החדר של הזאטוט שלנו צבוע בלבן, וגם הארון, השידה, המיטה שלו וכו' כולם לבנים - ועל המצע הזה יש לנו נגיעות של צבע: מגירות ירוקות בשידה, מדבקות מגניבות של רכבת צבעונית על הארון, וילונות צבעוניים, שטיחים צבעוניים וכו'.
כרגע החדר משמש רק את המרגוע, הקיר צבוע בלבן וחציו עם טפט פסים ורוד לבן ממש עדין. כל הרהיטים לבנים והנגיעות של הצבע הן במצעים שעל המיטה, בצעצועים שממילא צבעוניים, באותיות ורודות תלויות עם כיתוב של השם שלה ושלוש תמונות שאני עיצבתי (שלה) על קנבס, בגווני ורוד (רואים שחלמתי על בת?!).
כשהקשת ייכנס לחדר ביחד איתה, הכוונה שהבסיס יהיה לבן-אפור.
חדר משותף
מיטה אחת לבן-שמנת
מיטה שניה אפור
(אותו דגם מיטה)
מצעים צבעוניים חלקים לרוב
מעל כל מיטה יש מדבקות קיר לפי בחירת הילד- ליד הקטנה כדורים ופרחים צבעוניים, ליד הגדול חלליות ומטוסים צבעוניים
ארון בצבע עץ פשוט
שעון, מתלים למעילים- צבעוניים
ככה שהק'רי אמנם לבן אבל החדר מאוד שמח והרהיטים לא מצועצעים
שישכון בחדר, וממילא לא רצינו משהו מגדרי מדי...
צבענו בכתום בהיר בהיר- גם נותן צבע, אבל גם לא משתלט. ובכלל, כתום על גווניו הוא צבע שמח ומקסים לחדר ילדים בעיני
הציור קיר שעשיתי לבת שלי בגיל 0 מתאים עדיין בגיל שנתיים, וגם האחיניות שלי בנות 5 מתות עליו כך שלדעתי זה טוב לפחות ל5 שנים, וזה מאוד מאוד תלוי מה עושים.
בעיני זה יפה ומיוחד בהרבה מצבע על הקיר, ובעיקר חוסך הרבה כסף בתמונות/צבעים אחרים שצריך 'ליפות'.
דווקא בהתחלה למרות שהייתי מאוהבת בציור חשבתי שאולי זה היה סתמי
ועכשיו כשהקטן (אני גדול אמא!) כבר בן שנתיים וטיפה הוא מספר מה יש בציור יודע מי קנה לו אותו ומתלהב שרק לו יש עץ בחדר
וציפור ודגים. אם לא היה את השיקול של הזזת רהיטים שציינו כאן זה בהחלט יכול להחזיק כמה שנים טובות