צר מאוד

[איריס ניו יורק]

צר מאוד

לאבד אדם אהוב אבל כל מוות של אדם יחסית צעיר זה כואב יותר ונראה מאוד מאוד מיותר. אין מה להשוות בין צער לצער ואין זה כואב יותר או פחות ואין זה משנה ממה נבעה היתמות. אבי היה רב שנותייו שוטר במשטרת ישראל,הוא נפטר בגיל 47 מהתקף לב. זה לא כאב? זוהי לא יתמות? אבל כשאחי נישאו איש לא נתן להם מענקי נישואין ואיש לא דאג לטיולי בר מיצווה!!!! אין לי שום עין צרה על כך שליתומי צה"ל דואגים ומעניקים אכן היתמות שלכם מצופה בשוקולד של פטריוטיות.... אך אל תשכחו שביננו ישנם המוני יתומים בלי הטבות בלי מילגות ומענקים. לנו לא הייתה שום השתתפות בלימודים משום גוף,אבי נפטר ואף אחד לא לקח את מקומו בדאגה לקיומינו או רמת קיומינו. אז נכון אתם יתומים ואיש לא יכול לנחם אתכם על כך. אבל כסף זה מה שיעשה לכם את זה??????? לא פלא שהמדינה איבדה כל טעם...

 

[No name for now]

כמה דברים

קודם כל צר לי שאביך נפטר בגיל כ"כ צעיר. א. טיולי בר מצווה לא מאורגנים ע"י משרד הבטחון - אגף השיקום, ארגון בני ברית (להזכירך זה לא ארגון ישראלי בכלל) מזמין יתומי צה"ל, יתומי משטרה וילדים של נכי צה"ל לטיול בר מצווה בקנדה או בלגיה, וכל זה נעשה מכספי תרומות + השתתפות סמלית של האלמנות. יש לך טענות? תפני לארגון בני ברית. אני לא נסעתי אבל אני יודעת שזו חוויה, אבל זה לא יסדר לך את החיים. ב. אם אביך נפטר בעת היותו שוטר אמך למיטב ידיעתי אמך אמורה לקבל פנסיה. אם אני טועה תקני אותי. אם לך אין זכויות בתור יתומת משטרה אז גם את בבעיה כמונו. ג. אם אביך נפטר לאחר שסיים את שירותו סביר שכשהוא השתחרר הוא היה זכאי לפנסיה או פיצויים כמו שמקבל אדם שמסיים לעבוד במקום מסויים, את הפנסיה דרך אגב אמך אמורה להמשיך לקבל (סכום חלקי) אחרי מותו.