קבלו את אשת השבוע הראשונה שלנו simonapelleg

simonapelleg

New member
אשת השבוע

אז לפני מספר דקות הצגתי פינה חדשה,
קופצת למים ומספרת מעט על עצמי.
אם לשישה, שלישיה טבעית בת 28, עוד שתי בנות בנות 22ו 21 ובן זקונים בן 6.5.
כאישה שאוהבת ילדים הייתי בטוחה שאני הולכת ללמוד חינוך מיוחד ואכן התחלתי בלימודיי.
עד שגיליתי שאני בהריון עם שלישיה והבנתי שכל קשר בין עבודה עם ילדים והמציאות החדשה כרגע לא תצא לפועל.
ישבתי בבית וגדלתי את הבנות, ( אחת נולדה עם מום בלב).
במהלך השנים כדי לשמור על שפיות התעמלתי ולמדתי אירובי ופסיכולגיה פעמיים בשבוע.
את השיעורים יתבתי בין הטיפול בבנות לבין השיעורים עצמם.
הרבה הרבה מעבי דירות ובתים, בעקבות העבודה של בעלי, אוטוטו שוב עוברים ליד בית הספר שרשמתי את בני אליו.
כשהעינייפ פקוחות והמחשבה עירנית גיליתי שיום יום אני לומדת משהו חדש הן עלי והן על הסביבה.
אחד השיעורים החזקים עבורי ועבור בני משפחתי היה כאשר עשיתי צעד נועז והבאתי את הוריי לגור עמי שנה ו7 חודשים.
שיעור קשה ומבורך באופן אישי ובאופן מקצועי.
היום אני עובדת עם הרבה הורים ומשפחות ושמחה להתחיל לעבוד עם ילדים בהכנה לכיתה א' ועזרה בקריאה בשיטה מיוחדת שהוכשרתי אלייה.
והנה אני כן עובדת עם ילדים, דבר שאהוב עלי.
זהו זה,
בקצרה.
יום מבורך לכולכם.
 
קבלו את אשת השבוע הראשונה שלנו simonapelleg

אתם מוזמנים לשאול שאלות אישיות את simonapelleg ולהכיר אותה יותר טוב
סימונה תהיה אדומה למשך השבוע הקרוב.
שיהיה המשך שבוע קסום
 
הי simonapelleg

קודם כל ממה שכתבת נשמע שיש לך משפחה נפלאה ונשמע שאת אמיצה ועם חשיבה מאוד אופטימית ומיוחדת. ללדת שוב אחרי שבפעם הראשונה היו קשיים, לקחת את הורייך לגור איתך אלו פעולות אמיצות.
אותי מעניין לשמוע עוד על הלימודים שלך במכון אדלר. איפה למדת? כמה זמן למדת שם? האם נהנית מהלימודים?
האם הלימודים במכון אדלר מתיישבים טוב עם לימודים אחרים?
במה את יותר מתעסקת היום?
האם את מנחת קבוצות?
 

simonapelleg

New member
הי הי

תודה ,
אתל לימודי באדלר התחלתח כשהבנות היו בנות שנתיים. למתדתי בהרצליה, אצל אחי יותם, זיוית אברמסון...ועוד..
משכתי את הלימודים הרבה שנים בגלל ההרכב המשפחתי. בדיאבד אני רואה את היתרון בלימודי מסוג זה בשנות לימוד ארוכות.הבשלות והמודעות של האדם מתפתחים עם השנים.
מאוד נהנתי ללמוד, בכלל אני אדם שאוהב ללמוד. מה גם שזה היה אתנחתא מהבית כך שזכיתי מכל הכיוונים.
מי שנכיר את התאוריה האדלרינית יוכל לשלב כל תחום של לימוד ולראות את השילוב בין כתאוריה שמדברת קבלת האדם וכבודו לבין כל דבר שיתוודע אליו בחיים. אצלי זה התלבש מצויין.
גם החינוך ההתחלתי של בנותיי התאימו את התאורי האלרינית כך שהרבה חיזוקים ותובנות היו לי במהלך שנות הלימוד.
השבוע עברתי את הבחינה בלימוד הפרעות קשב וריכוז ושם כן נתקלתי בחוסר קבלה וסוג של בורות לתאוריה אחרת שאדם למד בעברו. לכן גם היה לי קשה ללמוד שם. אבל מסתבר שאני יותר עקשנית ויותר חזקה ממה שחשבתי. והנה סימתי את הלימודים. והולכת לעבוד גם עם ילדים.
היום אני מנחת קבוצות ומחנת משפחות והורים גם באופן פרטני.
המטרה לפתוח את המרכז( היה לי בעבר בפרדס חנה) פה בכפר סבא.ולתת מענה למשפחות ולהורים רבים.
 

מגי 336

New member
נעים להכיר


חדשה פה בקבוצה, הסיפור שלך מעורר השראה, תבורכי!!
 

sefia

New member
גם בעיני הסיפור שלך מעורר השראה.

האם את מנחה הורים גם באזור המרכז ולא רק בשרון?
 

simonapelleg

New member
הנחיית הורים

הי sefia
כרגע אני מנחה אצלי בבית, בכפר סבא.
היו פעמים שהתארגנה קבוצה של 4,5 הורים ואז הגעתי לבית המארגן והעברתי סדנא של 10 מפגשים.
וזה היה כמובן מחוץ לכפר סבא
 

מגי 336

New member
סימונה - שאלה בנוגע לנחיית הורים

אילו הנחיות תוכלי לתת להורים אשר בנם אובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז - ואינו נוטל ריטלין?

הבן שלי כבר בוגר, אובחן כ- ADD אך לא לקח ריטלין (בורכתי בילד עם ראיית עולם רוחנית...)
אני יכולה היום לנשום לרווחה, הוא לומד בתיכון עיוני, נבחן לבגרות ומצליח להתגבר על הקשיים... מעניין אותי בדיעבד אם עשינו טעות שלא התעקשנו על ריטלין, כי בסך הכל היו לו שנים מאד קשות מבחינת הלימודים בבית הספר היסודי ובחטיבה...

(במקום ריטלין העדפנו סדנאות של ניצן לכישורי למידה, מורה להוראה מתקנת ומורה לשיעורי עזר במקצועות הריאליים, בשאר המקצועות השתדלתי לעזור לו בעצמי)
 

simonapelleg

New member
הנחיית הורים לADD

שלום מגי,
בעבודתי אני נתקלת לא מעט בדילמה שהורים מתמודדים עם מתן ריטלין או לאו.
אני יודעת שכל המשפחה מתמודדת עם קשב וריכוז ולא רק מי שהוגדר כבעל קשב וריכוז.
ובכל זאת כאשר הורה מתנגד בכל תוקף לתת ריטלין אני מכבדת את התנגדותו ויותר מזה את החוש הפנימי שאומר לו לא לתת את הריטלין.

הורה שמוצא דרך לעזרה מסוג אחר ונותן לילד שלו תחליפים ועזרות אחרות , אני חושבת שהוא נוהג נכון. יותר מזה הורה שמקשיב לילד שלו שלא רוצה לקחת ריטלין בעיני ראוי להערצה.
דרך אגב אחד התחומים שעוזרים לילדים עם התמודדות קשב וריכוז הם תחומים שקשורים לספורט.
אני מכירה ילדים שלא מוכנים לקחת את הכדור בשום פנים ואופן ואני מבינה את הפחד שלהם . בסופו של דבר זה כדור 'מסמם'.
 

מגי 336

New member
תודה על התשובה סימונה

את בין הבודדות שאני מכירה שלא מגיעות מהתחום ה"רוחני" וחושבות שהכדור "מסמם".. אז קודם כל תודה, כי עם כל הנחישות להקשיב לילד ולמצוא דרכים אחרות, תהיתי לא פעם אם לא היה עדיף להתעקש ולעשות לו "חיים קלים" יותר בבית הספר.

ספורט - הוא תחום שלא חשבתי עליו כעוזר בהתמודדות... תודה!!
 

שירהד1

Member
מנהל
מרשה לעצמי גם לכתוב משהו-

מקווה שזה בסדר שאני מתפרצת, אבל משהו תפס לי את העיניים, והייתי חייבת להגיב-
טיפול תרופתי להפרעות קשב וריכוז, כגון ריטלין, קונצרטה ואדרל- אינם כדורים מסממים בשום פנים ואופן. מרבית ילדי בית הספר שמגיעים אליי לטיפול במסגרת הריפוי בעיסוק וההוראה המתקנת הם עם לקויות בקשב וריכוז, מטופלים תרופתית ורואים כי טוב.
כמובן שזכות ההורים להחליט האם לתת טיפול תרופתי או לא. דעות נוירולוג ושני פסיכיאטרים שאני מכירה ומוקירה הן כדעותיי. אני לא מטפלת בילדים שיש להם הפרעות בקשב וריכוז והוריהם החליטו לא לתת טיפול תרופתי, כי למעשה אינני יכולה לסייע להם והילדים מתוסכלים מאוד ואני לא רוצה להיות חלק מהתסכול.
תמיד צריך לשקול את החיוב שבטיפול למול השלילי, ותפקיד ההורים הוא להחליט.
אבל להגיד שהכדורים הללו מסממים- זה כמו לומר שאקמול להורדת חום מסמם או שאינסולין לטיפול בסוכרת מסמם.
 

מגי 336

New member
שירה

אני בהחלט לא בעלת מקצוע בתחום
ולכן כל מה שאני כותבת בנושא זה הוא על בסיס נסיון אישי בלבד,
ואני רוצה לומר לך
שבפעמים הבודדות שהילד כן קיבל ריטלין (לפני שהחליט שהוא לא)
הוא בהחלט התנהג כ"מסומם" -
לא הראה שמחה או הביע התרגשות מדברים שברגיל היה ממש קופץ מאושר, הוא לא חייך לא צחק ולא התנהג כמו שהוא מתנהג תמיד.

יכול להיות שריטלין לא מתאים לכל אחד,
ואני לא יודעת איך מגיבים ילדים אחרים,
אני חושבת שצריך לבחון כל מקרה לגופו ולהחליט.

הילד שלי היום לומד בתיכון עיוני וברוך ה' מביא ציונים גבוהים גם בלי לקחת ריטלין.
 

שירהד1

Member
מנהל
נכון, אכן כל מקרה לגופו-

גם כאשר מתחילים ליטול טיפול תרופתי לנושא הפרעות הקשב והריכוז, צריך לעקוב בשבועות הראשונים אחר תפקודו של הילד- החברתיים, הרגשיים, והלימודיים. לריטלין ישנן כמה תופעות לוואי נסבלות שחולפות לאחר כשבועיים, וכמה תופעות לוואי שאינן נסבלות, כגון שינוי מצב רוח ואפטיות. כמובן שבמקרים אלו צריך מיד להפסיק את הטיפול התרופתי ולחזור לרופא המאבחן למציאת פתרונות אחרים- ויש כאלו. הרבה מאוד פעמים, כמו בטיפולים רפואיים אחרים, צריך לעשות מספר ניסיונות כדי למצוא את האיזון הכימיכלי המתאים- ישנן תרופות מסוגים שונים ומשחק עם המינונים.
ישנם גם מקרים יוצאי דופן שבהם שום דבר לא מסייע. יחד עם זאת, בעלי, לדוגמא, שעובד בחברת תרופות וביוטכנולוגיה, סיפר לי שעומדים להכניס לשוק תרופה חדשה, שיכולה לסייע למי שריטלין לנגזרותיו לא מסייע או גורם לתופעות לוואי בלתי נסבלות.

והכי חשוב-
ההתנהגויות שתארת אינן של מסומם. הילד לא הלך מסטול בבית, צרח והתפתל מכאבים וחיפש להזריק!!! אז נא לא לקרוא לזה מסומם.
טיפול תרופתי להפרעות קשב וריכוז צריך להיות תחת פיקוח ובהמלצת נוירולוג או פסיכיאטר ילדים המומחים לנושא הפרעות קשב וריכוז. זה בוודאי. זה לא עניין של מה בכך. אבל זה לא מסמם ולא סוג של סמים- כל מי שאומר אחרת (כמו הכת הסינטולוגית)- טועה ומטעה ציבור שלם ועל כך- חבל.

אצלי מרבית הילדים מטופלים בטיפול תרופתי כזה או אחר, והדבר משפר משמעותית את תפקודם הלימודי, החברתי והרגשי. זאת, כמובן, לצד תמיכה של הוראה מתקנת והדרכה להורים.
 

ayely33

New member
אפשר לשאול על ההורות שלך?

אני רואה לפי המידע שנתת שהיית אמא מאוד צעירה לשילישייה ועם בן הזקונים כבר בגיל יותר מבוגר( 43?) ניסיתי לחשב לפי הגיל בכרטיס
תוכלי לשתף מה שונה/ דומה באימהות שלך בגיל צעיר ובגיל מבוגר?
האם היתה לך עזרה מהבנות עם בן הזקונים שהקלה?
ואיך מצליחים לשלב את הקריירה עם משפחה גדולה?
 

simonapelleg

New member
ההורות שלי.

ילדתי את הבנות בגיל 23. מאוד צעירה . את בני ילדתי בגיל 43.
בסך הכל רציתי ילדה עם תלתלים כמוני וקבלתי בהפתעה שלישיה.הפתעה והלם שאי אפשר לתאר.
כשחברים שמעו על ההריון היה משפט אחד שכולם אמרו בלי שישמעו אחד את השני.
" לסימונה זה מתאים" " אם משהי יכולה להתמודד עם הריון כזה , זו רק סימונה" ועוד כאלה בסגנון...
תמיד הייתי מאוד פדנטית ועקבית במעשיי. דבר שעזר לי להתנהל עם גידול השלישיה.
מאורגנת מאוד, סומכת על עצמי,שמחה לעזרה ויחד עם זאת לא מחכה לה...
אני מתארת לעצמי שהתכונות האלה עזרו לי בגידול הבנות ואלה תכונות שנשארו אצלי.
עוד כשהייתי אמא צעירה ידעתי שיש לי את עצמי. בעלי עבד הרבה שעות מן הסתם ועלי היתה האחריות העיקרית בבית.
כך שהקו של בגרות ואחריות תמיד היה.

השוני הוא , ברוגע, אם בגידול השלישיה הייתי מאוד מחושבת כדי להיות תמיד זמינה לילדה שתצטרך אותי בהורות עם המאוחרת אני זמינה, אין ילד ארח שאני צריכה להיות דרוכה אליו.
יש יותר סבלנות, פחות לחץ, יותר אורך רוח.

כשיובל נולד השלישיה היתה מחוץ לבית, והבנות האחרות היו בתיכון עם העיסוקים שלהם. לא בקשתי עזרה מהבנות בתדירות ..
אם כן זה היה לעיתים רחוקות,

למזלי העבודה שלי הן כמורה לאירובי והן כמנחה היא עבודה עצמאית, כך שדאגתי ללמד בהתאם לשעות הזמינות שלי עם הבנות. בגללל שבעלי היה רוב השעות בעבודה ואני לימדתי מעט, מכורח המציאות. דאגתי שזה לא יבוא על חשבון הבנות.
היום הרבה יותר קל לי. כי בעלי בעמדה בחירה והווא הרבה יותר בבית ויובל חווה הורות עם אבא , לא כמו הבנות שחוו אמא ואבא .
פעם בתי הבכורה מהשלישיה שאלה אותי:
" אמא , אם היית יכולה לבחור היום בין גידול הילדים בבית לבין קרירה, מה היית עושה?"
" לא הייתי צריכה לבחור, הייתי חוזרת על אותם שנים , להיות אתכן בבית, ללא ספק"
 

ayely33

New member
תודה על התגובה


לא יאומן שבגיל כל כך צעיר גידלת שלישייה, כשאני חושבת על עצמי בגיל הזה, ילד אחד היה רחוק ממני
 
למעלה