צריכה תמיכה נפשית... אולי
אני בת 27 וברגעים אלה מרגישה כמו בת 16 שנדלקת על מישהו ולא יודעת איך לדבר איתו. הייתה לי מערכת יחסים ארוכה בחיי והיו גם קצרות. כלומר יצאתי בחיי עם בנים. גם התחילו איתי בחיי מספיק בנים. חלקם סבבה וחלקם לא. ולמרות זאת אני יושבת כאן ובוהה במספר טלפון של מישהו, הלב דופק מהר, פרפרים בבטן והיד מתרחקת מהטלפון... אני מתרצת לעצמי את ההתתנהגות הזו בכמה דרכים : 1. בד"כ התחילו איתי, יזמו פנייה אלי לבליינד דייט וכו'. אני לא רגילה לעשות את הצעד הראשון. 2. הביטחון העצמי שלי קצת רעוע... לפני כשלוש שנים התחלתי במגמת עלייה במשקל, אשר הגיעה לפיסגה לפני כחצי שנה (משהו כמו עוד 25 קילו) ואז וכמובן שככל שהמשקל עלה גם יצאתי פחות, כי לא הרגשתי בנוח או יפה. וכמובן גם הרבה, הרבה פחות התחילו איתי, אם בכלל. אולם תפסתי את עצמי, ירדתי כ-15 (והזרוע עוד נטויה) ואני מרגישה הרבה יותר טוב, נראית הרבה יותר טוב ורואה שמסתכלים ומתעניינים, אבל עדיין... אולי הביטחון עדיין לא חזר לשלמותו, אולי גם לא יחזור? זה מישהו שמצא חן בעיני, חשבתי שהחלפנו מבטים, אולם הסיטואציה לא אפשרה לי לפנות אליו. כבר הרבה זמן שלא מצא מישהו חן בעיני ועכשיו שהמספר בידי, אני פשוט לא יכולה להביא את עצמי להתקשר. מה קורה לי? אולי דמיינתי שהחלפנו מבטים? אולי הוא אדם משעמם? אולי אני סתם בונה דברים בדמיון? אם אני זו שמנסה זה אומר שלא השארתי עליו רושם? אני זו שצריכה להתחיל איתו? אופפפפפפפפפפפפפ אני אומרת לעצמי, מקסימום לא ילך, אז לא. אין לי מה להפסיד. אבל זה לא עוזר. עדיין קשה לי להשתחרר. מה לעשות?
אני בת 27 וברגעים אלה מרגישה כמו בת 16 שנדלקת על מישהו ולא יודעת איך לדבר איתו. הייתה לי מערכת יחסים ארוכה בחיי והיו גם קצרות. כלומר יצאתי בחיי עם בנים. גם התחילו איתי בחיי מספיק בנים. חלקם סבבה וחלקם לא. ולמרות זאת אני יושבת כאן ובוהה במספר טלפון של מישהו, הלב דופק מהר, פרפרים בבטן והיד מתרחקת מהטלפון... אני מתרצת לעצמי את ההתתנהגות הזו בכמה דרכים : 1. בד"כ התחילו איתי, יזמו פנייה אלי לבליינד דייט וכו'. אני לא רגילה לעשות את הצעד הראשון. 2. הביטחון העצמי שלי קצת רעוע... לפני כשלוש שנים התחלתי במגמת עלייה במשקל, אשר הגיעה לפיסגה לפני כחצי שנה (משהו כמו עוד 25 קילו) ואז וכמובן שככל שהמשקל עלה גם יצאתי פחות, כי לא הרגשתי בנוח או יפה. וכמובן גם הרבה, הרבה פחות התחילו איתי, אם בכלל. אולם תפסתי את עצמי, ירדתי כ-15 (והזרוע עוד נטויה) ואני מרגישה הרבה יותר טוב, נראית הרבה יותר טוב ורואה שמסתכלים ומתעניינים, אבל עדיין... אולי הביטחון עדיין לא חזר לשלמותו, אולי גם לא יחזור? זה מישהו שמצא חן בעיני, חשבתי שהחלפנו מבטים, אולם הסיטואציה לא אפשרה לי לפנות אליו. כבר הרבה זמן שלא מצא מישהו חן בעיני ועכשיו שהמספר בידי, אני פשוט לא יכולה להביא את עצמי להתקשר. מה קורה לי? אולי דמיינתי שהחלפנו מבטים? אולי הוא אדם משעמם? אולי אני סתם בונה דברים בדמיון? אם אני זו שמנסה זה אומר שלא השארתי עליו רושם? אני זו שצריכה להתחיל איתו? אופפפפפפפפפפפפפ אני אומרת לעצמי, מקסימום לא ילך, אז לא. אין לי מה להפסיד. אבל זה לא עוזר. עדיין קשה לי להשתחרר. מה לעשות?
