צריכה עצה בבקשה..
מאיפה להתחיל? בעלי ואני ביחד הרבה שנים אך נשואים שנתיים ללא ילדים. אם נסכם את הכל - הוא לא מאושר, תמיד חופר במחשבות ,תמיד מסתכל על אחרים לאן הם הגיעו ולאן הוא הגיע, כל הזמן משווה מה היה קורה אם ? ... אם פוגשים מישהו מהעבר ומדברים על עבודה משפחה- אחרי שיחה כזאת הוא פשוט צולל למחשבות והמפגש הזה פשוט לא עושה לו טוב. הוא למד באוניברסיטה אבל בכלל לא פנה לעסוק במקצוע כי כל הזמן טען שהוא לא יכול עם מסגרת(כמו בנק למשל) ועד היום בכל העבודות שהן כביכול בלי מסגרת נשאבה ממנו כל האנרגיה, היה עובד לילות וימים אז אמרתי לו שעדיף לחזור למקורות, למקצוע שלמד למקום מסודר עם שעות ותנאים עם חיים ולכשיהיו ילדים הוא יעריך את הזמן איכות. בקיצור כי גם ככה נראה לי שזה ארוך מספיק אני לא יודעת איך לגרום לו להיות מאושר - אם בעבר יהינו מוקפים בחברים והבית כל הזמן היה מקום מפגש כיום אנחנו בקושי רואים מישהו אין לו אנרגיות הכל נראה לו שחור כועס כל הזמן חסר סבלנות מתעצבן אם לרגע לו היית בראש שלו ולא הבנת אותו ישר, בקיצור לא כייף להיות לידו מה עושים ? עם החפירות המחשבתיות עם העבודה(כרגע מובטל) עם החברים ? איך להראות לו שלא הכל שחור? יש לציין שהוא נפגש עם פסיכולוגית. בזמנו לקח גם כדורי דכאון (כרגע שוקל לחזור) אני במצב שאני לא יודעת מה לעשות איך לעזור וזה גורם גם לי לפעמים לאיזו תחושת מרמור כי לא כייף בביתאין את השלווה והנחת של הבית. תודה מראש וסליחה על האורך
מאיפה להתחיל? בעלי ואני ביחד הרבה שנים אך נשואים שנתיים ללא ילדים. אם נסכם את הכל - הוא לא מאושר, תמיד חופר במחשבות ,תמיד מסתכל על אחרים לאן הם הגיעו ולאן הוא הגיע, כל הזמן משווה מה היה קורה אם ? ... אם פוגשים מישהו מהעבר ומדברים על עבודה משפחה- אחרי שיחה כזאת הוא פשוט צולל למחשבות והמפגש הזה פשוט לא עושה לו טוב. הוא למד באוניברסיטה אבל בכלל לא פנה לעסוק במקצוע כי כל הזמן טען שהוא לא יכול עם מסגרת(כמו בנק למשל) ועד היום בכל העבודות שהן כביכול בלי מסגרת נשאבה ממנו כל האנרגיה, היה עובד לילות וימים אז אמרתי לו שעדיף לחזור למקורות, למקצוע שלמד למקום מסודר עם שעות ותנאים עם חיים ולכשיהיו ילדים הוא יעריך את הזמן איכות. בקיצור כי גם ככה נראה לי שזה ארוך מספיק אני לא יודעת איך לגרום לו להיות מאושר - אם בעבר יהינו מוקפים בחברים והבית כל הזמן היה מקום מפגש כיום אנחנו בקושי רואים מישהו אין לו אנרגיות הכל נראה לו שחור כועס כל הזמן חסר סבלנות מתעצבן אם לרגע לו היית בראש שלו ולא הבנת אותו ישר, בקיצור לא כייף להיות לידו מה עושים ? עם החפירות המחשבתיות עם העבודה(כרגע מובטל) עם החברים ? איך להראות לו שלא הכל שחור? יש לציין שהוא נפגש עם פסיכולוגית. בזמנו לקח גם כדורי דכאון (כרגע שוקל לחזור) אני במצב שאני לא יודעת מה לעשות איך לעזור וזה גורם גם לי לפעמים לאיזו תחושת מרמור כי לא כייף בביתאין את השלווה והנחת של הבית. תודה מראש וסליחה על האורך