צריכה עצה ממבוגרים )

[האחתוהיחידה18]

צריכה עצה ממבוגרים )

אז ככה אני בת 18 וחודש סיימתי ללמוד ההורים שלי לא עשו צבא והם גם דיי נגד זה.. בקטע של מה יש לך לעשות שם וזה קשה ואת תדפקי באיזה חור ותבכי וזה בזבוז זמן וכאלה בגלל לחץ שלהם הוצאתי לפני שנה פטור שאני דתייה...עכשיו אני מתחרטת מאוד.. אני חושבת שאני צריכה את העצמאות הזאת שלי, לקבל את הביטחון שלי לבד..אני מרגישה שאני פשוט יפספס משהו אם אני לא אתגייס.. ואני מפחדת להתחרט אחרי זה..כי לעבוד ולעשות שירות לאומי אפשר תמיד כי שירות לאומי זה בעצם כמו עבודה אבל צבא זו חוויה אחרת לגמרי... בכל אופן החלטתי להתגייס...וההורים שלי? נגד... כמובן שבסוף ההחלטה שלי אבל הם רבים איתי ומנסים פשוט לעוות לי את המחשבה ולהכניס לי מה שהם חושבים לשכל שלי.. אני הסברתי להם הכל, דיברתי איתם, ניסיתי.. אחי ניסה כל העולם וכלום.. איך אני אמורה לדבר איתם על זה? מה המחשבה שלכם בתור הורים? והאם אתם ממליצים לי להתגייס או לוותר?

 

[oshiko]

אפשר לבטל הצהרה

שלום האחת והיחידה וברוך בואך לפורום. אני לא אכנס כאן לשאלה העקרונית לגבי שירות לאומי, מפני שזהו שדה מוקשים פוליטי ודתי, ויש כאן בפורום אנשים מכל המגזרים. אנחנו משתדלים להימנע מחיכוכים בעניינים פוליטיים ודתיים, אחרת מהר מאד נהפוך לפורום שונה מאד ממטרתו המקורית. לעניינך, אפשר לבטל הצהרה. הבת שלי עשתה את זה, לאחר שנה של שירות לאומי. היא הלכה ללשכת גיוס וביטלה את ההצהרה. התגייסה לחיל האויר, ושירתה שם שירות מלא של שנתים.

 

[סמדר בנ]

עצה

מסיפורך לא הבנתי האם הצהרת שאת דתיה כי הינך כזו או כי רצית להשתחרר לפי עצת הוריך. אני לא רוצה להיכנס בינך לבין הוריך. אני אישית בעד גיוס בנות (ובנים...) לצה"ל, אני חושבת שהשירות יכול לתרום הרבה לבגרות, לעצמאות, לאישיות וכו'. יכול להיות גם מצב כמו שהוריך מתארים שאת נקלעת למקום שלא יתרום לך כלום, צריך להביא את זה בחשבון. הטענות של בזבוז זמן כו' בעיני לא רלוונטיות, אם הן נכונות לגביך, הן נכונות לגבי כל בת לקראת גיוס - ומה היינו עושים אם כולם היו משתחררים מסיבות אלו? אבל שוב, לא שמעתי את כל השיקולים של הוריך ואני גם לא מכירה אותך. אני מציעה לך - תפעלי לפי תחושתך והרגשתך ומה הכי טוב בשבילך, כשכמובן היחסים עם הוריך הם אחד ממהשיקולים בתוך המערך השלם. תפקיד ההורים ליעץ לילדים לפי מיטב הבנתם - את כבגירה צריכה להפעיל את שיקול דעתך ולקבל את ההחלטות. בסופו של דבר, אלו החיים שלך ולא של הוריך.

 

[אימשל2]

האינסטינקט - תעשי כרצונך. אבל,

כפי שאמר סמדר, את בחורה בוגרת ויכולה לעשות את מה שחשוב לך גם אם זה כרוך ביציאה נגד הוריך. אבל, לא ברור לי מה הרקע שבגללו הוריך מתנגדים כ"כ לשרות הצבאי שלך. יכול להיות שזה נובע מסיבות שקשורות לתרבות שממנה הם באים. במקרה כזה, עליך לשקול האם בכך שתתגיסי בניגוד לדעת הוריך, את עלולה לגרום לנתק בקשר בינכם. אם זו סכנה ממשית, עליך לשקול האם את מוכנה להקריב את הקשר עם הוריך (שדווקא בעת השרות הצבאי תזדקקי להם יותר) כדי לעשות את מה שאת חושבת שנכון לעשות. מצד שני, יכול גם להיות שהוריך ישתכנעו שאת תתגיסי למרות הלחץ שלהם ולא ירצו להפסיד את הקשר איתך ולכן ימתנו את לחציהם. לנו מכאן קשה לדעת מה מערכת היחסים אצלכם בבית וממה היא מושפעת. כשאת מחליטה עליך להביא בחשבון את כל ההשלכות שיהיו לכזו החלטה. אם ההתנגדות של הוריך איננה באה ממקור עמוק של תרבות שחושבת שעם בנות צריך לנהוג אחרת מהבנים, והחלטה שלך להתגיס לא תיצור קרע בינך לבין הוריך, אז תעשי את מה שאת חושבת שטוב ונכון עבורך. בכך תעשי את הצעד הראשון שלך כבן אדם בוגר העומד ברשות עצמו.

 

[האחתוהיחידה18]

תודה לכל אלה שענו

תודה רבה רבה.. אוקיי אני מבינה שלא הסברתי את עצמי יותר מידי ההורים שלי לא עשו צבא, כי נולדתי ברוסייה ושם צבא זה לא היה חובה הם הלכו ישר ללמוד באוניברסיטה והסתדרו בחיים.. אחי עשה צבא כי זה היה מחוסר ברירה לא היה להם הרבה מה לעשות אני עד לפני כמה חודשים לא ידעתי כלום על הצבא.. איך שרק התחיל הצבא לעלות בנושא בבית עוד לפני שקיבלתי צו ראשון הם אמרו לי שאין לבנות מה לחפש שם, זה ביזבוז זמן ותעשי שירות לאומי ותקבלי יותר כסף ואנחנו לא עשינו צבא ואנחנו בסדר גמור ופה ושם.. ההורים שלי הם הורים תומכים, אמנם עכשיו הם רבים איתי ולוקחים את זה קשה..במיוחד אמא שלי שממש קשורה אליי והיא אמרה לי שאפילו אם אני יתגייס היאלא תיסע איתי לבאר שבע רק בגלל שהיא לא רוצה לקבל התקף לב בגיל 45..ואמא שלי אישה טובה, היא תומכת היא אוהבת היא תיתן לי הכל, אוזן קשבת ותתן לי עצות והכל כדי שיהיה לי יותר טוב ,כנ"ל לגבי אבא שלי.. פשוט דרך המחשבה שלהם מאוד שונה ואצלנו במשפחה אין דבר כזה שבחורה עשתה צבא מהסיבה הפשוטה כי ברוסייה הכל היה אחרת לגמרי, בחורה הייתה לומדת באוניברסיטה, מתחתנת וזהו..זה פשוט משהו שנוגד את מה שהם רגילים אליו אז הם יקחו את זה טיפה יותר קשה מכל ההורים, ואמא שלי תבכה כל לילה עד שאני לא אהיה בסדיר ותדאג לי והכל..אני יודעת אתזה וכואב לי נורא לראות אותה ככה ואת אבא שלי גם והכל אבל אני חושבת שאם אני לא אתגייס בגללם, ואני אצטער על זה או שאני לא יתקבל ללימודים או עבודה שאני ממש רוצה רק בגלל שלא עשיתי צבא, אני יאשים אותם כל החיים שלי, והם יאשימו את עצמם וזה יהיה מאוחר מידי.. :\ עכשיו אפשר עצות??

 

[סמדר בנ]

תשובה

אני מבינה שהתנגדות הוריך נובעת מזה שהם באים מתרבות אחרת. עדיין תשובתי הקודמת רלוונטית, ואני חושבת שאם זה כל כך חשוב לך והוריך כפי שתיארת הורים תומכים ואוהבים, אתם תתגברו ביחד על המשבר הזה. נסי לדבר איתם, לא בבכי וכעס אלא באמת להסביר שאת לא רוצה להחמיץ את זה, שכאן, בניגוד לרוסיה, הנורמה היא כן להתגייס (לפחות במגזרים מסוימים), שזה רק שנתיים, שזה מאוד חשוב לך וכו'. אם הם יראו שאת החלטית,ייתכן והתנגדותם תקטן. בקשר לאיך זה ישפיע על עתידך, תלוי מה את רוצה לעשות אח"כ, לא בכל דבר עובדת אי שרות בצבא משפיעה בהכרח. יש מספיק בנות שאינן מתגייסות, ולומדות ועובדות. אמא שלך אולי תבכה כל לילה, בזה היא תצטרף להרבה הורים שאמנם תומכים בגיוס של ילדיהם אבל עדיין בוכים מגעגועים...

 

[אימשל2]

עם כך, בעדינות ובנחישות תסבירי

להוריך, שאומנם טכנית את לא תפגעי. גם בנות שלא עשו שרות לאומי מצליחות להשתלב בלימודים ובעבודה. אבל תפסידי משהו חשוב בהשתלבות בחיים בארץ. תנסי להסביר להם, שהשנתיים של השרות הצבאי לא יהיו בזבוז (במיוחד אם תעשי משהו משמעותי) אלא, יהיו הזדמנות עבורך להתבגר וללמוד להיות עצמאית. זה יעזור לך להתגבש ולהגיע ללימודים גבוהים כשאת מבוגרת יותר ובשלה יותר. את צריכה להסביר להם שהם לא יכולים להשליך מכך שהם משתלבים בחברה הישראלית למרות שלא שרתו בצבא, שכן בשל היותם עולים חדשים, אף אחד לא מצפה מהם להיות אחרי שרות צבאי. לעומת זאת, את, כמי שהתבגרה פה בארץ, תמיד תשפטי על התקופה הזו בחייך (ככל שמתבגרים זה הופך ללא רלוונטי אבל בשנים הקרובות נושא השרות הצבאי יעלה בכל הזדמנות) ותמצאי את עצמך מתנצלת ומספקת הסברים ואפילו מתוסכלת. לפי מה שאת מתארת, אם תפגיני נחישות עדינה, את יכולה להגיע למצב שבו תעשי את מה שאת רוצה עם מנימום פגיעה בהוריך. אמא שלך תצטרך להתמודד עם ניתוק ממך בשלב כזה או אחר. זה לא קל לנו להרפות מהילדים. אבל, כמו שאנחנו כהורים, עושים לפעמים דברים שמקשים על ילדנו לטובתם, מותר לך כילדה (אם זה נעשה בעדינות ובאהבה ללא פגיעה בכבוד ההורים) להציב את הוריך במצבים שמקשים עליהם לטובתך ולטובתם.

 

[אימשל2]

עוד עצה למקרה שאת מתגיסת

אם את חושבת שיש לך כישורים מעל לממוצע, אני מציעה לך שלא להחפז ולהתגייס מיד, אלא לחכות קצת ולעבור מיונים, כך שתוכלי לשרת בתפקיד שיתן לך קצת יותר סיפוק וינצל יותר טוב את כישוריך לטובת הצבא.