הדדי,יושר אהבה - פתיחות והיכולת לדבר, קחי יוזמה דברי עם בן זוגך וספרי לו את מה שאת מרגישה את התשובות תוכלי לקבל אך ורק בשיחה פתוחה יחד איתו בלי חששות ותמיד שיהיו ציפיות טובות. מאחלת בהצלחה וקבלי את זה באהבה.

 

[חונה לרגע]

guto את מוכנה לפרט קצת ?

"לקחת כמובן מאליו"זה דבר אחד ו"להראות כבוד והערכה" זה דבר שני. בעוד שהראשון יכול להורות על שעמום ושיגרה (שזה רע ועוד לפני הנישואים), הרי שהשני הוא חמור ביחסים בין בני זוג. מה דעתך לנדב עוד פרטים?