צ'רלי...
אני עונה לך בהודעה חדשה כי השרשור ההוא כבר לא קופץ... הסיפור שלי הוא קצת שונה... בערך שנה אחרי שהשתחררתי (ושלושה חודשים אחרי שחזרתי מחודש באמסטרדם...טיול אחרי צבא...), בעודי מעלעל בספר הפסיכומטרי שזה עתה נרשמתי אליו (זה עם המילים הקשות) צילצל הטלפון ועל הקו היה אבא של חבר.
- "בנצ'וק, אתה רוצה לעבוד בתאילנד?"
- "בטח, איפה נרשמים??" טו מייק א לונג סטורי שורט...בדיוק שלושה ימים אח"כ הייתי על מטוס ללונדון, שם ביליתי את שלושת החודשים הבאים בלמידת העסק. בתום שלושת החודשים הללו הגעתי לבנגקוק "אנד דה רסט איז היסטורי..." מאז עבדתי אצל אותו בנאדם שנתיים וחצי, עזבתי אותו לשלושה חודשי חופש וטיול ועברתי לחברה אחרת באותו התחום. לפני חודש עזבתי את החברה ומאז אני מקדיש את מלא זמני לעסק שלי (פתחתי אותו תוך כדי עבודה עד שהבנתי שאין מצב לעבוד משרה מלאה ולפתח עסק באותו זמן, בייחוד שמשרה מלאה דורשת 12-13 שעות ביום, שישה ימים בשבוע...) לשאלתך...אין לי מושג איפה תפתח את העסק שלך, כי אין לי מושג מה אופיו. בתור עיקרון, נקודת הפתיחה שלך בתל אביב תהיה יותר טובה (שפה, סביבה מוכרת וכו') אל תשכח שאני את העסק שלי פתחתי אחרי שלוש שנים "במערכת"... לגבי מון? שאלה טובה. התשובה היחידה שאני יכול לתת לך היא - טוב לי, ואין לי שום כוונה לחבל בזה. אנחנו חיים ביחד שנתיים וחצי, וכמה רחוק שאני מסוגל להסתכל עכשיו, מון היא חלק בלתי נפרד מהתמונה של העתיד שלי. בקיצור, ראויה ועוד איך ראויה. (אבל אל תספר לה, שלא ייכנסו לה רעיונות לראש...
)
אני עונה לך בהודעה חדשה כי השרשור ההוא כבר לא קופץ... הסיפור שלי הוא קצת שונה... בערך שנה אחרי שהשתחררתי (ושלושה חודשים אחרי שחזרתי מחודש באמסטרדם...טיול אחרי צבא...), בעודי מעלעל בספר הפסיכומטרי שזה עתה נרשמתי אליו (זה עם המילים הקשות) צילצל הטלפון ועל הקו היה אבא של חבר.