CanUGuessWhoIM
New member
צריכה עצה..
לפני כמה שבועות סיימתי פסיכומטרי, הייתי תקופה בבית- היה קשה מאוד..גם ההתמודדות עם הלמידה שקשה לי, גם עם הבדידות, הלחץ מהמשפחה . כשסיימתי את המבחן הרגשתי רע והייתי חולה שבוע וחצי. לאחר מכן הלכתי לראיון עבודה, התקבלתי, הייתי שלושה ימים שם ונתקפתי בחרדה נוראית ולא חזרתי לשם. בחיים זה לא קרה לי..תמיד היו לי עבודות יציבות ובחיים לא ברחתי ככה..
ואני גם לא מבינה מה כל כך גרם לי לברוח. אבל הרגשתי כלואה, הרגשתי שהכל אפור מסביב וסוגר עליי..מאז אני מרגישה נפילה נוראית במצב רוח, בכי קיצוני..לא מצליחה לחשוב על עצמי עובדת בכלל..מפחדת להתחיל לעבוד שוב. אף פעם לא אובחנתי כחולה בדכאון..ואני מאמינה שאני מדוכאת. אני המון בבית..בקושי יוצאת. לא בא לי, אין לי חשק וכוח. מצד שני גם אין לי כסף ואני חייבת עבודה.
אבל פשוט בא לי שיהיה לי טוב..שיהיה לי נחמד. לא רוצה להרגיש כלואה.
מה אתם ממליצים לעשות?
לפני כמה שבועות סיימתי פסיכומטרי, הייתי תקופה בבית- היה קשה מאוד..גם ההתמודדות עם הלמידה שקשה לי, גם עם הבדידות, הלחץ מהמשפחה . כשסיימתי את המבחן הרגשתי רע והייתי חולה שבוע וחצי. לאחר מכן הלכתי לראיון עבודה, התקבלתי, הייתי שלושה ימים שם ונתקפתי בחרדה נוראית ולא חזרתי לשם. בחיים זה לא קרה לי..תמיד היו לי עבודות יציבות ובחיים לא ברחתי ככה..
ואני גם לא מבינה מה כל כך גרם לי לברוח. אבל הרגשתי כלואה, הרגשתי שהכל אפור מסביב וסוגר עליי..מאז אני מרגישה נפילה נוראית במצב רוח, בכי קיצוני..לא מצליחה לחשוב על עצמי עובדת בכלל..מפחדת להתחיל לעבוד שוב. אף פעם לא אובחנתי כחולה בדכאון..ואני מאמינה שאני מדוכאת. אני המון בבית..בקושי יוצאת. לא בא לי, אין לי חשק וכוח. מצד שני גם אין לי כסף ואני חייבת עבודה.
אבל פשוט בא לי שיהיה לי טוב..שיהיה לי נחמד. לא רוצה להרגיש כלואה.
מה אתם ממליצים לעשות?
