צריכה תמיכה

צריכה תמיכה

בוקר טוב בנות
ברזומה שלי שני היריונות שהסתיימו בשתי הפלות. בהיריון הראשון שהושג בהפריה הוחזרו שני עוברים ושניהם היו מחוץ לרחם. כרתו לי את שתי החצוצרות.ההיריון השני שהושג כמובן בהפריה הסתיים בגרידה , בשבוע 22 ,עקב מום בעובר. זה היה לפני 3 חודשים. בשלושה חודשים האלה התאבלתי, וניסיתי לחזק את עצמי. לא חזרתי לעצמי במאה אחוז אבל התייצבתי והשתפרתי המון.
מחר יש לי החזרת עובר קפוא. חשבתי שהעשיה תיקח אותי קדימה, תביא לי תקוה חדשה והרגשה טובה. ומסתבר שאני פשוט משותקת מפחד. אני ממש ממש מפחדת. גם מתוצאה של כישלון חדש וגם מתוצאה של היריון. אני ממש מופתעת מהקושי שלי ןמבולבלת . מה דעתכן? זה נורמלי לפחד ככה או שהגוף מתריע לי שאני עדיין לא מוכנה להמשיך וכדאי לי לבטל את ההחזרה? מפחדת שהפחד הזה יוריד את הסיכויים להצלחה.
 
היה לא נורמאלי שלא לפחד ;)

מוזמנת לקרוא את השרשורים כאן ולהווכח, שגם תוך כדי הריון אחרי אבדן, אפילו בשלבים מתקדמים, אפילו כשברקע ילדים חיים ולידות תקינות - הפחד נוכח. אפילו אחרי לידה תקינה ...
את צריכה לחשוב עם עצמך האם את זקוקה להמשיך בפסק הזמן - מה שכמובן מותר לך להחליט - או שאלה רק החששות. לא ציינת האם את מעבדת את מה שעובר עליך בטיפול רגשי. יתכן שבעקבות כל הטלטלות שהנפש והגוף שלך עוברים כדאי לשקול טיפול רגשי או אפילו תרופתי.
כתבתי בעבר בפורום השני ועונה לך כאן, שנשים ילדו תוך כדי ואחרי טראומות אישיות ולאומיות. במלחמות עולם, באפריקה, במלחמת האזרחים בסוריה, תוך מחלות ואסונות במשפחה. אפילו כתוצאה מפגיעה מינית, כשההריון מאוד לא רצוי הרגשות הקשים לא תורמים להפלה. ואילו כאן בינינו יש הרבה פחד ובכל זאת נולדים תינוקות שגדלים להיות ילדים ככל הילדים על אף הפחד.
מאחלת מכל הלב שכשתמצאי את הכוחות לשוב לנסות, אחרי ההפריה הבאה תחזרי לפורום לתשעה חודשים תקינים שיסתיימו בבריאות ובאושר.
 
כתבת מאוד..... לא מוצאת מילה


 
קודם כל הפחד ברור והגיוני

ועוד משהו להוסיף על דבריה של כבשה פועה - קצת קשה לשמוע ולהבין את הגוף, במיוחד אחרי שהוא בוגד בך ככה, פעמיים. קשה להסתמך עליו ולסמוך על הגוף שלך שיבצע, שיהיה בריא ויתפקד. גם זה הופך להיות לא מובן מאליו. מה גם שבעת אבל כזה, המערכת החיסונית קצת נחלשת, מצב רגשי קשה משפיע פיזית על הגוף ואני באופן אישי הייתי חולה בכל דבר אפשרי במשך כמעט חצי שנה מאז האובדן. אז לסמוך על הגוף לעוד ניסיון - ברור שזה מפחיד אותך. אני לא יודעת על מה הגוף שלך מתריע, ואני חושבת שגם את לא. זה פשוט גוף מבולבל בנפש מבולבלת.
וההחזרה מחר - אני מאחלת לך הצלחה בכל נפשי. העולם לא עוצר ותהליכים בגוף שלך מתחוללים גם כאשר את משותקת מפחד. זו מנת חלקה של כל מי שעברה אובדן - לפחד.
 

שירהד1

Member
מנהל
כל כך מסכימה עם מה שהכיבשה ומאמרוני כתבו-

הן פשוט גנבו לי את התשובה.
רק אכתוב מנסיוני, שהפחד קיים, וימשיך להיות קיים, עד שתאחזי בתינוק/ת בריא/ה. זו האמת. אבל- עד אז- צריך לטפל בנפש- באמצעים כאלו או אחרים, כדי שהיא תהיה מסוגלת להתמודד עם כל המתחים והחרדות.
הפחד לא מוריד את הסיכויים להצלחה, אלא אם כן פשוט לא מנסים, ואז גם אין שום סיכוי להצליח.
משום שמחר יש לך החזרה של עובר קפוא, זה אומר שנכון לעכשיו, החלטת להמשיך הלאה בנסיונות. אל תתני לפחד לשתק אותך, אבל תטפלי עד כמה שניתן בנפש- שיחות, טיפול תרופתי, יוגה....לא יודעת. מה שמדבר אלייך.

שיהיה בהצלחה רבה!
שירה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
תודה בנות

אני בטיפול נפשי צמוד עם פסיכולוגית קלינית נפלאה. אני מתכוונת להתחיל בטיפול תרופתי אם אני אראה שקשה לי עם הפחדים. יש תרופות שמותר לקחת בהיריון. אבל בשביל הימים הקרובים , עד אז, אני אשאל מחר את הרופאה אם יש משהו שאפשר לקחת ויכול להקל עליי. אם אתן מכירות משהו שמותר לקחת והוא משפיע מיד אני אשמח לשמוע.
 
היי בנות

אני מרגישה הרבה יותר טוב,תודה על ההתעניינות
אני אחרי החזרת העובר. פינינו את החששות ואנחנו מתרכזים בתקווה חדשה :)
כל כך מקווים שזה יצליח הפעם ... השלב הקריטי שצריך לעבור הוא לדעת שיש היריון. מחכים לנו כמה ימים ארוכים עד אז.
&nbsp
 


המון הצלחה בדרך החדשה, מקווה שיקלט וישאר בריא ושלם או בריאה ושלמה עד ללידה בעוד כ 40 שבועות מורטי עצבים (או לא). העיקר - בידיים מלאות, יש תקווה.
 
למעלה