זו שאלה שקשה לענות עליה
הקבורה בתרבויות שונות תלויה בתרבות עצמה, באמונותיה, במיקומה הגיאוגרפי, יכולתה הטכנולוגית, מצבה הכלכלי והחברתי, וכמובן שהיו הבדלים בין קבורתם של מלכים, כהנים או פשוטי עם: קחי למשל כדוגמה את הפרמידות בהן קבורים הפרעונים קבורה הראוייה לאלים בלבד בתוך ארונות מגרניט, קוורץ, כסף וזהב, ולעומתם את נתיניהם שנקברו בתוך מערות טבעיות או חצובות בסלע במקרה הטוב. ישנן צורות שונות של קבורה התלויות באמונה: חניטה בדרך כלל קשורה באמונה של חיים אחרי המוות (כמו המיצרים) קבורה בתנוחת עובר קשורה אולי באמונה בגלגול נשמות. ישנה קבורה ראשונית - כלומר קוברים את הגופה כמו שהיא ישר באדמה (כמו שאנו נוהגים היום) ישנה קבורה משנית - כלומר משאירים את הגופה להתייבש להאכל במשך זמן רב בשטח מסויים, ואחר-כך אוספים את העצמות וקוברים אותן בתוך קבר שיכול להיות מערה טבעית, פיר או אחוזה גדולה. קבורה משנית היתה נהוגה בקרב העברים בתקופות רבות. ישנה קבורה משנית אחרת, בה מבשלים את הגופה כדי שיהיה קל להוריד ממנה את הבשר, ואז קוברים רק את העצמות. רק כדי להראות לך כמה העניין מגוון: בתקופת הברונזה הביניימית שנמשכה בין 2200 - 2000 לפנה"ס (כלומר תקופה קצרצרה) היו נהוגות בארץ ישראל שלוש צורות ארכיטקטוניות של קבורה: 1. ברוב חלקי הארץ קברי פיר שהיו נחצבים בכמויות גדולות בסלעי גיר ובהם היה נקבר אדם בודד או לפעמים שניים שלושה. לפעמים בקבורה משנית ולפעמים ראשונית. בדרך כלל עם מנחות בתוך כדי חרס או בצורת כלי נשק מנחושת. בתל קעקיר ישנו בית קברות מיוחד במינו - בתקופה של מספר שבועות הגיעו לשם אנשים חפרו עשרות קברי פיר קברו בהם עשרות אנשים בקבורה משנית, הניחו מנחות, כיסו את הקברים ואטמו אותם (מה שמראה שאין פולחן מתים אחרי הקבורה) והסתלקו מהמקום... מאיפה הם באו? כמו זמן הם סחבו איתם עשרות גופות? לאן הם הלכו? למה הם בחרו דווקא את המקום הזה? איננו יודעים... 2. קברי טומולי (רוגם) היו נפוצים בדרום. היו חופרים תא מרובע באדמה או בסלע, מניחים בפנים את הגופות, לפעמים בקבורה משנית ולפעמים בקבורה ראשונית, מניחים מנחות, מכסים את התא ואוטמים אותו, ועל זה עורמים ערמה ענקית של אבנים. בהר ירוחם למשל ישנו ישוב ובו 80 טומולים באמצע הישוב ומסביבו. 3. קבורת דולמנים היתה נהוגה בגולן ובבקעת הירדן. דולמן הוא בניה מגאליתית. שתיים או שלוש אבנים ענקיות מוצבות בצורת ח' ועליהן גג מלוח אבן גדול עוד יותר. ישנם דולמנים שאפילו חצבו בהם חלונות ודלתות ולכן נראה שהדולמנים באו לדמות בית למת. את הגופה או העצמות היו מניחים במרכז הדולמן עם מנחות וכל הבלגאן. הבעיה בדולמן שהוא חשוף לחיות טרף ושודדי קברים ולכן לא נשאר לארכיאולוגים שום דבר לחפש שם ולחקור. ואם התמונה של התקופה לא מספיק מסובכת אז באמצע הגולן "תקוע" לנו רוגם אל-הירי שגם הוא אתר קבורה מהתקופה אך הוא יוצא דופן מכל דבר שאנו מכירים ובין הגולן ואלג'יריה אין עוד כמותו... וכל זה רק בארץ ישראל, ורק בתקופה בת 200 שנה...
