צריכה עצה בדחיפות !

[אבאב13]

צריכה עצה בדחיפות !

לפני כשבועיים עשיתי מעשה לא כ'כ יפה. ראיתי מחברת פתוחה של אחותי הגדולה, והסתכלתי בהתכתבות שהייתה לה שם עם חברה. יש כמה פרטים שאני חייבת לציין לפני שמאשיך.. אני בת 13 ואחותי בת 15, אנחנו משפחה דתייה - לא חרדיים, דתיים לאומיים. אחותי הגדולה וההורים שלי לא כ'כ מסתדרים ורבים הרבה. בכל מקרה, לפי מה שהבנתי מהפתק, אני חושדת מאוד שאחותי מעשנת (סיגריות) אני לא יודעת איך זה אצלכם, אבל אצלנו לפחות בשכונה לא כ'כ קורה ששומעים על משהו בגיל הזה שמעשן והוא דתי. התוצאות של העישון מפחידות אותי מאוד, ואני יודעת שזה לא ברייא בכלל לעשן בגיל הזה. סיפרתי את זה רק לחברה הכי טובה שלי ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות. לספר או לא ? אם כן, למי ? להורים? למחנכת שלי או של אחותי ? ליועצת שלי או של אחותי (היועצת מודעת למצב המדורדר של אחותי) אם לא לספר, מה לעשות עם המידע הזה, הרי אני רוצה רק את טובתה ואני גם מאוד מתקשה לשמור מידע כזה ופוחדת שזה יפלט לי בטעות. בבקשה, אם יש לכם איזה עצה או דעה, אשמח מאוד שתשתפו אותי, אני צריכה שתייעצו לי. ♥תודה לכולם ! ד'א - העדפתי להשאר בשם בדוי וכן כתבתי רק את שתי האותיות הראשונות של שמי ושל שם משפחתי.

 

[yaakii]

קודם כל את חמודה, וכל הכבוד שאת

דואגת לאחותך. מצד שני, זה היה לא נכון לקרוא דברים אישיים של אחותך. מצד שלישי, ייתכן והצעד הלא מוסרי הזה יעזור בסופו של דבר לאחותך. אני מבין על מה את מדברת, משום שגם אני משתייך לציבור הדתי-לאומי, ויודע מה היחס לסגריות בציבור, ואילו אנשים בד``כ הם כאלה שמתחילים לעשן. מה שחשוב, זה ההבנה שהסיגריות זה לא הבעיה, אלא רק אחת מהדרכים בה היא באה לידי ביטוי. אחותך מצויה במצוקה כלשהי שמובילה אותה לעישון, שהוא מפיג מתח. אפשרות נוספת היא, שהיא מתרועעת עם חברות מדרדרות שמעשנות והשפיעו עליה. בכל אחת מהאפשרויות, צריך

 

[yaakii]

לפתור את הבעיה מהשורש ולא להתמקד

בעישון שהוא רק סימפתום של הבעיה. אם את מספרת משהו אישי שאחותך כתבה, לעניות דעתי, כדאי לספר להורים ולא למישהו זר , על אף שזו היועצת שעוזרת. אם הורייך יראו לנכון, הם יעבירו זאת ליועצת. קשה לי לומר באופן מוחלט שהדבר הנכון הוא לספר להורים, אבל אני חושב שזה עדיף מלתת לאחותך להדרדר (מצד שני, אמרת שהיוצעת כבר מודעת למצבה של אחותך, מה שאומר שיש מי שמטפל בבעיותיה..). איך שלא תחליטי (-הרי בסופו של דבר את הקובעת) נסי לדובב את אחותך לגבי המצב הכללי שלה, ולנסות לעזור לה למצוא את הנקודה או התקופה בה החלה הירידה שלה.

 

[yaakii]

ברגע שהיא תכיר בכך שהייתה להדרדרות

נקודת פתיחה, היא תבין שגם אפשר לשים לזה סוף, ושזה לא דבר ``שקורה, ובסדר שקורה``, ובכוחות משותפים איתכם-המשפחה, ועם חברות שמשפיעות עליה לטובה, אני מקווה שהיא תחזור למוטב. בהצלחה!

 

[אבאב13]

תגובה לעצה..

אני יודעת שזה לא היה בסדר, ואני לא עושה את זה בד"כ. זה פשוט היה על השולחן עבודה המשותף שלנו והתחלתי לקרוא, זה פשוט קרה ואני די מתחרטת על זה. כן, היא מסתובבת עם די הרבה אנשים שאני לא יכולה להגיד שהם לא טובים או לא נחמדים.. הם פשוט כמוה, בגיל ההתבגרות וצריכים להפיג מתח. אני מכירה אותם מהשכונה, מהביכנ"ס והם בחברה שלנו אבל.. אני לא יודעת איך להסביר.. הם לא הולכים בדרכי הורייהם - שדווקא בסדר גמור. הבעיה האמיתית היא שאני בכלל לא יודעת אם היא מעשנת. היה כתוב בדף "אבל אם הם יגלו שאני מעשנת, יספרו להורים שלי" ואני לא יודעת אם היא כתבה את זה או חברתה. הגעתי למסקנה שזאת אחותי שמעשנת ולא חברתה בגלל משהו נוסף שהיה כתוב, אני לא זוכרת מה. לכן יש עדיין 10 אחוז שהיא בכלל לא מעשנת, והתבלבלתי. אולי זה היה בצחוק, או שחברה שלה כתבה את זה. חוץ מזה, כן ניסיתי לרמוז לה על זה שאני חושדת שהיא מעשנת והיא אמרה לי שבחיים לא, שיש לה חברים שמעשנים אבל היא מנסה להוציא אותם מזה ואל לעשן גם. חוץ מזה מאז שאני קטנה אני זוכרת אותה מנסה לגרום לאבי וסבתי להפסיק לעשן. ומצד שני בשנה האחרונה הרבה דברים השתנו, אני כבר לא יודעת מה לעשות. חשבתי לספר להורים, אבל אני לא מגישה מסולגת לספר להם, לא יודעת למה, פשוט אני ארגיש יותר בנוח לספר למשהו אחר. בלי לשכוח בכלל את זה שאם אני אספר למשהו אין לה על מה לדבר איתי, היא בחיים לא תסמוך עליי יותר ותספר לי דברים. ואני מחזיקה ממנה המון. שכחתי להוסיף שכמה ימים אחרי שגיליתי את זה היה עוד ריב, אחד מהגדולים שהיו, בין אחותי להוריי והם זומנו לפגישה עם היועצת, לפני זה אמי באה אליי ואמרה לי "אני יודעת שאת יודעת משהו, את חייבת לספר לי אם את רוצה לעזור לה" ולא ספרתי. ושוב ושוב היא שאלה אותי במשך כל השבת שלפני השיחה. כשבאותו הזמן אחותי עושה ההיפך - מנסה להוציא ממני מה אמא שלי רוצה (היא לא ידעה שאמורה להתקיים שיחה בין אימי ליועצת) ולשכנע אותי לא להגיד כלום. אני שונאת להיות באמצע, וזה בדיוק מה שקרה. מצד אחד לא עזרתי לאף אחד ומצד שני נשארתי נאמנה לכולם . זה בסדר ? אחותי מודעת טוב מאוד למצבה, היא יודעת שהיא הדרדרה אבל היא מעדיפה בהרבה את המצב הזה. אתה יודע, גיל ההתבגרות.. היא יותר מסתובבת עם בנים, פחות משקיעה בלימודים, חושבת רק על בגדים.. וזה יותר נחמד לה. תודה רבה, זה עוזר לפעמים לפרוק..

 

[yaakii]

באמת נקודה חשובה שלא הזכרתי: אכן

מדובר בתהליך שהוא תולדה של גיל ההתבגרות. אבל זה לא אומר שצריך להרשות לזה לקרות. למשואה יש כל-כך הרבה גורמים שקשה לי לומר מה לדעתי נכון לעשות, ומה אני הייתי עושה. אני רק יכול לאחל לאחותך שתצא מהתהליך הזה כמה שיותר מהר (ושתמשיך ללבוש בגדים יפים, ולדאוג לטיפוחה העצמי! אך בד בבד לזכור שבהתאם לדת ההתעסקות המיותרת בחומריות מביאה לפיספוס העיקר בחיים), וברגע שיהיו לה אידיאלים קצת יותר מרוממים מ: ``מה אני אלבש מחר`` יהיו לה חיים יותר מספקים ושמחים.

 

[yaakii]

אני גם ממליץ לשאול את השאלה בפורום

``לשאול את הרב`` . יש שם משתמשת שקוראים לה אופירa שעונה לעניין.

 

[dealing]

"ואילו אנשים בד``כ הם כאלה שמתחילים לעשן"

תראה, מר בחור. אני לא יודע מה היחס לסיגריות בציבור הדתי-לאומי למרות שלל המעשנים הלא קטן אצלכם וגם אצל החרדים הנחמדים, סיגריות זה לא הדרדרות ולא סימן מצוקתי. אחותה פשוט.. teenager. בגיל הזה לא כולם מתחילים לעשן כדי להפיג מתח. הרוב לא. קרא לזה "פוזה" או מה שלא תרצה. זוהי פשוט סקרנות של נעורים לחוות ולנסות דברים חדשים. היא בת 13 ומפוחדת, אל ישר תכניס לה רעיות לראש שאחותה במצוקה בגלל שהיא סתם הסתקרנה והתחילה לעשן. להגיד שסיגריות זה הדרדרות- דיי מגוחך. גם פעם הדור המבוגר של הקהילה האתיופית חשבו שזה ככה, אבל בגלל שאצלם סיגריות בראש זה חשיש. מה לעשות, גם הם התפכחו עם הזמן.

 

[yaakii]

אני מסכים לחלוטין שזה המצב בציבור

החילוני, אך בציבור הדתי-לאומי הדברים הם כפי שהצגתי אותם. עובדות מהשטח...

 

[dealing]

הבנתי.

אז הפכת את העניינים לשחור על גבי לבן. נוסחה מתמטית משהו. עכשיו רק נותר לי להכיר לך חבר בציבור הדתי שהתחיל לעשן סתם כי.. התחשק לו? פשוט חבל לי שהילדה התמימה גם ככה לחוצה, ואתה אומר לה שאחותה במצוקה..

 

[yaakii]

יש לך השתייכות לציבור הדתי,

יש לך הדרדרות (כמו שאמרה שהיועצת יודעת), ויש לך סיגריות. אז כן, בהחלט נוסחה.

 

[בארבאבא]

אז ככה..

המעשה שעשית אכן לא יפה.לא היית צריכה לקרוא ביומן של אחותך. תראי,אני לא יודעת איך ההורים שלך מגיבים לדברים,אבל אני חושבת שהאדם שאת צריכה לפנות אליו ולדבר איתו זו אחותך.את אומרת שהם לא מסתדרים,אז זה בטח ייצור בלאגן עוד יותר ייצור.זה"כ כל הכבוד שאת דואגת לאחותך,את יכולה להסביר לה את הבעיות שבעישון.ואם היא לא תשמע,תאמיני לי שאחרי חודש-חודשיים,כשהיא תלך 100 מטר ותתנשף כאילו רצה מרתון, היא תבין את זה. אני חושבת שאחותך צריכה לבוא מעצמה ולספר להורים שהיא מעשנת. יש דברים שאסור להתערב בהם.

 

[אבאב13]

אוקיי..

אני יודעת, ואני כ'כ מתחרטת על זה עכשיו. לא, אני מכירה את אחותי היא תכריח אותי לספר לה מאיפה אני יודעת וזה רק יחמיר את המצב. כל פעם שמעירים לה על משהו היא רק עושה אותו יותר, וגם אם כן, למה שהיא תקשיב לי ותפסיק עם זה פתאום ? הם מסתדרים, אבל לא תמיד. ותזכרו שאני עדיין לא בטוחה שהיא באמת מעשנת, אז זה יכול לסבך יותר את המצב אם אדבר אם אחותי ויתברר שזה בכלל לא היא שמעשנת, היה תכעס עליי מאוד ! הלוואי שכל מה שהיינו חושבים ורוצים היה קורה. היא בחיים לא תלך מעצמה להורים שלי, הם לא ידעו עד שהם יגלו את זה לבד. אני מבולבלת, כל אחד אומר לי משהו אחר וגם הלב שלי נחלק לשתיים ואני לא יודעת מה לעשות..

 

[אניהואאני]

כל מקרה לגופו

את חוששת שאחותך מעשנת , ומודאגת מהמצב . את דואגת לבריאותה, וכנראה גם מודאגת מהסיבה שגרמה לה לעשן מלכתחילה . עד כאן , הכל ברור. אני מניח שאחותך לא הייתה רוצה שתקראי ביומן שלה (ושוב , תסלחי לעצמך.. סוף העולם בטוח לא קרב) ולמרות זאת קראת . באופן כללי את יכולה לפנות לגורם אחר (ההורים שלך , היועצת , אחיות או אחים אחרים וכו') או לפנות לאחותך . אני לא מכיר לא אותך , ולא את אחותך (או לפחות חושב כך

) ולכן , אין מישהו פה שבאמת ידע איך היא תגיב , איך ההורים שלך יגיבו או מה צפוי לקרות במידה ותנקטי כל צעד. נתחיל מזה שעישון , על אף שהוא דבר מזיק ולא בריאותי - הוא לא סופני . אחותך בחרה בזה מסיבותיה היא . בין אם זה מלחץ חברתי , ובין אם זה כדי להירגע. הרבה אנשים מעשנים והרבה הפסיקו , העולם ממשיך להתקיים כך או כך. תדעי שהמצב הוא הפיך , ועוד יותר חשוב מזה - זאת ההחלטה הבלעדית של אחותך אם לעשן או לא. בלי לדעת הרבה על המשפחה ועל אחותך , אני כן חושב שהדבר הטוב ביותר לעשות זה להשאיר את מה שלה , אצלה . היא בחרה לעשן , היא בחרה לא לשתף אותך או את משפחתך בדבר - זוהי זכותה המלאה . אם תחליט לשתף , תוכלי לחוות את דעתך ואת דאגתך אליה . שוב , אל תחשבי שעשית מעשה שהוא חמור ביותר, ואם באמת קשה לך איתו- את יכולה לספר לאחותך שקראת ביומן שנשאר פתוח על השולחן ולהסביר לה שלא עשית דבר נגדה או סיפרת דברים אישיים השייכים לה לאנשים אחרים(חוץ מלנו , אבל באמת שאנחנו לא נחשבים

). גם זה יעבור , בסוף יהיה טוב , תאמיני לי

 

[בארבאבא]

זה טבעי שלא מסתדרים עם ההורים בגיל הזה..

אז אם את לא בטוחה,הדבר היחיד שאני יכולה להמליץ לך זה פשוט לשבת בשקט. סה"כ היא מזיקה לעצמה,והיא תבין את זה במוקדם או במאוחר. ואם ההורים יגלו,אז יגלו..צעקות לא הורגות אף אחד. גם כשאני סיפרתי להורים שלי שאני מעשנת,הם היו בשוק ואמא שלי רבה איתי,אבל זה עבר. ואני עדיין חיה. לפעמים,לא משנה כמה אנו דואגים לאנשים שלנו,עדיף לשבת בצד ולא להתערב. כל עוד זה לא מגיע למצבים קריטיים[כמו התאבדות או אונס,חלילה],אז הכי טוב זה לא לפתוח את הפה.

 

[Winri]

אוקי אז ככה

זה באמת מצב נורא בעייתי שנקלעת אליו, ואני לגמרי מבינה את ההתלבטות שלך. מה שאני הייתי עושה במצב כזה זה אחד משניים: או לפנות למבוגר שאת סומכת עליו (ההורים או היועצת שלה, כמו שהזכרת, או עם מי שמרגיש לך הכי נכון לדבר איתו), ואומרת להם שאת חושבת שמשהו רע קורה עם אחותך ושיפקחו עין וישמרו עליה כי את דואגת לה. אל תגידי בדיוק מה, כי בעצם את לא בטוחה שאת יודעת ואת לא רוצה להאשים סתם. ככה יצאת בסדר עם אחותך שלא הפללת אותה, ובכל זאת יידעת מישהו שיכול להיות שהמצב רע יותר ממה שחושבים. אפשרות שנייה זה פשוט לספר את כל האמת. לספר לאותו מבוגר מהאפשרות הראשונה שקראת משהו פרטי שלה, ולפי ההקשר את חושדת שהיא מעשנת אבל לא בטוחה, ושבבקשה ידאגו לזה ויטפלו בזה אבל בלי לקשור את זה אליך כי חשוב לך הקשר איתה. ככה יש לך את הבחירה אם לספר לה או לא. חוץ מזה שאם היא תדע שסיפרת, הרבה יותר טוב שהיא תדע את זה ישירות ממך. בכל מקרה אל תשמרי את זה בבטן - אני לא חושבת שזה משהו שאת צריכה להתמודד איתו לבד. שיהיה בהצלחה

 

[aviel931]

בהחלט שאלה קשה

ואגב זה ממש לא נדיר גם אצל דתיים לעשן בגיל כזה.. ולענינו, השאלה אם מותר לפגוע בצנעת הפרט כדי להועיל לו... זו שאלה די מורכבת, ואני בספק אם יש עליה תשובה נכונה אבסולוטית... לדעתי ענין שיתוף ההורים זה תלוי בכל מקרה אני לא נראה לי היתי היתי מדבר עם אחותי..אבל לי אין אחים גדולים אז אולי כאן זה שונה

 

[חרבביש]

דברי איתה על זה, או שתעזבי את זה.

ללכת מאחורי הגב שלה זה לא נחמד, לדבר איתה זה הדבר הכי הוגן שאת יכולה לעשות.

 

[Starving for truth]

לדעתי

קודם כל שוחחי עם אחותך. אם תבואי בהיגיון וממקום טוב זה בהחלט יכול לפתוח את עיניה. אם זה לא יעזור, אני הייתי מיידעת את היועצת שלה שהרי גם ככה מבינה מה מצבה, אבל רק אם את מרגישה שאין ברירה. ואני חייבת להוסיף! סיגריות זה לא סוף העולם, עם כמה שזה נשמע נוראי ומזעזע בעיניך, האמיני לי שיש דברים הרבה יותר גרועים- ואם אחותך רוצה להתנסות שתתנסה, בסופו של דבר אלו הם החיים שלה... אולי אצלכם זה יוצא דופן, אבל אין צורך לנפח את זה, מילא זה היה סמים, אבל סיגריות? לא צריך להגזים. אולי אחותך עוברת תקופה קשה, ואולי אם תהווי אוזן קשבת תקלי עליה והיא תוכל לחזור למוטב