צריכים לנקוט עמדה

צריכים לנקוט עמדה

בסמינר הנהגה שעברתי הקיץ כחניך בבוגרת של התנועה, דובר התנועה קיים אתנו שיחה על אופייה של התנועה. הוא העלה שני קטבים, אחד תנועה בעלת אופי מחאתי אבל מצומצמת מבחינת החניכים והנגדי תנועה בעלת אופי יותר עממי שלא "תרגיז" אנשים ושלא תנקות עמדות פוליטיות מובהקות. כצפוי סיום השיחה היה בכך שאנו צריכים למצוא את עצמנו איפה שהו באמצע. אז הסכמתי עם הדעה הזו. היום אני חושב שתנועה חייבת לנקוט עמדה ברורה וחד משמעית. גם במחיר של צמוצום של התנועה. היום, יותר מדי אנשים פאסיביים, אדישיים ל"מצב". נמאס לאנשים לחשוב אז הם נותנים לממשלה ולפוליטיקאים להשתולל ולחשוב בישבילם. אנחנו תנועה של אנשים צעירים שיש להם כוח ובשלב זה אין להם הרבה להפסיד. אנחנו צריכים להתקנס ולהלחיט על עמדות ולצאת לרחובות ולפעול. לדעתי ההזדהות של התנועה עם מאבק הנכים לא דוגמא לכך. מאבק הנכים מתבסס על רחמים במקום על שינוי חברתי וצדק חברתי. והוא מנותק מן המציאות. הוא מתמקד רק בנכים במקום בחברה כולה שנמצאת במצב לא טוב, בלשון המעטה. יש לנו הרבה כוח ואנחנו חייבים להתחיל להשתמש בו. גם בתחום החברתי וגם בתחום הפוליטי.
 
לא מסכימה לגמרי....

אני מסכימה אתך על מה שאמרת על אופייה של התנועה והכל אבל בקשר להפגנת הנכים אז לא. הנכים הם דוגמא ומן מראה על אופייה של החברה הישראלית. צדק חברתי (או אי צדק חברתי) יש פה ועוד איך!! מאבקם הוא על הצדק החברתי ועל אופיה של החברה הישראלית! זהו מאבק על שוויון ערך האדם (זוכרים את זה? אז זה נכנס פה וחצי!), ובכלל- היום הנכים ישנים ברחובות, ומחר יהיו אלה המובטלים, תושבי הנגב, הסטודנטים ועוד ועוד... משהו מהמוסר של המדינה התפורר כאן, הנכים זו גודמא אחת- אבל ניצחון במאב הזה יביא ניצחון לדברים אחרים. להאבק עם הנכים זה התחלה לשנות את סדר העדיפויות של המדינה. עלו והגשימו-- לי
 
מסכימה לגמרי גודל התנועה הוא לא הדבר הכי חשוב... התנועה נוצרה ע"י אידיאליסטים, ואיבדה את עצמה לחלוטין במשך התנועה... זה מצויין שיש תנועה גדולה כמו שלנו, כי אז יש יותר קול - אבל מה זה שווה כשלא משמיעים קול?
 
כן.. אבל

אתה יודע איך זה היום.. כמות יותר חשובה מאיכות, שהחניכים יהיו בקן יותר חשוב מזה שהם יתחנכו. אם התנועה תכריז בצורה גלויה על נקיטת עמדה כלשהי יעזבו חניכים רבים בבוגרת או לפחות לא יהיו מרוצים מכך. אין לכל חניכי התנועה חשיבה זהה או ערכים זהים ולכן החלטה שתבוא מלמעלה לא תייצג באמת את עמדת החניכים, אפילו החלטה של מועצת חניכים כלשהי תהווה בעיה. לדעתי יותר כדאי לפעול במסגרת מצומצת יותר, קינית, שכבתית או קבוצתית. נכון שזה קשה אבל אפשרי. אם זה לא הולך יש תנועות אחרות בעלות כיוון אחיד כמו מאבק סוציאליסטי ושלום עכשיו שבהן אפשר לפעול.
 
לא מסכים בכלל

עקב כמה סיבות... אתה אמרת שזה צריך לעלות במחיר של צמצום התנועה... וכמו לדוגמא שידידתינו לי לא הסכימה איתך במאה אחוז, ואני לא מסכים איתך באפס אחוז, אז גם מי שיסכים איתך כאן לגמרי, לא יסכים איתך במקום אחר לגמרי, ואף אחד לא יסכים איתך לגמרי, ואז יהיו בתנועה 0 אנשים... דבר שני, זה מפר לגמרי את דמוקרטייתהּ של התנועה לגמריי... וההכי חשוב: תמיד כשיפעת קרלינסקי מרצה לנו (אני ממחוז תיכון), ומישהו חולק על דעתה, אז היא אומרת שהיא שמחה מאוד על שחולקים איתה... אם היא לא תשמח אני פוחד שנמות, כי היא די קשוחה.... לא אבל באמת... אמנם אנחנו נוטים לשמאל חברתי מדיני ופוליטי (למרות שאני נגד הרעיון, ואין אני משוחד, אני שמאלני), אלא רק חברתי, אבל אין לי כח להכנס לזה... טוב אז בשביל שיפעת קרלינסקי לא תהרוג אותי כבר אגמור את ההודעה הזו וזהו... ביי
 
זה לא בדיוק מה שאמרתי

אני לא חושב שבלנקוט עמדה מדינית ולעמוד מאחוריה גם בימים קשים התנועה תהיה פחות דמוקרטית. אני אמרתי שהתנועה צריכה להחליט בדרך דמוקרטי כפי שהיא יודעת להיות יותר פעילים בתחום הפוליטי. אם יסתבר שהרוב בתנועה הזו תומך בהמשך הכיבוש או בעמדה ימנית אחרת אז גם זה בסדר. אני פשוט אלך למקום אחר. לא אמרתי שלא צריכים להיות חילוקי דעות. להיפך חילוקי דעות מעידים על חשיבה וזה חשוב. אני פשוט חושב שיש בתנועה הזו ציבור די משמעותי בעל דעות כמו שלי (אם מישהו לא הבין אני שמאלני) ולדעתי אנחנו יכולים לפעול יותר. אולי אני טועה ואולי כדאי להתמקד בהיבט החברתי ולהשאיר את הפן הםוליטי לתנועות אחרות. כי אחרי הכל אנחנו בעים להשפיע ואי אפשר להשפיע על חניכים בלי חניכים. מה שכן, אני שמח שאנשים חושבים על הנושא הזה ומדברים עליו.
 
ורק אני אומרת מה שאמרתי....: אי אפשר שימני יבוא ויתלונן על נקיטת עמדות שמאל בתנועה! הנקודה היא - התנועה באה מהשמאל. זה לא כאילו שבאנו מהימין או מהא-פוליטיות, ונהפכנו עם הזמן לימנים תוך ויתור על עקרונות מסויימים! להיפך... זיו: דבר ראשון - למרות חילוקי הדעות, לא יהיה פה מצב של 0 חניכים. עובדה שגם כשיש אנשים שמכסימים קצת יותר וקצת פחות, השורה התחתונה נשארת אותו דבר. דבר שני - כן, אני מוכנה "לשלם מחיר" של צמצום התנועה, בשביל שנוכל להגיד שאנחנו תנועה עם כיוון. ולא תנועה שמדברת על ערכים וצדק חברתי ונחשבת בעם לתנועה של מרידה וחתירה לצדק, ובעצם הכי רחוק שהולכים זה להפגנת הנכים (וגם שם הייתה נציגות ממש מצומצמת, ואני מסתכלת על זה כעל בושה למי שמתיימרים להיות כל כך לוחמנים למען הדעות שלהם!) - כשהפגנת הנכים היא משהו שבעצם תומך בו רוב, וכנראה רוב מכריע - חוץ מחברי הכנסת היקרים שלנו.
 
למעלה