קביעת מועדים בהלכה

גרי רשף

New member
קביעת מועדים בהלכה

עסקתי לפני כמה זמן בנושא של לוח השנה העברי: נושא שהוא טכני בעיקרו, אבל יש לו בוודאי הבטים הלכתיים.
למשל- למדתי שהאמורה הלל נשיאה פסק שקביעת מועד מולד הירח יהיה על פי חישוב ולא על פי תצפית, ובכך אישר פורמלית מציאות שהייתה כבר קיימת בפועל.

יש עוד מועדים שנקבעים לכאורה על ידי תצפית- קריאת שמע, כניסת השבת וצאת השבת ועוד.
כיום יש לכל מי שחפץ- אתרי אינטרנט ולוחות שנה מודפסים בהם כתובים לגבי כל יום כל המועדים החשובים, וכך איש אינו צריך לצאת ולברר אם יש כבר שלושה כוכבים והשבת יצאה, ודי לו לעיין בלוח ולהציץ בשעון.

השאלה שלי היא לגבי אותם לוחות שנה:
האם פסיקתו של הלל נשיאה מתייחסת לא רק לגבי מולד הירח אלא לגבי כל שגרת היומיום שמאז יכולה הייתה להתבסס על חישובים מדעיים או מסורות של חישובים ולא על תצפית בפועל?
לחילופין - אולי הסוגייה שהיא מודרנית באופייה עלתה לדיון בדורנו ופסק מי שפסק (מי?) שאיש אינו צריך לצאת ולראות אם הוא מכיר פני חברו, ומספיק אם תיאורטית הוא אמור להכיר?
ואולי בכלל אין שום פסיקה, כך נוהגים כולם, בימינו אין חושך מוחלט בלילות ובקושי רואים כוכבים, ואיש לא ראה בעייה בכך?

(השאלה אמנם לא קשורה לנושא הפורום, אבל יש כאן מלומדים רבים מזרמים שונים ביהדות האורתודוקסית ואף מחוצה לה, ואולי מישהו מכיר את הנושא)
 
הלל נשיאה קבע זאת רק לגבי מולד הירח

בעוד שהלוחות המציינים את זמן קריאת שמע ואת זמני השבת וכו', הן באמת משהו מודרני, שהתחיל בערך בתקופה שבה היתה יכולת לבצע מדידות מדעיות, כלומר מדובר על המאה השנים האחרונות, דהיינו יותר מאלף וחמש מאות שנים אחרי תקופת הלל נשיאה.

ה"היתר" להתבסס על הלוחות המודרניים - איננו בדיוק היתר, כי למעשה לא היה שום צריך להתיר זאת, כי מראש לא היתה שום חובה נורמטיבית "לראות" שלושה כוכבים, או "לראות" את פני חברו, וכדומה, אלא מראש היה ידוע אך רק שזמן צאת השבת שווה/זהה לזמן היראותם הפיזית של שלושה כוכבים בינוניים, ושזמן קריאת שמע שווה/זהה לזמן שבו ניתן פיזית לראות את פני חברו, וכו'. אם כן, הואיל והיה מדובר כאמור רק במשוואה גרידא, אז ממילא - ברגע שהוכח (אמפירית) שזמן היראותם הפיזית של שלושה כוכבים ("בינוניים" כלשון הפוסקים) - הוא נניח (היום) שמונה וחצי בערב, ושזמן היכולת הפיזית לזהות את פני חברו ("הרגיל עמו קצת" כלשון הפוסקים) - הוא נניח (היום) ארבע וחצי בבוקר, אז כבר ניתן להתבסס על הזמנים המודרניים הנ"ל ואין צורך להתבסס על הנוסחה הישנה. אם כי עדין הנוסחה הישנה יכולה להיות שימושית, למשל כשלאדם אין שעון וכדומה.

מולד הירח הוא באמת אופרה אחרת, משום שמראש כן היתה חובה לראות. אלא שנפסק שחובה זו תקפה רק כשיש סנהדרין (שהם הגוף היחיד המוסמך לחקור את מהימנות עדי הראייה). משבטלה הסנהדרין, בטלה גם חובת הראייה, ואז נוצר הצורך להסדיר את קביעת המועדים ללא עדי ראייה. לכן הלל נשיאה הסדיר זאת (על סמך הוכחות שלדעתו היו לו).
 
למעלה