צרפת בנוסטלגיה אמיתית

צרפת בנוסטלגיה אמיתית

לא יודעת אם צרפת היא נוסטלגית או שאני חובבת עתיקות ולכן מגיעה לכל המקומות הנידחים האלו. בכל אופן,שבתי מלאת כוחות נפשיים ,יש שם ערוץ מוסיקה שנקרא נוסטלגיה, מנגן 24 שעות מוסיקה ישנה נושנה באנגלית צרפתית איטלקית ואולי עוד שפות, של השירים של שנות השישים והשבעים. בקיצור , לא הייתי זקוקה להרבה כדי להרגיש צעירה בשני עשורים של שנים. והנופים...והאוכל...והיין...ומצאתי כמובן את כל המוזיאונים הביזריים ביותר, החל ממוזיאון של מכונות תפירה, שזינגר נחשב להיט מודרני, וכלה במוזיאון של התפתחות הלבוש, ואפילו מצאתי פטיפון עם מנואלה(כך קוראים לזה?) ואפילו אפילו סיפולוקס אחד, שאולי אצליח במיומנות טכנולוגית אדירה לסרוק ולשלוח את התמונה. הבטחתי פעם שאביא סיפולוקס ,לא? שבת שלום לכולם.
 

magy

New member
תראי ראש דפוק.....

לא זכרתי לאן נעלמת לנו...........ברוכה השבה עם חוווויות......ובטריות חדשות..............שבת שלום...........אחותו..............הפרנסווית.........
))))))
 

שקדי

New member
הקנאה אוכלת בכל פה............. ../images/Emo22.gif

אחחחחח.....פריז בסתיו ריח הערמונים הקלויים נישא בכל פינה הזוגות המתגפפים לאורך נהר הסיין הגנים הקסומים המסעדות המטרפות איפה הם ואיפה אנחנו...............
 
ישראל אינה רק תל אביב /ירושלים

וצרפת אינה דווקא פריז . אבל-ערמונים יש בכל קרן רחוב של עיירה נידחת ןהבאתי צרור של עלי שלכת בתקווה שאצליח איכשהו לשמר אותם על הגוונים הנפלאים שלהם - למישהו יש רעיון איך? והמסעדות הטובות שאני אוהבת, נמצאות בערים הקטנות ובכפרים שננטשים עם חשיכה, ורק המבשלת נשארת במלון המשפחתי בו אנחנו לנים, בעלי המקום, הכלב, ואולי עוד שני זוגות של אורחים. והאוכל....יותר טוב שלא לחשוב על כך.. אל תקנא אבל, כי לנו יש נחליאלי, וחצב, וריח אחר של סתיו.
 

magy

New member
לא מאמינההההההההההההה

גם אני אספתי צרור עלי שלכת......מהשאנז אליזה......בדרך לשער הניצחון, אחרי אכילת עוגה נפלאה בבית קפה....הצופה אל השדרה הרחבה... הם היו כל כך יפים......הם אצלי עדיין......מספר שנים.....כהו במקצת. אבל.....עדיין עלי שלכת מפאריז......... תלויים על קיר....ומספרים את סיפורם...... קורצים.......מבקשים ממני לחזור.....אל העץ.....לשדרה....לאורות, לעיר ..... פארי.......פארי.........ג´אדור........פארי.....
 
ברוכה השבה אחותו ../images/Emo20.gif

מחכה לסיפורים... בייחוד אם היית בדרום.. בגן העדן של פרובנס.
 
סיפור אחד קצרצר על מגבלות שפה

ישבנו לאכול במסעדה של עיירה נחמדה (וורדון, איפה שהיו כל הקרבות הנוראים של מלחמת החפירות של מלחמת העולם הראשונה,אם מישהו ירצה, אוכל לתת מפת התמצאות כי זה אתר ענק), בכל אופן מגישים תפריט, והמלצרית חמודה מאד,אבל מדברת רק צרפתית. אני קצת מגמגמת בשפה הזו, והאיש שאיתי- בוהה בתפריט כחמור במרק פירות. הוא אומר- אני רוצה לנסות לאכול את הBISH הזה, זה נשמע לי כמו ביש מזל, רק תבדקי מה זה בבקשה. אני מנסה מול המלצרית, לא מבינות זו את זו, אני שואלת "מו" " מה" או אולי" גע גע גע" קדחת. היא מצחקקת כדרכן של צעירות, אבל שום קול מהתזמורת האקוסטית שלי לא נותן את התשובה לחידה. ואז למלצרית פתאום בא רעיון- שואלת אותי "את מכירה את דיסני?" בוודאי אני עונה ולא מבינה את ההקשר של סרטים מצויירים לכאן. " את במבי, את מכירה?" בוודאי אני עונה, עוד יותר תמהה, "אז זה הסבא של במבי" ואישי אכל את הסבא של במבי, בלי ייסורי מצפון. רק אחרי האוכל הוא אמר לי, את יודעת כמה זמן במבי כבר מוקרן? בואי לא נחשוב בן כמה עכשיו סבא שלו שאכלתי" ולא- לא הייתי בפרובנס, הייתי בגן העדן של אלזאס בורגונדי ושמפיין-אישית, זה גן עדן יותר יפה אפילו לדעתי.אני לא ממתלהבות פרובנס.
 
לאוכלי הצפרדעים יצא במקומותינו

שם של "לא נחמדים"... פנית לצרפתי באנגלית - התשובה בד"כ מלווה בפרצוף חמוץ, פנית אליו בצרפתית - אוחח איזה נחמד, מנומס וחביב הוא הופך להיות.. גאווה לאומית יש להם לצרפתים... וארץ זבת חלב ודבש... ברי מזל שכמותם !!!!
 
למעלה