קבוצת תמיכה להורים-מומלץ!
טוב זאת פעם ראשונה שאני פותח הודעה ואני כולי התרגשות! (עוד יעצרו אותי על דיבור פרחי..מה יהיה לירוי???) למי שלא יודע בכל יום חמישי אחרון בחודש מתכנסת באגודה קבוצת תמיכה להורים שהילדים שלהם יצאו מהארון. לעיתים זה אף פעמיים בחודש. מנחות אותו לסירוגין שתי מנחות מקסימות (שאחת מהן היא אמא של אקס שלי..). זה נשמע אולי נורא מוזר להצטרף לקבוצת תמיכה של הורים, אבל יודעים מה? היה לי מה זה מעניין!! קודם כל לא הייתי ה"ילד" היחידי שהגיע לשם, היינו קבוצה מעורבת של 50% הורים ו-50% ילדים. היתרון והחשיבות מבחינתי היו שנתנה לי אפשרות פתאום לראות צד אחר ביציאה שלי מהארון שלא ממש ראיתי או שהקדשתי לו מספיק תשומת לב. תמיד הסתכלתי על הקשיים שלי בכל הענין מבלי להקדיש מספיק תשומת לב להורים שלי ומה שעבר עליהם. אמנם תמיד ידעתי שקשה להם ומאוד אפילו (בן יחיד והומו) אבל בין הלדעת לבין הלראות ולשמוע הורים מדברים על הכאב שלהם נפער פער אדיר! פתאום שמעתי וראיתי הורים שציינו כל מיני שלבים של ההורים שלי (ידיעה, הדחקה, קבלה וכיוצ"ב) שבכלל לא טרחתי לשים לב אליהם. את הפער ניתן לצמצם בעזרת היזון ותמיכה הדדים! גם כשהפגישה נסתיימה עוד עמדו בקבוצות מדברים, תומכים, צוחקים ומנגבים את הדמעות איש לרעהו. אחד הדברים שנידונו בפגישה הראשונה בה נכחתי שהיציאה מהארון שלנו היא בעצם מעין תהליך של אבל עבור ההורים. זה אולי נשמע קשה מידי אבל יש בזה מן הנכון! תמיד כעסתי על ההורים שלי ועל חוסר היכולת שלהם להבין ולקבל, היום אני יודע מה הם עברו ועדיין עוברים ויותר קל לי לתמוך בהם. כן, לתמוך בהם! מי מכם שיצא מהארון חשב בוודאי שרק לו קשה ורק הוא צריך תמיכה, אז זהו שלא! אחד הקשיים של ההורים נובע מתוך בורות וחוסר ידיעה, וכאן נכנסת הקבוצה לתמונה תוך נסיון להאיר ולבער את הדעות הקדומות ולהארות זוית ראיה שונה וקצת יותר חיובית. המלצה חמה שלי - תבררו מתי המפגש הבא ותגיעו. בין אם אתם בארון הוא מחוץ לו, בין אם תגיעו לבד או אפילו עם ההורים (לפגישה הבאה אמא שלי מגיעה איתי!), אתם פשוט חייבים את זה להורים ולעצמכם!
טוב זאת פעם ראשונה שאני פותח הודעה ואני כולי התרגשות! (עוד יעצרו אותי על דיבור פרחי..מה יהיה לירוי???) למי שלא יודע בכל יום חמישי אחרון בחודש מתכנסת באגודה קבוצת תמיכה להורים שהילדים שלהם יצאו מהארון. לעיתים זה אף פעמיים בחודש. מנחות אותו לסירוגין שתי מנחות מקסימות (שאחת מהן היא אמא של אקס שלי..). זה נשמע אולי נורא מוזר להצטרף לקבוצת תמיכה של הורים, אבל יודעים מה? היה לי מה זה מעניין!! קודם כל לא הייתי ה"ילד" היחידי שהגיע לשם, היינו קבוצה מעורבת של 50% הורים ו-50% ילדים. היתרון והחשיבות מבחינתי היו שנתנה לי אפשרות פתאום לראות צד אחר ביציאה שלי מהארון שלא ממש ראיתי או שהקדשתי לו מספיק תשומת לב. תמיד הסתכלתי על הקשיים שלי בכל הענין מבלי להקדיש מספיק תשומת לב להורים שלי ומה שעבר עליהם. אמנם תמיד ידעתי שקשה להם ומאוד אפילו (בן יחיד והומו) אבל בין הלדעת לבין הלראות ולשמוע הורים מדברים על הכאב שלהם נפער פער אדיר! פתאום שמעתי וראיתי הורים שציינו כל מיני שלבים של ההורים שלי (ידיעה, הדחקה, קבלה וכיוצ"ב) שבכלל לא טרחתי לשים לב אליהם. את הפער ניתן לצמצם בעזרת היזון ותמיכה הדדים! גם כשהפגישה נסתיימה עוד עמדו בקבוצות מדברים, תומכים, צוחקים ומנגבים את הדמעות איש לרעהו. אחד הדברים שנידונו בפגישה הראשונה בה נכחתי שהיציאה מהארון שלנו היא בעצם מעין תהליך של אבל עבור ההורים. זה אולי נשמע קשה מידי אבל יש בזה מן הנכון! תמיד כעסתי על ההורים שלי ועל חוסר היכולת שלהם להבין ולקבל, היום אני יודע מה הם עברו ועדיין עוברים ויותר קל לי לתמוך בהם. כן, לתמוך בהם! מי מכם שיצא מהארון חשב בוודאי שרק לו קשה ורק הוא צריך תמיכה, אז זהו שלא! אחד הקשיים של ההורים נובע מתוך בורות וחוסר ידיעה, וכאן נכנסת הקבוצה לתמונה תוך נסיון להאיר ולבער את הדעות הקדומות ולהארות זוית ראיה שונה וקצת יותר חיובית. המלצה חמה שלי - תבררו מתי המפגש הבא ותגיעו. בין אם אתם בארון הוא מחוץ לו, בין אם תגיעו לבד או אפילו עם ההורים (לפגישה הבאה אמא שלי מגיעה איתי!), אתם פשוט חייבים את זה להורים ולעצמכם!