קבורה(?) פאגאנית.

dopey_wizard

New member
קבורה(?) פאגאנית.

טוב, השאלה שלי היא איזה קבורה, או יותר נכון להגיד: טקס פטירה יש בפגאניות? האם זה בקבורת הגופה?, בשריפת הגופה? או אולי מומיה? אני יודע שהפגאניות זה נושא רחב, אבל תנסו לענות כול אחד לפי אמונתו\דתו... השאלה שלי היא האם יש בחירה, או חובה מסויימת..?, טקס מסויים?, האם הטקס\קבורה מתבצעת על פי "דרגות" זאת אומרת, האם קבורת מלך או כוהן שונה מקבורת ממאמין "רגיל"?
 
למה? מי מת

לפי רוב הדתות הפגניות היה מקובל (בהודו עדיין) לשרוף את הגופה, הטקסים השתנו מתקופה לתקופה, כך למשל אצל הסלביים לפני אלפי שנים קיפלו את הגופה לצורת עובר וקברו, זה נבעה מהאמונה בגלגול נשמות, מוות תחילתה בלידה חדשה. אחר כך הסלביים קברו את הגופה כמו היום קוברים ישרה ולא מקופלת, מכיוון שפה נכנסה האמונה בגן עדן וגיהנום(גם הפגאניים האמינו בזה), ומבחינתם פוזה כזו היתה הכי נוחה ליציאת הנשמה. כמו כן היו אזורים שהיה מקובל לשרוף את הגופה, בגלל האמונה שנשמה תעלה לשמיים עם העשן. בכל מקרה אני אישית בעד שריפת גופות כי זה חוסך המון אדמה של בתי קברות
 

Swicca

New member
אמממממ......

.... נשמע דווקא מתאים שריפת הגופה "From dust to dust"..... אור ואהבה ,שימי.
 

Dia Leoghann

New member
קביעה שגויה לחלוטין

על סמך מה הבאת את הקביעה כי לפי רוב הדתות הפגאניות היה מקובל לשרוף את הגופה?
 

Dia Leoghann

New member
זו שאלה שקשה לענות עליה

הקבורה בתרבויות שונות תלויה בתרבות עצמה, באמונותיה, במיקומה הגיאוגרפי, יכולתה הטכנולוגית, מצבה הכלכלי והחברתי, וכמובן שהיו הבדלים בין קבורתם של מלכים, כהנים או פשוטי עם: קחי למשל כדוגמה את הפרמידות בהן קבורים הפרעונים קבורה הראוייה לאלים בלבד בתוך ארונות מגרניט, קוורץ, כסף וזהב, ולעומתם את נתיניהם שנקברו בתוך מערות טבעיות או חצובות בסלע במקרה הטוב. ישנן צורות שונות של קבורה התלויות באמונה: חניטה בדרך כלל קשורה באמונה של חיים אחרי המוות (כמו המיצרים) קבורה בתנוחת עובר קשורה אולי באמונה בגלגול נשמות. ישנה קבורה ראשונית - כלומר קוברים את הגופה כמו שהיא ישר באדמה (כמו שאנו נוהגים היום) ישנה קבורה משנית - כלומר משאירים את הגופה להתייבש להאכל במשך זמן רב בשטח מסויים, ואחר-כך אוספים את העצמות וקוברים אותן בתוך קבר שיכול להיות מערה טבעית, פיר או אחוזה גדולה. קבורה משנית היתה נהוגה בקרב העברים בתקופות רבות. ישנה קבורה משנית אחרת, בה מבשלים את הגופה כדי שיהיה קל להוריד ממנה את הבשר, ואז קוברים רק את העצמות. רק כדי להראות לך כמה העניין מגוון: בתקופת הברונזה הביניימית שנמשכה בין 2200 - 2000 לפנה"ס (כלומר תקופה קצרצרה) היו נהוגות בארץ ישראל שלוש צורות ארכיטקטוניות של קבורה: 1. ברוב חלקי הארץ קברי פיר שהיו נחצבים בכמויות גדולות בסלעי גיר ובהם היה נקבר אדם בודד או לפעמים שניים שלושה. לפעמים בקבורה משנית ולפעמים ראשונית. בדרך כלל עם מנחות בתוך כדי חרס או בצורת כלי נשק מנחושת. בתל קעקיר ישנו בית קברות מיוחד במינו - בתקופה של מספר שבועות הגיעו לשם אנשים חפרו עשרות קברי פיר קברו בהם עשרות אנשים בקבורה משנית, הניחו מנחות, כיסו את הקברים ואטמו אותם (מה שמראה שאין פולחן מתים אחרי הקבורה) והסתלקו מהמקום... מאיפה הם באו? כמו זמן הם סחבו איתם עשרות גופות? לאן הם הלכו? למה הם בחרו דווקא את המקום הזה? איננו יודעים... 2. קברי טומולי (רוגם) היו נפוצים בדרום. היו חופרים תא מרובע באדמה או בסלע, מניחים בפנים את הגופות, לפעמים בקבורה משנית ולפעמים בקבורה ראשונית, מניחים מנחות, מכסים את התא ואוטמים אותו, ועל זה עורמים ערמה ענקית של אבנים. בהר ירוחם למשל ישנו ישוב ובו 80 טומולים באמצע הישוב ומסביבו. 3. קבורת דולמנים היתה נהוגה בגולן ובבקעת הירדן. דולמן הוא בניה מגאליתית. שתיים או שלוש אבנים ענקיות מוצבות בצורת ח' ועליהן גג מלוח אבן גדול עוד יותר. ישנם דולמנים שאפילו חצבו בהם חלונות ודלתות ולכן נראה שהדולמנים באו לדמות בית למת. את הגופה או העצמות היו מניחים במרכז הדולמן עם מנחות וכל הבלגאן. הבעיה בדולמן שהוא חשוף לחיות טרף ושודדי קברים ולכן לא נשאר לארכיאולוגים שום דבר לחפש שם ולחקור. ואם התמונה של התקופה לא מספיק מסובכת אז באמצע הגולן "תקוע" לנו רוגם אל-הירי שגם הוא אתר קבורה מהתקופה אך הוא יוצא דופן מכל דבר שאנו מכירים ובין הגולן ואלג'יריה אין עוד כמותו... וכל זה רק בארץ ישראל, ורק בתקופה בת 200 שנה...
 

כרמית.

New member
אתה יכול להמליץ על ביבליוגרפיה

בנושא קבורה בארץ ישראל?
 

כרמית.

New member
זה יפה מצידך

לא התכוונתי שתטרח כל כך. חשבתי שאולי אתה מכיר כמה ספרים טובים. שוב תודה.
 

Dia Leoghann

New member
.....

האמת היא שלא מצאתי שום ספר העוסק בנושא בצורה כללית ומקיפה. ישנם עשרות ספרים ומחקרים, אבל כל אחד עוסק בתקופה או באתר מסויימים. בכל זאת, הנה שני הספרים שנראו לי טובים יותר: הקבורה המגאליתית בארץ ישראל מאת מיכאל פרייקמן קברים ונוהגי קבורה בארץ ישראל בעת העתיקה קובץ מאמרים בעריכת איתמר זינגר קשה לי להאמין שניתן למצוא את הספרים האלה מחוץ לספריות האוניברסיטאיות.
 

llkessem

New member
היי, כרמית

אני מניחה שזה לא הכיוון שמעניין אותך, אבל בכל זאת יש ספר על ההתייחסות של הניאו-פגאניזם לנושא בשם The Pagan Book of Living and Dying by Starhawk, M. Macha Nightmare ואחרים. יש לי אותו, למרות שנראה לי שיש לנו הרבה עבודה עד שדבר כזה יהיה ישים כאן במדינת היהודים. -רינה
 

L e s t a t

New member
טעות קטנה

האמונה בעולם השאול וממלכות המתים - ובכלל החיים שלאחר המוות, לידה מחדש וכו' - הן אמונות שהמקור שלהן הוא פגני בעליל. אם תחקור קצת אתה תראה שהאמונות האלה הן שכיחות בקרב כל דת פגנית שהיא. היהודים והנוצרים לא המציאו את הגלגל. אבל אתה צודק, בסופו של דבר הסלבים עברו תהליך התנצרות ולמרות זאת הרבה מהאמונות הפגניות הסלביות נשארו בקרב הסלבים הנוצרים, הדוגמא הכי שכיחה היא נושא הערפדים שנשך את הוורידים של מזרח אירופה בצורה חזקה כל כך שהנוצרים אולי עקרו את הנושך אבל לא את הניבים שנשארו נעוצים בבשר האמונה הסלבית-נוצרית. למעשה, הנוצרים רק נתנו נפח קטן לאמונה בערפדים - מעכשיו, לא כל עץ מתאים ליצירת יתד שאתו ממסמרים את הגופה החשודה לארון אלא רק יתד מעץ אלון (העץ שעליו נצלב ישוע, נראה לי שזה אלון, בכל אופן, אל תתפסו אותי במילה). שריפת הגופה הייתה מקובלת אצל הוויקינגים, אני לא יודע אם זו הייתה נחלתם של מלכים בפרט ומנהיגים בכלל אבל גופת המת הייתה מונחת בספינתו, את הספינה היו שורפים ונותנים לה לשוט בעודה נשרפת ולצלול. אי גוטלנד הוא אחד מהאתרים בהם נעשו טקסי הקבורה האלה. אני רואה את הסלוגן של חברת קבורה אסאטרוארית בעוד איזה עשרים שנה: Come and bury with Gotland - The only way to die!
 
לקבורה הויקינגית היו שתי צרות,

שאני יודע עליהן לפחות. הייתה הקבורה כשריפה בתוך ספינתו של האדם (במקרה זה לרוב מדובר בלוחם), כאשר בספינה מונחים נשקו וחפצים בעלי ערך. הצורה השנייה היא קבורה באדמה, כאשר מסביב למקום הקבורה מציבים אבנים בסידור הנראה כסירה.
 

nazgulheir

New member
מי שנקבר בספינה שרופה

היה אדם שהיה יכול להרשות לעצמו ספינה. כלומר, מלך או ראש שבט מאוד אמיד.
 
למעלה