קבלה - בהתחלה

יאיר24

New member
קבלה - בהתחלה

קבלה מכילה בתוכה את הויתור יש אפשרות בקבלה להיות בקב - לה ואז מחזקים אנו קביים ויש אפשרות לקבל ה´ לקבל את האלוהים זה לחיות בהרמוניה עם הטבע. כלל בסיסי בתורת הרפואה הסינית - הקיסר הצהוב, האי-צ´ינג... מי שחי בהרמוניה עם הטבע לעולם יהיה בריא - ציטוטים מהספרים והחוכמה הנ"ל. הויתור שעליו מספרים היהודים היא הצניעות המתפתחת מההבנה העמוקה מהמצב בו אני נמצא. ותודה לך אספמיה על ענין ההבנה. הבנה אינה תהליך קוגנטיבי. הקוגניציה היא קטע קטן בתהליכים הפועלים במוח. להזכיר מילים שאמרת יחפנית:...אודות הפער בין הרגש והשכל. ההתנהגות השיכלית היא חלק מהתהליכים הריגשיים. כל שאנו עושים בחיים נובעים מתהליכים ריגשיים. ההתנהגות השכלתנית - רציונאלית התפתחה ממקורות הלוגיקה היוונית אפלטונית---> סוקרטית. צורת מחשבה "הגיונית" ליניארית נשענת על מושגים ´מוחלטים´ לפי אמות המידה ההתנהגותיות שתפשו בעולמות יווניים. ההשפעה על התרבות המערבית חזקה ביותר. הרציונאל הינו סוג של רגש המתורגם להתנהגות בעלת תחושה של תוקף. יש תחושת ביטחון והשיכנוע הוא קל. האפשרות לשלוט באחר עוד יותר קלה. יש לי הגיון בתחושה שאני עושה בדיוק את שבא-לי בשוקולד, ג´וינט.... לא מצאתי בדברי חכמים יסוד להאמין שהאדם מעונין להזיק לעצמו. מצאתי יסודות רבים בדברי חכמים כי האדם נמנע מעימות עם זרם העצמי שנשלט מהרציונאל. אומרים שהאדם מפחד (ועוד לא דיברנו על פחד) מההתממשות העצמית שלו. מההצלחה שלו.... נלסון מנדלה מספר זאת בעולם בתהליך המדיטטיבי שהיה בו כל כך הרבה שנים. ומה אני עושה? העוגה הזו כל כך טעימה לי ---- אני אוהב אותה מהרגע שהכנסתי אותה לגופי אני צועק. הסחוסים שלי נפיגעים מהסוכר הלבן כלי הדם שלי ניפגעים בגמישות שלהם..... הסיפוק המיידי שלי הגיע. אין רע בלעשן (יצא לי להמליץ לגברת מסוימת להמשיך לעשן שעבורה זה היה נדרש) אין רע בג´וינט או כל דבר אחר של הסיפוק החזק. להמשיך לזכור שמדובר בהתרחקות מהטבע המיוחד שלי במעטפות הגיוניות. החיים הם שילוב של טוב ורע. ובחרת בחיים היא ההתגברות על הדואליזים הסוחף אותי. לעמוד מול עצמי ולדעת בבירור מה אני בוחר לעשות. אני. ולעולם אני מתבקש שאתאיין. הבחירה היא זמנית תמיד ומה מחר? קבלה ביהדות מדברת על יכולת הויתור מול האלוהים ולא מול החברה. קבלה בגישות לא יהודיות מדברת על להסכין. כך למשל הנצרות מדברת. יש עבודות מעמיקות של פרופ´ מרדכי רוטנברג. והאם יש בי כעס על שמספרים לי את מה אני צריך לעשות בניגוד למה שאני בטוח שזה הנכון, החופשי,.... זהו מעשי האהבה. עם מה אני עושה אהבה. עם הכעס, תיסכול, סיפוק מיידי האנשים עם הסרטן עמוקים יותר מהרבה אנשים שאני מכיר. איך זה שאין הם מביאים זאת לביטוי בחיים? שאלה שאני חוזר אליה בקולות שונים והופך והופך בה כל כך הרבה שנים. יחפנית וכולנו - כשסיפרנו על הבכי.... סיפרתי על ראיית הבך בתוך מעשי החברה שלנו. הדמעות יכולות לשפר את הראיה או לעשותה מטושטשת. ועוד לא דיברנו על המוות ועוד על הדברים שאנחנו רוצים. -------------------- הנשמה רוצה לעשות רק טוב. היא מזמנת לנו בחיים הזדמנויות להעמיק את הטוב. הקבלה היהודית, סינית, טיבטית... מספרת על סדרי העולם, ההתנהגות יוצרת טוב והתנהגויות יוצרות קונפליקט, מתח הרסני ומחלה בגוף ובחברה. כבר מספר שנים אנחנו מספרים שאנשים עם סרטן - בעלי פוטנציאל אדיר להיות מהפכנים חברתיים. אלו שסימונטון מספרים על רגישותם החברתית הכל כך חזקה יכולים להפוך בחייהם למורי דרך. אלו שעשו זאת, הפכו את מצבם הסרטני והוא נעלם. כמדומני שאלו היחידים ששרדו לטווח ארוך זוהי שבת של קבלת התורה. התורה = דרך החיים שאני רוצה בה. אני ולא אף דבר אחר באהבה ואמונה נאמנה
 

יחפנית

New member
יאיר יקר ... מקווה שתקבל באהבה

אך לא עושה לי השראה להתייחס לדברים שמלומדים , חכמים , או כל אדם אחר באשר הוא אמר . אין לי בעיה עם זאת כשזה מגיע כחלק מחוויה אישית מצורפת . אך אשמח לשמוע עליך ממקור אישי . אחת הסיבות שאנשים המשכילים כמוך להביט באמת לעיני מתמודדי סרטן , מוצאים עוצמה . באותם אנשים . זו מסיבה מאד פשוטה . כשנאמר לאדם שיש לו סרטן . אז בצורה מאד מוחשית הוא מתמודד עם האמת . או כמו שאמרת ........ ההתנהגות השיכלית היא חלק מהתהליכים הריגשיים. כל שאנו עושים בחיים נובעים מתהליכים ריגשיים. נכון ........ וזה כה מוחשי כשמתחילים לחוש את האמת הפנימית מבעבעת . ועל כן אם רוצה שנדבר על מזון ......שוקולד .... בוא נדבר על שוקולד האם אני אומרת ששוקולד זה מאכל מזין ? יש לו רמות הזנה ...... אולם יחסית ....... והבה נדגיש את המילה יחסי . למאכלים אחרים , וכשאנו בודקים זאת לגבי אבות המזון של דלק גופנו ..... אז ביחס לנקודת מבט זו , סביר להניח ששוקולד לא יזכה במעמד גבוה ...... אבל בחיים הכל יחסי . ואפילו האדוק לגבי הזנה שחי בחברה המודרנית , גם אצלו רמת ניקיונו רק יחסי לסביבה . אז יחסית למה שכיום מתקיים בצורה פעילה . לא אידיאלית ...... אך בהחלט מתפקד . לעיתים שוקולד הוא מזון שנועד לספק צרכים אחרים . והצורך בשוקולד הוא רק הסימפטום . לדברים אחרים המוסתרים במערך הרגשי שלי ........ מקריאת דבריך ...... חשתי כיווץ פנימי ...... שוב מעין רף שצריך להגיע איליו שיחסית לתחושה הפנימית שזורמת בי כרגע , גובהו רק מזכיר לי כמה דרך עוד יש לי . ואז ....... אז עשיתי פוס ..... וניכנסתי למיטה והתחבאתי מתחת לשמיכה , התחושה שקמתי איתה בבוקר . היתה של קהות חושים . והכיווץ מההבדל בין רף השוקולד עליו דיברת ואני בהתחבאות מהעולם .רק עינה את תחושתי יותר . ובראש הסתובבו מחשבות לא נפלאות בכלל . ואז רציתי לכתוב לך הודעה מתוך אהבה ......או ......כמו שכתבת .... זהו מעשי האהבה. עם מה אני עושה אהבה. עם הכעס, תיסכול עמדתי לכתוב לך הודעה מתוך כל האהבה המהולה בקהות חושי שלי הפנימיים . ואז חזרתי מתחת לשמיכה כדי לעשות לי בפנים ששששששששששששששששששששש ארוך . ששששששששששששששששש הכל בסדר ששששששששששששששששש מותר להרגיש ככה ששששששששששששששששש כמו דלק סמיך התחושה החלה לזרום החוצה ממני התחושה הקשה בה שפטתי את התחושה שלי . ואז המשכתי . ששששששששששששששש הלימוד קיים בקושי שששששששששששששששש אז לקבל את קהות החושים באהבה שששששששששששששששש זה רק עוד חלק ממני אני שששששששששששששששש זה נעים למשש ולדעת בדיוק איך זה חש ואז לפתע התחיל לחוש אחרת , פתאם הייתי מודעת שקליפת זכוכית דקה ובלתי מורגשת מפרידה בין תחושתי כעת לבין הידיעה שאני יכולה לשנות את תחושתי .... אז בחרתי להשאר ....... כי אז כבר ידעתי שזה רק זמני . וזה יעניק לי את הזמן למשש ולהבין ממה התחושה הזו קהות החושים הזו עשוייה ? ומה היא מלמדת אותי ? ולמה היא הגיעה . ואז קמתי למחשב להשאיר לך הודעה מתוך האמת . כי כמעט השארתי מהאהבה בי מהכעס המעוור שהיה תוצאה של אי קבלת המצב הרגשי בו הייתי נתונה . האם איני נתונה בו ? ........חחחחחחח עדיין חשה את הזכוכית המגינה אותי בבחירה להשאיר את המצב הרגשי כי בהזדמנות זו אני מעוניינת להכירו . אך כרגע אני פה מבחירה , אז זה אינו מעיק כבר . כי עשיתי ששששששש ושיניתי מודעות . ועל אף שעשיתי בי שינוי ........ מבחינה חיצונית . ועל פי מלומדים , לכאורה נשארתי ובחרתי לא רק לקחת עוד טבלית שוקולד . אלא אף לעשות את החטא הגדול של לקחת זאת בביס קטן קטן ולמצוץ ממנו כל מציצת תענוג ותוך כדי להציץ מה קורה לי בבפנים ? לאן ומה ה"שוקולד" או הקהות הרגשית באה אותי ללמד . יאיר תשובה זו אליך היא מהאמת הכי פנימית שלי והיא בשבילך . כי אמרת שאתה פה מסיבות אנוכיות כדי ללמוד . ובאותה נשימה אני מזמינה אותך לכתוב מתוך יאיר שכאן , בוכה , או חש או פשוט מספר לי מה היחסים שלו עם השוקולד בעולמנו ....... כי אני לומדת כשאני מעניקה לעצמי הזדמנויות לדמר מהאמת הכי פנימית בי . וזו אנוכיות לא פחות קטנה אז לך תודה שרצונך יצר בי כעס ותודה לי שהפעם שכלתי לתעל אותו למקומות של מפגשי אמת . המוות והקטע של חנוך לוין שמגנולית הביאה . רק מזכיר לי שממזמן לא דיברתי מהלב האמיתי לסר הכסות הבושה או השפיטה של התחושה הפנימית שמעבר לה ...... הכל נשאר בתחומי המלל . חחחחחחחחחחח וכרגע עלתה לי מחשבה ........חחחחח לא יודעת מה יותר טוב . אם כשתשנה ותיכתוב מחוויותיך האישיות ? או כשתמשיך בדרך הזו , ואני אתאתגר להתעליות ולתעל את התחושות .........חחחחחחחח וזו כבר שאלה פילוסופית ......... כי באשר ...... מאד שמחה וגדילה ואוהבת את שיעורי הבית כאן . שבת שלום ומבורכת אני
 

אילת33

New member
התנהגויות....

כשקראתי את שכתבת, יאיר עלו בי המון מחשבות... החלטתי להתייחס למילה התנהגות, ההשלכות של ההתנהגויות שלי, על הקונפליקט, על הבחירה... לפני כמה שנים פתאום ראיתי, שאני חיה במקום בו אני תמיד "יושבת על הגדר, רגל פה רגל שם"... מאז ומתמיד הייתי אשת קצוות, נון-קומפורמיסטית בדרכי, וההתמודדות היתה מאוד קשה ומעמיקה. במהלך חיי, ראיתי את עצמי במקומות כמעט סוריאליסטיים כגון הנהגת הפגנות ומרידות, שריפת צמיגים וכו´. ההתמודדות עם העוצמות הלא מבוטלות שלי, ועם היכולת שלי ברמה החברתית-מנהיגותית הפכו את חיי למחול שדים שבמקום מסויים הפחידו גם אותי. ..ואז החל המהפך - התחלתי "לשבת על הגדר"... אז גם החל להשמע קולם של מחנכיי, שניסו לבלום אותי, לעצור ולמתן אותי- אז החל קולם להשמע בנבכי נפשי. האם זה הרגע בו התחלתי את הייצור של המחלה, אני שואלת את עצמי בקול כעת, לעולם לא אדע, אבל אם אני צריכה לבחור רגע, הרי זה הרגע הנבחר... את אותה אמביוולנטיות פיתחתי ויצרתי אט אט, תוך התבוננות בתוך תוכי, תוך השמעת קולם ההולך וגובר, כמו מנטרה שחזרה בי, שהצליחה להחליש כל פיסת בטחון עצמי. במקום בו היתה נחישות ובטחון החלו הפחדים לחלחל, במקום בו היתה אחריות החלו המילים לזעזע את המערכות... ופתאום מצאתי את עצמי יושבת בצד, רואה את כל המתרחש סביבי כמעין מרוחק, בבטחון מה שהדברים לא יגעו בי... וכהמשך לתהליך, פיתחתי את הכלי הכי שימושי בבית ההורים שלי, אותו כלי שגרם לי לא לשמוע במשך שנים את מילות מחנכיי (אני לא טועה - הוא שגרם לי לא לשמוע- מכיוון שנשמעה יותר מדי ביקורת)- - - פיתחתי את הביקורת, ששוב העמידה אותי במקום של מתבוננת מהצד, ששוב בזכותה יכלתי תמיד להרגיש טוב, כי אני בטח טובה יותר מהאנשים שאותם אני מבקרת...וגם את הקורבנות (בשורוק) זקפתי לזכותי בתור לא שייכת... וההתנהגות שלי, מפרועה, מנון-קומפורמיסטית הפכה ל"מדוייקת" יותר... פתאום יכלתי להתמודד עם החברה, נכנעתי למוסכמותיה. ואז התחלתי עם הקונפליקט. הקונפליקט של הנשמה שלי עם החברה. הקונפליקט של הגוף שלי. הקונפליקט של המחלה שלי. ואם אמשיך ואחשוב על התנהגויות מחשבות וגידולים במח... בטוח שיודעת למה הגידול בחר במוחי... אבל זה לפעם אחרת. והיום, מתמודדת עם הבחירה, לוקחת אחריות עליה, אחריות אישית, וממקום בו אני אחראית על בחירותיי, מנסה ללמד את עצמי שוב להיות אני. לחוות את הדברים שאני חווה, להרגיש כאב, פחד, שמחה ועצב... הפעם מנסה להיות מדוייקת בלי מרכאות כפולות - לפי יכולויותיי, לפי המידות שלי, עם אחריות, לא לפי החברה שהכתיבה את השגיאות שיצרתי... ואגב תורה = זו דרך החיים שאני רוצה בה. באהבה. אילת.
 

יחפנית

New member
אילת

איזו הודעה מדהימה ....... כה נהניתי לקרוא את תצורות המחשבה הפנימיים . זה נגע בי כהשתקפות לאותם רגעים בחיי שחשתי כה דומה לתחושות שאת מתארת ...... "פתאום יכלתי להתמודד עם החברה, נכנעתי למוסכמותיה. ואז התחלתי עם הקונפליקט. הקונפליקט של הנשמה שלי עם החברה. הקונפליקט של הגוף שלי. " ההכנעות למוסכמות החברתיות . ..... נשמע מוכר וידוע ...... מקווה למצוא את הזמן בהמשך היום לדבר על הנקודה הזו בהרחבה . כי זו נשמעת לי נקודה חשובה . בכל מקרה , יש בי מחשבה שאומרת ...... שאיני פוחדת מהמוות . אלא אני פוחדת לחיות מתוך יצירת מקום ואישור לביטוי העצמי הפנימי שלי . לנוכח המוסכם חברתית . והפחד יצר התנהגויות שיעקפו את ההתמודדות עימו . לקחתי בעבר אחריות על הסרטן שלי . כיום עומדת על הסף של לקחת אחריות על הצורה בה אני רוצה לחיות מתוך ביטוי פנימי . לגבי הקולות הגוברים של הסביבה בתוכנו ......... גיליתי בעצמי שכל מה שלא אהבתי אצל האחרים ....... מצאתי לאחר תקופה שאני שוגה בדיוק באותה נקודה ....... מהעבודה הפנימית שאני עשיתי בעיניין , הבנתי שכל מה שאני שונאת ......נצמד אלי .... ולא עוזב . והופך לחלק ממני . כל מה שאני אוהבת , משתחרר באהבה . כרצוני . או חוקי מרפי ...... כל מה שאתה בורח ממנו , ירדוף וישיגך . כשהבנתי את החוק הבסיסי הזה ....... אז התחלתי לאהוב את הסרטן .....וכשאני אוהבת , אז אני רודפת אחר מושא האהבה , כי אני רוצה לחבקו ........ ואז ...... הרודף הופך - לנס על נפשו . על אותו עיקרון אני יודעת שכשאוהב את הדברים שלא אהבתי אצל האחרים , אז ורק אז אני אשתחרר מהם , זה העיקרון העומד מאחורי הדברים . איך עושים זאת ??????לא יודעת .......יודעת על סרטן , אך נושאים קרובים כמו הורים ודפוסי שינאה המקננים בי שנים מהילדות עדיין קשה לי להתפנות , להפנות עצמי אילהם ולאהבם , וזאת על אף שאני יודעת שכשאעשה זאת , אז באמת אשתחרר מהם עד אז ..... אני עצמי שוגה בכל מה שאני שונאת . אך כל אחד מוצא את הדרך שלו , וכאן .........עושים יחד שיעורי בית ....... אוהבת אותך מאד אני
 
הנה סוף סוף...

אני מגיבה. התחושה שלי לגבייך, וזה עוד מתחילת השהות שלי פה, שאת עדיין עמוק בתוך התהליך ועדיין לא לגמרי הפנמת. כלומר.. את יודעת איפה את עומדת, מה דורש תיקון ושינוי, ודברים משתנים אבל לאט. כשדיברנו אז בצ´ט וסיפרת לי מה עובר עליך, פשוט רציתי לבוא לטלטל אותך ולהגיד לך - תראי מה את עושה לעצמך! ואז לתת לך חיבוק חזק חזק שיקח את כל העצב הזה ממך. הלוואי ויכולתי לעשות את זה. הלוואי ויכולתי לעשות הרבה דברים, הלוואי ויכולתי לקחת מכולם פה את הסבל של הטיפולים, הלוואי והייתי מצליחה להתבטא פה יותר (קשה לי עם מילים, יותר נוח לי כשהן של אחרים ואני מקשיבה ומהנהנת). הלוואי והייתי מסוגלת להעביר פה את מה שאני מרגישה, מה שאני חווה מאז כל ההתהפכות של החיים שלי.. הלוואי.... הלוואי והייתי מסוגלת להעביר לך ולכולם פה את כל התחושות המדהימות האלו של האושר והאהבה שמציפות אותי כל יום מחדש.. הנה... יצא לי קצת.. ובנימה אופטימית זו.. אני קוראת לכולכם!!!! אמצו
לכם
אייקון
באהבה רבה.. ציפי הציפור
 

יאיר24

New member
בסוף ומהתחלה

ברשותיך ציפור מאמץ לי אייקון של
ו
פעם בשיחה עם איילת יצא לספר על הדבר היפה ביותר שאני מכיר: לראות אדם שמח, לראות אדם פורח לשמוע אותך מתפתחת - זה פשוט נהדר. מספרים שהאדם כל כך מדגים בתוכו את כל הטבע וברגע שהוא שמח הטבע יחד איתו שמח. כשאנחנו עצובים בסביבה מחכים ומתכנסים. והלא הטבע מספר כל הזמן על זרימה ואולי עוד נמצא אייקונים נוספים של טבע פורח ושמח שמח
 

יחפנית

New member
../images/Emo120.gif../images/Emo126.gif או.קי ציפור- אייקון

אז הבטתי בכל האייקונים ואמרתי ...... איזה מכל אלה מתאים לי , ( בהמלצת אספמיה ....להיום ? כי החיים קיימים היום ....... ) והמשכתי לשאול ( כי יאיר בעד שאלות אישיות ....) איזה אייקון או אייקונים להיום יעודדו אותי להפרד לרגע מכיסא המחשב . ויוכלו לעודד אותי היום ........... ציפור המשחק מגניבבבבב
....... האייקון להיום ....... עכשו ברשותך ציפור ארחיב את המשחק .......... ל........ נקרא לו משחקי אסוציאציה ........ אז הסיגריה ....... סימבול לעישון , שחביב עלי ..... לאותו עישון אצלי , יש אסוציאציה מאד נעימה . והצבע ......... כי היום בא לי לצבוע את חיי בצבע שבא לי אותם . ואז חשבתי ...... מה להוציא את הצבעים ולהתחיל לצייר ??????? מממממ יש לי היום סידורים , אז איך אעשה אותם ...... אההההההה אולי היום אצבע לי את ציבעי עדשת הסתכלותי על עולם = הנייר עליו אני משקפת את צבעיי הפנימיים . אז באיזה צבע בא לי היום ??????????.. רגע עוצמת עיניים ומתרכזתתתתתתתתתת יצא לי כחול ........ כחול עמוק .... כשהעליתי את הצבע בדמיון חשתי מחובקת ......... אז הנה אספניה ..... שמעת על האריה חסר האומץ ?????? אז עם כל הרעמה .......עם
ועם
כחול , תדמייני כחול .... אני יוצאת לארגן סידורים ..........חחחחחחחחחחחחחח יום נעים ויפה לכולם
 

אילת33

New member
ציפי הציפור הנחמדת ../images/Emo23.gif וגם כולם...

הרי האייקון שלי להיום - אהבה... אני מחוייבת לה כשם שאני מחוייבת לנשימותיי... ובקשר להודעתך, איני ממש יודעת למי היא הופנתה, אבל האם זה בכלל משנה...? כולנו בתהליך אחד ארוך וממושך שבו אנו צועדים לכיוון חיים טובים יותר ועושים למען זאת לא מעט... היש אנשים שחלו בסרטן והפסיקו את התהליך כשחדל הסרטן? אם יש כאלה, תביאו לי אותם, כי לא מאמינה להם שהם חדלו להיות מודעים וצועדים לכיוון אחד בלבד - התפתחות... ובכלל, כמו שבת אור אמרה לי פעם (היא אישה מקסימה שטרם השמיעה קולה פה)- אין עצירות כי משולים לדורבן שנכנס למחילה צרה - אין לו דרך לאחור... וכך, ללא דרך לאחור, מנסה לשפר את חיי, יום אחר יום, שעה אחר שעה, בעשייה ובהתמודדות... בוחרת בלב כי הוא האייקון של האהבה, שלדעתי בסוף תמיד מנצחת! אוהבת את כולכם, אותך בעיקר... אילת
 

אספמיה

New member
ליחפנית ..לכולם? ../images/Emo42.gif ../images/Emo24.gif

הי מגילונת! אני מקווה שאני לא נכנסת לשיח לא לי.... כתבת לאילת אבל בא לי להגיד לך משהו שעומד לי המון זמן "על קצה הלשון" וזה משהו שאני גיליתי על הנושא שעליו את כותבת (אם הבנתי נכון את זרם הגיגייך). שמגיע רגע אחרי שהמון חשבנו, והגענו להמון תובנות, ומצאנו המון אנשים שחושבים כמונו ואחרים שחושבים הפוף וזה יוצר אצלנו תמריץ לחדד את המחשבות שלנו וכל זה מאד כייף ונותן את התחושה שאנחנו מטפלים באמת בשיפור איכות חיינו. (אחרת למה שנדבר על שיפור אם לא זאת כוונתנו בסופו של תהליך? ) אחרי כל זה מגיע הרגע שאנחנו צריכים לחיות את אותם החיים שאנחנו כל כך מנסים להבין ולשפר... ומה אז? האם יש לנו את האומץ פשוט לחיות? לצאת אל הטבע, לראות נופים מראות פרחים, ציפורים (כעת כל הארץ פורחת ויפיפייה כאן את מוזמנת
) . לחבק מישהו אהוב ויקר לנו סתם כך ....ילד, הורה, סבא,חתול מישהו רק כדי לתת ולקבל חום...
... לצחוק צחוק משחרר מכל הלב ...סתם, מבדיחות, מספרים מכל מה שמזדמן
..., ליהנות, לבדוק כל פעם מחדש מה מהנה אותי, מה אני אוהבת לעשות ומזמן לא נתתי לעצמי....,
לחוות חוויות חדשות... לעשות משהו שלא ניסינו רק לשם החוויה והתגברות על מעצורים, דברים כאלה שאולי לא היה לנו זמן אליהם, פחדנו, זה היה ילדותי, אני לא עושה דברים כאלה, אולי פעם ...בהזדמנות אחרת... וכו´...
זה אומר אולי ללכת לאימא לידיד או ידידה (כל אחד שיש לנו אתו חשבון שלא ניסגר) לחבק ולומר אני אוהבת אותך באמת ואני מוכנה לשים בצד כמה "חשבונות" שיש לי אתך/כם... זה אומר למצוא ידידים חדשים, לגלות לאפשר להם לתת לי להיות מסוגלת להישען עליהם בעת הצורך. ולתת מעצמי, לתמוך, לאהוב סתם כך כי זה טוב... בסיכום - לחפון את החיים ולמצות כל רגע שבו יש סיכוי להרגיש "שאנחנו חיים באמת "כעת" (דגש חזק על כעת) לא אחרי שאני אבין, תבשיל השעה, אגמור לפרש את כל מניעי, את כל הסיבות שהובילו אותי מתחילת חיי למצב בו אני נמצאת כעת וכו´.. כפי שאמר מישהו שאני מאד מעריכה "למצוא את שירת חיי שאבדה" באשר אלי... ממשיכה לחפש ולשמחתי יש לי קצת הצלחות שבזכותן כנראה אני עדיין כאן למרות הנבואות והסטטיסטיקות של הרפואה , מקווה להמשיך כך עוד הרבה זמן... ולך מגילונת ואולי לעוד מישהו שיקרא אני מציעה להניח את "העט" או הקלידים של המחשב לזמן מה כי יתכן והתשובה לשאלותייך נמצאים אולי במקום שעוד לא חיפשת ... קבלי חיבוק חם לדרך...
בהצלחה!
 

אילת33

New member
היי יחפנית , היי גם לך...

וכמו שאמרת... למצוא ידידים חדשים, לגלות לאפשר להם לתת לי להיות מסוגלת להשען עליהם בעת הצורך. ולתת מעצמי, לתמוך, לאהוב סתם, כך כי זה טוב... לחפון את החיים... מצטרפת אלייך בקריאה מדהימה זו, מכיוון שחשה שעושה זאת בד בבד עם ההתפתחויות שאני חווה, ומועשרת מהחיים, ומעשירה אותם בשל כך... וגם אני הייתי מעריכה את מי שאמר "למצוא את שירת חיי שאבדה" ולו רק בגלל משפט גדול זה... חיבוק חם ובבקשה תמשיכי לכתוב... אילת
 
למעלה