צריכה עצה מכן...

קוש1

New member
צריכה עצה מכן...../images/Emo53.gif

אז ככה אני צריכה עצה מנשים נשואות. בזמן האחרון אני מרגישה שבא לי לשבור את הכלים ולא להתחתן איתו..יש לי הרבה תלונות ואני מרגישה קצת מוזנחת על ידו.( הוא לומד שנה אחרונה ועסוק עד הצוואר).אני עושה הרבה חושבים...מה אתן אומרות? ללכת עם זה עד הסוף - לכתוב לו מכתב מםרט על ההרגשות שלי ונניח ללכת ללילה אחד להורים שלי(יותר מזה אני לא אצליח...) העניין הוא שאי אפשר לדבר איתו ברצינות כי הוא תמיד עסוק והרי אסור להפריע לו זו התחושה שהוא נותן לי....עזרה????
 
..........

אני מקווה שירגיע אותך אם אומר שהרבה זוגות רבים לפני החתונה... אבל, יש שאלה חשובה שאת צריכה לשאול את עצמך: את באמת לא רוצה להתחתן איתו או שאת רק רוצה להגיד את זה כדי לקבל תשומת לב? אם התשובה השנייה נכונה, למה שלא תקחי אותו מחר בבוקר (תקומי מוקדם, תכיני תרמוס קפה, סנדויצ´ים וכו´) ותסעו לאיזשהו מקום שקט שאפשר לשבת ולדבר בו. שבי ותגידי לו מה הן הטענות שלך כלפיו ומה את מרגישה. אני בטוחה שתרגישי יותר טוב אחרי זה...
 

קוש1

New member
ככל שאני חושבת על זה..

אני מרגישה שהאהבה קצת דעכה והרבה בגלל שהוא לא משקיע רק אני...ובגל שאני מדברת איתו כל פעם טיפין טיפין נראה לי מבעס אדם לא אוהב תלונות כלפיו נכון?
 

קוש1

New member
טוב לא משנה

אותה נשימה אני בטוחה גם כשהוא יגיע הבייתה ויחייך אליי הדברים ייראו יותר טוב בתקווה
 
במיקרה ניכנסתי

לפורום המקסים הזה....ואני חייבת להגיב. גם אני הירגשתי ככה ליפני החתונה, הכל היה מובן מאלו(אצלו)ואני הירגשתי שרק אני משקיע ורק אני אוהבת. הוא היה עסוק ולא היה לו זמן ביכלל לשבת ולדבר. גרנו ביחד, אז יום אחד,ארזתי את כל החפצים שלי ועזבתי אותו!!! בלי לספר לו מראש מה אני הולכת לעסות. המון זמן ניסיתי לדבר איתו והוא לא הכשיב, אז פשוט קמתי והלכתי. הוא חתף את השוק של החיים שלו!!! הוא לא האמין שזה קורה, הוא רדף אחרי המון,חיזר, דיבר,ביקש סליחה וכ וכ וכ זה היה כמו סרט טורקי. הינו אמורים להיתחתן באוגוסט,אני עזבתי ביוני. אמרתי לו שהכל מבוטל ולא רוצה יותר,לא מתאים לי שאי אפשר לדבר, אפילו פעם בשבוע לצת ולדבר, נכון שכולם עסוקים אבל פעם בשבוע אי אפשר לדבר? אמרתי לו שהפחנו לזרים. בקיצור....כדי לא לעיף אותך...דיברנו המון,אחרי כמה חודשים היסכמתי לחזור לגור יחד, האמת היה שינוי והיתחתנו במרץ. אנחנו נשואים עוד מעט שנתיים,ואני רוצה להגיד לך שהתיקשורת בנינו רק הולכת ומישתבחת. ליפעמים....צריך לעסות משהוא דרסתי, אבל חשוב להיות בטוחה במה שעוסים ,לדעת שאפשר להרוויח או להפסיד, והכי חשוב להיות ללכת אם הראש והלב!!!
 
יש קטעים שמרגישים קצת מוזנחים

מצד אחד, להיות ביחד זה לא רק בקטעים שטוב ונחמד וכיף. האתגר האמיתי הוא לעבור גם את התקופות הקשות ולהשאר ביחד. מצד שני, כל החיים יש משהו שגוזל את תשומת ליבנו, לימודים, עבודה, חס וחלילה משבר במשפחה. אחר כך יש ילדים ועוד בלגן בעבודה. והתחזוקה של הביית...יש המון דברים על הראש אבל צריך לזכור לא להזניח את הרומנטיקה, כי מאד קל לדחוק את זה בסדר עדיפויות. אני, באופן אישי, לא מאמינה בסצנות או מניפולציות ריגשיות. אני מאמינה בלדבר. ללכת לישון אצל ההורים זה לגיטימי, אם את ממש מרגישה שהגיעו מיים עד נפש. אם זה רק בשביל לקבל תשומת לב- תחשבי היטב אם זה סוג הדברים שהיית רוצה להכניס למערכת יחסים שלכם. כי לברוח זה לא להתמודד עם דברים. אז אם את רוצה לנסות ולהחזיר את הזוגיות שלכם למסלול הנכון אז אני מציעה ליזום משהו רומנטי ולהזכיר לו. הרי גם הבחור העסוק ביותר צריך לאכול ולישון. אז אין כמו ארוחה ומיטה בשביל הזוגיות. אני לא רוצה להשמע כמו אותם ספרי הדרכה משנות ה50 שעודדו את האשה הקטנה לשבת בבית ולפנק את הבעל. אלא רק להזכיר שלא תמיד אנחנו יכולים לקבל את כל מה שרוצים. לפעמים צריך לשים את הצרכים שלנו על HOLD. לדון בדברים באופן קונקרטי (למרות שאת בטח מאד פגועה ואני מאד מבינה אותך). אז אני מציעה, לפני שותבים מכתב או בורחים להורים, לנסות עוד פעם להביא לתשומת ליבו שהוא מזניח אותך בזמן האחרון ולנסות להציע פיתרונות: למשל שיקדיש ערב אחד בשבוע רק לך. ובאותו ערב תלכו לסרט או מסעדה או סתם תיהיו בבית ביחד ולא תעשו דברים רגילים, אלא תיהיו ביחד. בהצלחה!
 

קוש1

New member
נועה אני חייבת להסביר לך משהו

את צודקת מאה אחוז הבעיה מתחילה שמאז שאנחנו מכירים הוא לומד ואיפושהו תמיד הצרכים שלי היו ב hold..פעם הוא אפילו "שכח" את היומולדת שלי ולא עשה לי כלום לא ברכה ולא כלום. ורק ביום שישי הייתה לו יומולדת ולקחתי אותו למנטה ריי לארוחת בוקר רומנטית אני האחרונה שתזניח רומנטיקה! ואני מכירה בחשיבותה הבעיה היא הצד השני כנראה...הוא יכל להיות רומנטי בצורה שלו. הוא לא טיפוס שייקנה מתנות ויפתיע אבל בכל זאת..אוף!!!!!
 

שירלי א

New member
לפעמים כדאי "לקבוע פגישה" כדי לדבר|

אסור לך לדעתי לוותר בעניין הזה - יש משהו שרובץ עלייך, וגם אם הוא שולי וגם אם החיוך שלו כשהוא יחזור ימיס את ליבך, אל תטאטאי את הדברים מתחת לשטיח! אז אם אין לו הרבה זמן, תקבעי איתו פגישה, ממש ככה, כשיש לו זמן - בשישי בבוקר, בשבת, לא משנה, העיקר שתהיה שעה שתוכלו לשבת יחד (רצוי לא בבית כי שם יש דברים שמסיחים את הדעת), ולדסקס את מה שמפריע. חשוב להבין שזה נעשה מתוך אהבה, מתוך רצון לשפר את המצב הקיים, ואין כמו תקשורת "נקיה", בלי הפרעות, כדי לעשות זאת. אני לא חושבת שאם תעזבי ולו ללילה אחד זה ישנה משהו. אם אתם צריכים זמן לבד לחשוב על הכל תעשו זאת אחרי שתדברו, כשיהיה לכם חומר למחשבה. אל תשאירי אותו כרגע לבד במין מבוי סתום, קודם תדברי איתו ואח"כ תחשבו על זה. חוצמזה, לפני החתונה תמיד עולות השאלות ה"כבדות" של האם זהו האיש של חיי, למה בעצם אנחנו ביחד, וכו´. זה טבעי, וזה בסדר לחשוב על זה. אבל צריך לזכור שאתם אוהבים (ואם לא - זו כבר בעיה) ומתוך האהבה הזו אתם יוצאים לדרך ועושים מה שצריך כדי שהמצב ישתפר. שנה אחרונה בלימודים היא שנה תובענית (בעלי סיים פרוייקט גמר באדריכלות כשהיכרנו), אבל תסבירי לו שאת רוצה לתמוך בו ולעזור לו, ולעשות ביחד איתו את הזמן שהוא בבית לכיפי ונעים, כדי שהלימודים יהיו קלים יותר. אני למשל עזרתי לבעלי בפרוייקט הגמר, ואפילו באתי לבקר אותו בסטודיו בשתיים לפנות בוקר עם עוגיות וקפה, ונתתי לו תמיכה בלי להפריע בדרכו. זה עבד יופי, כשהפרוייקט נגמר קיבלתי פיצוי הולם... אז שיהיה לכם בהצלחה!
 

אמיקה

New member
הנה עצה - אפילו כמה ...

אם להתחיל מהסוף - אז החיוך שלו זה לא פתרון לבעיה שכ"כ מציקה לך עד שאת שוקלת לבטל את הנישואין... עוד טיפה אחורה - נכון. השיטה של "לטפטף" מה מציק בצורת הערות מזדמנות היא שיטה לא רק לא יעילה אלא גם מעצבנת. במקום שיבין שיש בעיה אחת הוא מקבל תחושה שכל הזמן הוא לא בסדר ואת אף פעם לא מרוצה. מעבר לשני אלו - אני איתך. תראי, כמו שנועה אמרה - תמיד משהו יעסיק אותנו, ורובנו עסוקים "עד צוואר" בכל מיני דברים. תכל´ס ? אפשר להיות "עסוקים עד צוואר" בעבודה, בלימודים, בעבודות הבית, בטיפול בילדים ב"חבר´ה", ואפילו בכדורגל שבדיוק יש איזה טורניר, בחברות שבדיוק בדיוק יש למישהי איזו בעיה ענקית ועוד כל מיני דברים - חשובים יותר וחשובים פחות. תמיד יהיה משהו. אני בכלל לא מקבלת את הטיעון של "עסוק עד צוואר" (ואם את זו שאומרת את זה אז חבל ש"קנית" את הטיעון "שלו", שלא יכול להיות מוצדק) - לא בגלל הלימודים ולא בכלל. זה אפילו מרגיז. גם אני למדתי פעם והייתי ב"שנה אחרונה". תתארי לך שלמדתי במקביל לשני (!) תארים, ואני יודעת בדיוק כמה עסוקים סטודנטים שנה אחרונה. מניסיוני אני יכולה לספר לך שגם אם אז הרגשתי "עסוקה עד צוואר", היום זה מצחיק אותי שהרגשתי ככה - הלימודים הם רק ההתחלה, אני קונה היום במיליון דולר את ה"עסוקה" שהייתי אז.... אז מה יהיה הלאה? מחר הוא יהיה עסוק עד צוואר בעבודה... מחרתיים באלף ואחת דברים אחרים... בואי נגיע לתכל´ס : קודם כל אני מציעה שתוצאי לך מהראש שה"עסוק" שלו מוצדק כי הוא בשנה אחרונה. (אני מתעכבת על זה כי את נתת את זה כסיבה, לכאורה מוצדקת - וזה לא ככה..). עלי שיש אנשים עסוקים ממנו שמוצאים זמן לתת לבני זוגם את תשומת הלב המגיעה להם. עכשיו הוא: אין אדם שלומד 24 שעות ביממה. מציעה שתמצאי את פרק הזמן שבו הוא לא לומד, ונמצא בשעה של "רצון טוב" ותשלפי את שורת המחץ האימתנית : "אנחנו צריכים לדבר". (
). תסבירי ליקירך את כל מה שכתבת פה, בעדינות, בלי להשמע "מקטרת" אלא עניינית. תבואי מצויידת ב"הצעות אופרטיביות" + ים-בה הבנה (משהו בסגנון : "אני מבינה שאתה לחוץ עם הלימודים אז אני מציעה שאחרי שהמבחנים יסתיימו אז..." או : "מציעה להחליט יחד על הפסקה מהלימודים לשעה בכל יום, תגיד אתה מתי ו..." דברים כאלו), ותנסי להקשיב גם לו. אני חושבת שאו שהוא "לא שם לב" להזנחה (באמת לא חשב על זה) או שמשהו מציק גם לו (!)... בכל אופן, ממליצה בחום לדבר, לא מכתבים ולא סצנות, ובכל אופן - אם את לא באמת רוצה לבטל את הנישואין, אולי כדאי להימנע מ"נשק יום הדין" הזה... בהצלחה
 

daldan

New member
קוש1 היקרה

קודם כל כמו שכבר כתבו כאן לקראת החתונה פתאום עולות השאלות. אבל זה הבן זוג שאת הולכת לחיות איתו את חייך ואת צריכה לשאול את עצמך אם מעבר לעיסוקים שלו וללימודים שלו האם הוא הבבן זוג בשבילך? במהלך החיים יש תמיד תקופות שהן יותר עמוסות לאחד מבני הזוג והוא משקיע את כולו בעיסוק הזה. תאמיני לי שאני יכולה להבין אותך, אבל הלימודים שלו זה דבר חולף ובעתיד גם לך יהיו עיסוקים שיאפילו על הזוגיות במידה מסוימת (לימודים, ילדים, עבודה וכדומה). יש תקופות כאלה. את יכולה גם לארגן סופשבוע לנסוע לאיזה צימר או לחופשה שתנתק אותכם מהיומיום וכך הוא יהיה כל כולו איתך. כך גם תוכלי לשתף אותו בתחושות שלך, אבל לא פחות חשוב להיות גם קשובה לרגשות שלו. אולי הוא מתוסכל מזה שהוא לא יכול להתפנות אליך, אולי הוא זקוק גם לתמיכה ממך. הסוד בזוגיות טובה והא תקשורת, ותקשורת זה גם לומר אבל גם להקשיב. בהצלחה
 
למעלה