צריכה עצות לטיגון לביבות

drifting

New member
צריכה עצות לטיגון לביבות ../images/Emo71.gif

מקווה שזה בסדר שאני מעלה עוד שאלה. כישורי הבישול שלי לגמרי ראויים לתואר "פאתט", אבל פעם-פעמיים בשנה תוקף אותי חשק פתאומי ללביבות תפו"א ובטטה, ואז אני מחריבה את המטבח ואת קיבתי כאחד.
מכיוון שאני מרגישה שמתבשלת אצלי תשוקה כזו, הנה כמה שאלות למי שמנוסה בזה, בתקווה למזער נזקים. 1) האם יש משהו שאפשר לעשות כדי לצמצם את ריחות הטיגון? (אין לי קולט אדים). שמעתי שזה עוזר לשים פיסת גזר בשמן.
מנסיונכם, האם זה אכן מועיל - והאם זה לא משפיע על הטעם? טיפים אחרים יתקבלו כמובן בתודה. 2) כשאני מכינה את הלביבות, לראשונות לוקח הרבה זמן להזהיב (למרות שאני מחכה שהשמן ירתח) אבל הבאות אחריהן ממהרות להשחיר. התוצאה - כצפוי - שרוף מבחוץ ו"נא" מבפנים. ברור שאני עושה משהו לא טוב. על איזו להבה כדאי להחזיק את המחבת לאורך הטיגון? 3) איך יודעים כל כמה זמן צריך להחליף את השמן? אני עושה כמויות די גדולות, כך שזה בד"כ לוקח הרבה זמן. 4) על איזו מחבת אתם ממליצים לטגן בטיגון עמוק? חשבתי על סיר מתכת כבד, אבל אין לי באמת מושג. תודה שוב...
 

3תיתי

New member
בעניין ריחות טיגון

אין לי מושג. הגזר בא למנוע שריפה של הלביבות. מין פטנט לא משהו. הטעות שאת עושה היא, להמשיך ולחמם את האש כל הזמן. צריך כל הזמן לשחק עם האש, ואף עם המחבת. להסיר מן האש ולהחזיר, כדי לשמור על טמפרטורה מתאימה. הייתי מחליפה את השמן אחרי סיום טיגון כל נאגלת הלביבות ולא שומרת לשימוש חוזר. אין לי כל מושג באשר למחבת המומלצת.
 

drifting

New member
תודה...

כמובן שלא היתה לי שום כוונה לשמור את השמן לאחר סיום הטיגון, חס וחלילה.
 

Liat R

New member
לגבי טיגון - קשה לי לענות

זה עניין של רגש ונסיון. לגבי ריחות - אפשר להדליק נר או שניים באיזור הטיגון. ו... לשים קערית עם חומץ - זה סופח ריחות
 
הסיפור עם הגזר, או עם בצל, הוא היפוך היוצרות

בספרו של פרימו לוי "הטבלה המחזורית" מסופר על קבוצת מדענים ש(למיטב זכרוני) היו מרתיחים שמן לצורך איזשהו תהליך כימי, וזכרו שתמיד היה נהוג להוסיף בצל לשמן הרותח. רק מה, הם לא ידעו למה. התברר שזה נבע מזמנים קדומים או ממחסור במשאבים, כשלא היה מדחום לטמפרטורת השמן - ואז, כדי לדעת אם השמן חם מספיק, היו משליכים פנימה פיסת בצל. כשזו היתה מבעבעת, השמן היה חם מספיק. אותו דבר אפשר לעשות עם פיסת גזר, או על ידי מגע של כף-עץ יבשה בשמן. כשהשמן חם מספיק (ועוד לא נשרף=מעשן) יהיו בועות קטנות מסביב לכף או לגזר או לבצל.זה אומר שהשמן מוכן לשימוש. עדיף לדעתי עם כף עץ, כי אותה קל להוציא מייד, ואילו הגזר או הבצל עלולים להשרף, מה שלא רצוי בכלל בתוך מזון. כמובן, הגזר/בצל/עץ לא ישנו את ריחות הטיגון - אם תטגני בצל יהיה לך ריח של בצל מטוגן, ואם תטגני גזר, תהני מארומה של גזר מטוגן. בתיאבון.
 

drifting

New member
תודה... ../images/Emo13.gif

לא זכרתי את האנקדוטה הזאת מהספר, נחמד. אז אני מבינה שהגזר כלל לא קשור להאטת תהליך השריפה או החמצון של השמן, כמו שטענו באוזניי כמה אנשים. אם כך אין טעם להשתמש בפטנט הזה. תודה...
 
למעלה