קביעת הגבולות בחינוך

[0 אור 0]

קביעת הגבולות בחינוך

בפורום הורים למתבגרים מצאתי הפניה למאמר שובו של הפליק בטוסיק . המאמר מעלה שאלות מעניינות הקשורות לפורום הזה: איך מוגדר הגבול הדק בין מכה (חינוכית או התפרצות טבעית של תסכול ההורה) לבין אלימות מתעללת? והשאלה החשובה יותר: האם הילד מצליח "|לקרוא" את כוונת ההורה במכה ולהבחין בגבול הזה. איך מתייחס הורה שהוא או ילדו נפגעו מינית לחיבוק - האם ניתן להמשיך להתייחס לחיבוק ההורי בצורה טבעית?

 

[לב אם]

הסיפור האישי

אנחנו היינו משפחה מאד מחבקת וחמה - כל הזמן מחבקים ומתלטפים, מפנקים אחד את השני במסג' תוך כדי ישיבה על הספה או באופן יזום. ויום אחד נפלה עלינו הפצצה הזאת - הילדה עברה תקיפה מינית על ידי בן משפחה. עברנו כמה שנים מאד קשות בכל המובנים ושינויים בכל התחומים. אחד הדברים ששמתי לב אליהם במבט לאחור , זה השינוי הקיצוני באופן המגע במשפחה - יותר זהיר, פחות נוגע, חיבוק ונשיקה קלים בפגישה, וכבר לא מתלטפים כל הזמן תוך כדי ישיבה יחד. כאילו המגע הפך להיות מסוכן וחשוד. אחרי ששמנו לב, עכשיו אנחנו מנסים להשתקםץ

 

[גן חיות]

גם אני שמתי לב

שיש פחות מגע אצלינו ממה שהיה פעם. קשה להגדיר מחדש כמה ומה ואיך זה בסדר ואיפה לא. מייד לאחר הפגיעות בילדים, היו המון משחקים מצידם שגלשו לנגיעות במקומות פרטיים ו/או לפגיעה אחד בשני או בעצמם. בעזרת הטיפול הנפשי וגבולות שהעמדתי, זה חלף. מהשהו אחר לא תפס את מקומו.

 

[לב אם]

אצלנו אנחנו מתחילים להתאושש

הרבה מאד בעזרת הרפואה המשלימה. אחד הדברים ששמתי לב אליו היה להקפיד לא לוותר על הנשיקה בפגישה ובפרידה - בעקבות עצה שקיבלתי ממטפל מאד חכם. אפילו בצורה מלאכותית, ואפילו שזה יראה מגוחך, אבל ליצור עובדה שיש מגע ויש אהבה. ואחר כך למגע יותר אינטימי מאד עזר לבצע טיפול - רפלקסולוגיה או עיסוי.

 

[עדו בן צבי]

../images/Emo24.gif