צריכה עצה מצד גברי....

[קראת לי אסתר]

צריכה עצה מצד גברי....

שלום, אני יוצאת עם בחור מקסים כבר 5 חודשים. הוא עדיין לא הגיע למסקנה שהוא אוהב אותי (לא אמר לי) לדעתי זה מוגזם אבל תגידו לי אתם. בערך מלפני חודשיים אני משגעת אותו נפרדת והוא חוזר נפרדת וחוזרת. פעמיים בשבוע ככה- פרידה. וכל זאת בגלל שאני טוענת שהוא לא משקיע ולא נפתח אליי. האם זה בגלל שאני כאילו "לא אמינה" בעיניו? שהוא לא יודע אם אני לא אפרד ממנו מחר אז הוא לא נפתח אליי? ולמה להשקיע בי אם אני כל הזמן לא החלטית? אתם חושבים שאני צריכה לתת לו תקופה בה אהיה ממש איתו והוא יהיה בטוח שאני איתו ואז הוא יוכל להפתח אליי? האם יש קשר? או שאני צודקת שהוא צריך מיד אחרי פרידות להשקיע ולהפתח אליי?? אשמח לתגובות מכם הגברים...

וגם נשים עם נסיון תודה

 

[אש אש]

את לא החלטית??? את בטוחה?

לולא היה מתנהג אחרת,נותן לך את הבטחון ע"י כך שהיה משקיע,ניפתח אלייך ומאמין בך....גם אז היית מתנהגת כמו היום? לא החלטית שכזאת?

 

[קראת לי אסתר]

נכון זה ביצה ותרנגולת.

אבל עכשיו בטוח הוא לא יוכל להפתח אליי כבר בגלל הבילבול שאני עושה לו. מה כדאי לי לעשות?

 

[hotman10]

בקשר- שני הצדדים צריכים ל"השקיע"..

 

[שירת הגלים]

לאסתר היקרה נראה שאת עדיין לא

נראה שעדיין את לא יודעת בעצמך מה את רוצה באמת..קשר לא בנוי מפרידות וחזרות,יש לפעמים עליות וירידות אבל לא כבסיס לקשר..לדעתי הפרידות האלה שלך יוצרות רק את ההפך..תבדקי קודם עם עצמך מה את רוצה מהקשר ותנסי לבנות אותו ביחד עם הבחור..ואם הוא לא אמר שהוא אוהב אותך,זה עדיין לא אומר,אולי הוא אחד שלא כל כך רגיל להפגין רגשות..תני לו להיפתח אלייך לאט ואת צריכה לבנות את הקשר בצורה יותר רצינית..יש כאן איזושהי חוסר בשלות וילדותיות בקשר..לא יודעת אם זה מצידך או מצידו או משניכם.. אבל אם את באמת אוהבת אותו והוא חשוב לך אז תנסי לתת יותר מעצמך, תני לו לאהוב אותך,תני לו אהבה..בקשר צריך שנים ופרידה זוהי לא דרך להפגין אהבה..מאחלת לכם הצלחה.

 

[שירת הגלים]

תיקון טעות"שניים" ולא "שנים"

 

[hotman10]

הבעת זאת בצורה מוצלחת.. מסכים איתך

 

[אש אש]

5 חודשים לא יגיד לי שהוא אוהב אותי?

קראתי פעם בספר מעניין שאלה: מתי נכון להגיד שאוהבים? אחרי שבוע שבועיים? חודש חודשיים? אהבתי את התשובה:. . . . . . . . . . . . כשמרגישים!

 

[קראת לי אסתר]

והשאלה היא אם אחרי 5 חודשים

זה הגיוני עדיין לא להרגיש את זה? ואם לא, אז בכלל לא צריך להיות ביחד.. ועל זה אין ספק.

 

[אש אש]

הגיוני לא להשקיע שאוהבים?

אפשר להרגיש נוח נעים אוהבים ולא נופלים........

 

[נטשה אוהבת]

מילים לא אומרים מאום...

כמה פעמים נתקלת בגבר שאומר מילים יפות אבל לא מתכוון לכך? מה הלב שלך אומר לך? שהוא כן אוהב אותך? אני חושבת שאת צריכה לעשות נסיון ולא להפרד ממנו כל פעם - פשוט נסי לא להעלות את הנושא שגורם לויכוח ותראי מה קורה במצב שאתם לא נפרדים-חוזרים.

 

[נטשה אוהבת]

* לא אומרות...

 

[קראת לי אסתר]

והנושא הןאאאאאאאאאאאא

החוסר השקעה שלו וזה שוהא שם את החברים לפניי. איך אפשר לא להעלות את זה כשנפגעים כל כך כל פעם מחדש?

 

[נטשה אוהבת]

עכשיו את מדברת! ../images/Emo13.gif

בהודעה הראשונה שלך זרקת את כל האשמה עלייך... מדובר פה לצערי במקרה של אדם ילדותי < ואני מכירה גם בני שלושים כאלו

> ....או שתקחי את הקשר בסבבה < קל לומר קשה לעשות > כאילו...נפגשים-נפגשים לא נפגשים-לא נפגשים....או שאולי נסי לומר לו שמאחר והקשר שלכם 'לא רציני' את יוצאת גם עם אחרים...אולי זה ינער אותו קצת... בכל מקרה את צריכה פה סבלנות....אבל סבלנות והשקעה משתלמים

יאללה עפתי....יושבת כאן ומקלידה עם המגבת....

 

[אש אש]

איך לב ירגיש? כהוא לא שם תמיד?

 

[אלמרה]

מרשה לעצמי להתחפש לגבר...

למה את "משגעת אותו"? איך את רוצה שהוא יפתח אלייך ויצהיר על אהבהתו וישקיע? כן - תנסי פעם את הגישה החיובית, נסי לשוחח איתו על תכניותייך לגביו.. מותר לך לומר לו את מה שאת מרגישה. השיטה של להרחיק בכוונה רק כדי לנסות לקרב ובצורת מטוטלת כזו.. לא עובדת.. החליפי דיסקט!

 

[s h o o s h a]

Love story

אסתר, יכולה להניח שה'בחור' עליו את מדברת הוא בן גילך או אולי קצת יותר. הקשר ביניכם הוא בסך הכל בן חמישה חודשים מתוכם, חודשיים בסגנון עו"ש. קחי את עצמך, שימי אותך לרגע בצד, תסתכלי על היחסים ותגידי לך - האם אפשר בכלל לכנות את מה שיש ביניכם כ'קשר'? (לא כל שכן אהבה) ממרומי 40 ושלושת רבעי שנותיי הבנתי שכדי לומר למישהו/על מישהו דברי אהבה ולבנות עמו קשר, צריך שבראש וראשונה תהיה הערכה. לצערי, אני לא מוצאת אותה (את ההערכה שלך אל האיש) בין בליל המילים והשורות שהבאת לפנינו. אני כן מוצאת מין משחק של 'חתול ועכבר'. את בורחת בתקווה שהוא ירוץ אחריך. את קצת מאיטה את קצב הבריחה כדי לאפשר לו לתפוס את קצה זנבך אבל אז שוב, פותחת בריצה מטורפת ובורחת. אני שואלת שוב : הלזה יקרא קשר והאם מזה תצמח אהבה? לדעתי, אם לא תשני את דרך התנהגותך, תמצאי את עצמך יום אחד בורחת ובורחת וכשתסתכלי מעבר לכתפך תמצאי שאיש אינו רודף אחריך. תחליטי מה את רוצה, כי עושה רושם שאת עצמך לא יודעת מה את רוצה.

 

[ליאון ב]

דבר ראשון

יש הרבה אנשים שלוקח להם זמן להיפתח. יש אנשים שלא יכולים להיפתח לגמרי לעולם. אין קשר לעובדת היותו גבר, חוויתי הרבה בחורות לא החלטיות רגשית בחיי. לפני 5 שנים היכרתי בחורה חמודה. היא הייתה בערך כל מה שהחברה הקודמת שלי לא: רזונת, חייכנית, חיננית ומאוד רומנטית ונצמדת. מישהי שנותנת לך 100% תשומת לב. היא הייתה ב"הפסקה" עם החבר הקודם שלה, ואני נפרדתי מהחברה הקודמת שלי (משהו שרציתי לעשות המון זמן) -- כדי להיות איתה. היא הקפידה להבהיר לי שהיא לא פנוייה רגשית, ולא רוצה לפגוע בי. למרות, זאת היינו המון זמן יחד וישנים כל לילה יחד. עבר חודש וחצי. הייתה פעם שלקחתי את היד שלה בזמן שהלכנו ברחוב, והיא מייד משכה אותה חזרה. זה היה נראה לי מוזר, והיא אמרה לי "אני לא שייכת לך, הבנת!". הייתי בשוק, ידעתי שיש לה כמה שריטות, אבל זה היה מעל ומעבר. הבלגתי והמשכתי להיות איתה. אחרי שבוע הייתה עוד סצנה, היא החליטה שצחקתי על אבא שלה (למרות שלא עשיתי את זה) וצרחה עליי ברחוב, תפסה אותי בחולצה, ממש מביך. גם אז הלכתי ממנה, והיא התקשרה והתנצלה. המשכנו. אחרי עוד שבוע בערך, שוב סצנה. חזרתי מאוחר מהצפוי מהעבודה בערב שקבענו לצאת לסרט. הגעתי בדיוק בזמן לסרט. היא טענה שאם הייתי "משקיע" הייתי מגיע לפני הסרט כדי להיות איתה. היא הרסה את כל הבילוי לחלוטין, והפכה אותו לסיוט. בגלל תופעות הקריזות החוזרות, נפרדתי ממנה באופן סופי. אחרי חודש בערך היא התקשרה ואמרה שהיא רוצה שנמשיך להיות ידידים, אבל כמו שזה תמיד קורה הפכנו ל"יזיזים". זה התאים לה, עד שהתחלתי לצאת עם מישהי אחרת, ואז היא התחילה לבכות אז אמרתי שמוטב לנתק קשר. זה גרם לה לרדוף אחרי עוד יותר, ולהטיח בי שאני שופט אותה למרות שאני לא באמת מכיר אותה, ושעוברת עליה תקופה מאוד קשה. מה אני למדתי מכל הסיפור הזה? כשהתקפלתי והבלגתי, הזמנתי את הסצנה הבאה. כרציתי ללכת ממנה, פתאום היא הפכה לשה תמים שמבקש מחילה. יש אנשים שמבינים רק ברע, ולדעתי האישית, זה אופי שורשי שאינו משתנה. את בעצם מנסה לשנות את הבחור שלך, וחבל, כי זה האופי שלו. כל החישובים של מה שאת עשית גרם לו לעשות משהו אחר ואז בעקיפין גרם לך לעשות עוד משהו. זה באמת מיותר לנתח יחסי אנוש ברמה כזאת. אם את חושבת שיש לך בעייה כללית בתקשורת עם גברים, שפרי זאת למען עצמך. אם מניסיון את יודעת, שהבעייה קיימת רק במרחב בינך לבינו, זה מיותר להילחם על קשר ממילא נראה שלא נועד להיות. אל תחפשי את התשובה ב"עם הגברים". את מחפשת במקום הלא נכון. מדובר על המישור של יחסי אנוש וכימיה בינך לבינו. אם היית הופכת את התפקיד שלו ולשלך בסיפור (את היית הבחור והוא הבחורה) זה עדיין היה נשמע ריאלי לחלוטין.