קבוצת תמיכה להורים שכוליםממחלת הסרטן

ETTY12

New member
קבוצת תמיכה להורים שכוליםממחלת הסרטן

שמי אתי ואני אם שכולה אשר שכלתי את בתי ממחלת הסרטן לפני 11 שנה . במשך השנים למדתי איך לחיות עם הכאב - ולא למות איתו. קבלתי עוד הרבה תובנות ואת כל אלה ועוד, אני רוצה להעביר להורים שחוו את האובדן הנורא מכל וקשה להם. אני פותחת את ביתי להורים יקרים אלה, ואלה שלא יכולים להגיע אלי אני אגיע אליהם. לקבלת פרטים נוספים אפשר לקבל באימייל [email protected] או בטל. 050-9566672 מצפה לכם באהבה אתי.
 

פוריה3

New member
לאתי

לאתי היקרה, בני ליאם נפטר מסיבוכי השתלת מח עצם מאז הכאב בלתי נסבל שום (מחלת הלוקמיה)אני חסרת אונים-אני יחשוב על זה תודה פוריה
 

ETTY12

New member
פוריה יקרה --מאתי

בתי מלכי נפטרה לאחר 8 שנים של מאבק אימתני,שבהסתכלות לאחור לא מבינה איך עברנו את מסכת הייסורים האלה. כתבי לי בבקשה בן כמה היה ליאם ומתי נפטר? ובינתיים ראי אותו בדמיונך כמו שהיית רוצה לראותו, סוג של מדיטציה ,שאגב גם את זה אני מלמדת מניסיוני,כי במדיטציה אני מתחברת לבתי ועושה לי טוב על הנשמה. אני שולחת לך חיבוק גדול והמון כח ואהבה להמשיך. אתי
 

שרון123

New member
אתי היכן את נמצאת?

ירדן שלי נפטרה ממחלה אחרת ולא מסרטן, אבל ההתמודדות נשמעת מאד דומה. תוכלי לפרט יותר על שיטת העבודה שלך, ואם אפשר גם עלויות?
 

ETTY12

New member
לכולם-ומיוחד לשרון השואלת-מאתי

אני נמצאת בראשון לציון - שיטת העבודה שלי מבוססת בעיקר על נסיוני מכל המצבים שעברתי במשך 11 שנים מאז שמלכי נפטרה, את הנסיון רכשתי בעיקר במסגרות לימודים רוחניים ובחלק המקצועי למדתי הנחיית קבוצות במכללת גישות, שרון יקרה. יש לי כל כך הרבה לפרט שקשה מאוד לעשות זאת פה. הבסיס לפריצתי בנושא הוא החברותא כי לטעמי טוב לנו כולנו יחד, כי רק אנחנו מבינים ומרגישים אחד את השני באופן שווה.הסביבה הטבעית שלנו לא תמיד יכולה לעזור.אין מקום יותר.אפרט עוד בהמשך-שולחת אור ואהבה לכולם
 

פוריה3

New member
לאתי

לאתי ב 8.10.08 ערב יום כיפור בן שלוש וחצי חמוד ומקסים וילד נפלא ומיוחד
 

ETTY12

New member
לפוריה 3-אני בטוחה

שליאם היה ילד חמוד ומיוחד , ומאוד כאבתי לראות את גילו הצעיר, פוריה יקרה ,אני רוצה לומר לך שברגע שהגעתי למסקנה לאחר תקופה די ארוכה של שאלות מתוך כעסים ומרירות על ה"במאי"(כך אני מכנה אותו לפעמים- כי פעם הוא יוצר לנו טרגדיות ופעם קומדיות,כן כן גם את זה חוויתי)והמסקנה היא רק גורלו של אדם אמנם הוא מר אבל שהגעתי לכך טיפה הוקל לי. את גורלו של האדם לא ניתן לשנות.אני נלחמתי 8 שנים בהתמודדות של מלכי עד הרגע האחרון כי לא קבלתי את הגורל האכזר הזה,מלכי היתה בת 28 כשנפטרה בחורה מוכשרת יפיפיה עם חוש הומור מדהים שאפילו על המחלה היתה אומרת למי ששאל: "יש לי כבר 8 שנים שפעת".אז אני לא יודעת מה יותר טוב כי אין למחלה הארורה הזו לא גיל ולא שום כלום. אולם במשך הזמן עם הרבה תובנות מגיעים לצערי למצב של השלמה.הפעילות שלי בקבוצות עושה כל כך טוב לאנשים מהסטטוס שלנו מן הסתם,כי אנחנו משתפים אחד את השני בקשיים. בינתיים שולחת לכולם אור ואהבה
 
למעלה