קבלו הרמה להנחתה - על פי דה ברולי:

קבלו הרמה להנחתה - על פי דה ברולי:

אנו חיים ביקום דיגיטלי, שהאינפורמציה שלו נמצאת ברמות אנרגיה בדידות של פוטונים סביב גרעין האטום. כלומר להגיד שהיקום הוא אנלוגי זאת טעות אמנם הוא דיגיטלי ברזולוציה אינסופית.
 
יפה!

נראה לי שהתקרבת לשבור את שיא השגיאות ואי הדיוקים פר מילה במשפט קצר אחד.
 
נצא מתוך הנחה שלא דייקתי (הרי אני לא פיזיקאי)

הקונספט הכללי כפשוטו שריר וקיים.
 
נו, ומה הקונספט הכללי?

שע"פ מכניקת הקוונטים העולם מקוונטט? זה ידוע כבר מעל מאה שנים - לא בדיוק *חדשות* מדע.

ולמה אתה רואה בזה "הרמה להנחתה"?
 

Cahill

New member
לא יותר מכובד להסביר?

זה עושה לך כ"כ טוב שאתה מקטין מישהו אחר?
 

uzi2

Active member
אנחנו בהחלט "דיגיטליים"

למשל הראיה שלנו. יש מספר סופי של קולטנים לצבע ומספר סופי של קולטנים קוניים לצבעים ברשתית, מה שאומר שהראיה שלנו מקוונטטת מרחבית עם רזולוציה מוגבלת ובדידה, "בדיוק" כמו הפיקסלים במצלמה. באבר קורטי שבאוזן, יש מספר סופי של שערות עם הפרדה גסה לפי תדרים בהתאם למיקום שלהם (פירוק פורייה? לא בדיוק אבל בכל זאת פירוק לפי תדרים).

למיטב ידיעתי, גם העוצמה של הפולסים בעצבים, היא מקוונטטת. כלומר הפולסים הם לא בעוצמה שיכולה לנוע ברציפות כמו אות אנלוגי. כאן אולי שיתקנו אותי.

לא צריך את תורת הקוונטים.
 

uzi2

Active member
שלא לדבר על זה שהמידע שבמוחנו מקודד.

כלומר הזכרון של השמיעה הוא לא אנלוגי לשמיעה, אלא קידוד של מידע מתוך השמיעה.
 

aetzbar

New member
לא קידוד, לא אנלוגי ולא דיגיטלי - אלא פלאי

הכל ידיעה טבעית פלאית ובלתי מובנת
האדם משתתף פעיל ולא סביל
צליל הכינור הוא רעש מבחינה אובייקטיבית, אבל האדם השומע
מתרגם את הרעש האובייקטיבי למנגינה סובייקטיבית
כל מה שרשמתי הם שרבוטי קווים מהבחינה האובייקטיבית,
אבל האדם מתרגם שרבוטי קווים לתמונות וחוויות שהוא מכיר
המכונה היא סבילה - האדם הוא פעיל ומשתתף
הזיכרון של השמיעה תלוי בשומע ובעולמו הפנימי החוויתי הייחודי שלו.
לא קידוד, לא אנלוגי, לא דיגיטלי, ולא אובייקטיבי
כן פלאי , כן חוויתי, כן ייחודי, וכן סובייקטיבי

אין לי ספק שלא תסכים אתי, אבל אי הסכמה זו מאשרת את מה שאמרתי
אם תסכים אתי, הרי אינך מקבל את מה שרשמתי
נו... ומה אמרתי... הכל פלאי ובלתי מובן

א.עצבר
 

deathcaster

New member
כשלא מבינים, הכל פלאי

אתה לא מבין, אז מבחינתך זה פלאי.
 

uzi2

Active member
קבל הנחתה להרמה

זו הזדמנות לתקן את השגיאות.

א. המונח דיגיטלי בא מהמילה digit. ספרה. לכן בעולם הדיגיטלי המידע מקודד בסימנים אשר אין להם צורה דומה, אך משמרים את המידע או את עיקרו, בניגוד לעולם האנלוגי שבו הצורה המקורית נשמרת אך רק כלי הכתיבה, והתווך משתנים. (אות בצורה מסוימת כגל קול באויר, מומר לאות באותה הצורה, או בצורה דומה, אבל ששמור כשדה מגנטי על טייפ מגנטי (אמת - מאופנן על גבי תדר גבוה). האות שומר על צורתו פחות או יותר. כמובן שהאות האנלוגי מתעוות עם הזמן, או עם ההמרה ממדיה למדיה.
גם קווינטוט הוא סוג של עיוות. אך אם מדובר רק בקווינטוט, האות המקוונטט עדיין אנלוגי לאות המקורי, כלומר יש לו אותה צורת השתנות במרחב ובזמן. לכן הקווינטוט עצמו לא מספיק על מנת שנתייחס לזה כאל אות דיגיטלי. (רק שמירה של הקוד המקוונטט מקודד בעזרת סמלים, תהווה מעבר לקידוד דיגיטלי).
ב. אני מניח שזה רק התבלבלות ולא טעות הבנה: צריך להיות כתוב אצלך "רמות בדידות של אלקטרונים סביב גרעין האטום", ולא "רמות בדידות של פוטונים סביב גרעין האטום".
ג. אגב: המונח "רמות" בד"כ מתייחס לרמות אנרגיה.
ד. דווקא העולם הקוונטי מאפשר לטפל במידע בכמות עצומה, בו זמנית דרך דרגת חופש קוונטית אחת. למשל ספין של אלקטרון, אם אמדוד אותו, יכול להיות רק באחד משני מצבים, אבל כל עוד לא אמדוד אותו, הוא יכול להיות בכל קומבינציה של המצבים האלו, וזה רצף של מצבים. כיום מבינים כי ניתן לנצל זאת לצורך חישובים מורכבים ביותר בו-זמנית (הפוטנציאל של מחשבים קוונטיים).
ה. קצת על השם Louis de Broglie. בעצם אפילו בספרים בעברית יש טעות בכתיבת שמו. את השם שלו יש להגות לואי דה-ברויי, ולכן ראוי לכתוב כך את שמו בעברית. כלומר לא הוגים את ה- G וגם לא את ה- L. בהרבה ספרים בעברית משמיטים את ה- G אבל לא את ה-L, וכאמור לא אמורים לבטא גם אותה, ולכן ראוי לכתוב ללא "ל".
ו. על אף שתרומתו של דה-ברויי לתורת הקוונטים היתה חשובה, ועזרה להבנת הקוונטיזציה. התובנה שיש קוונטיזציה, היתה מוקדמת לתרומה של דה-ברויי.
 

פולספגן

New member
תיקון קטנטן -

המשפט שלך "לכן בעולם הדיגיטלי המידע מקודד בסימנים אשר אין להם צורה דומה, אך משמרים את המידע או את עיקרו, בניגוד לעולם האנלוגי שבו הצורה המקורית נשמרת אך רק כלי הכתיבה, והתווך משתנים" אינו מדוייק. חסרנו העיקרי של קידוד אנאלוגי הוא קיטעי השקט (לדוגמא בטקסט, מעברים בין מילים ואפילו בין אותיות)
 

uzi2

Active member
בעיני יש חסרון יותר גדול.

ראשית את מגדירה את מה שכתבת כתיקון, על אף שלא ראיתי שזה סותר את מה שאני כתבתי בהודעתי המקורית. לא טענתי שיש "זהות של ממש" בצורה, כלומר, ברור שיהיו שיבושים ועיוותים.

שנית, בעיני נכון שבקטעי השקט, רעש הרקע מורגש יותר טוב (האם לזה התכוונת? כי לא פירטת מה החסרון העיקרי שאת רואה בקטעי השקט) - ונכון שבניגוד לקידוד דיגיטלי שבו קל לדחוס אותם בצורה יעילה, זה לא קיים בקטעי השקט. (האם לזה התכוונת?).

אלא בעיני חסרונו העיקרי של הקידוד האנלוגי הוא בכך שקשה להימנע משיבושים ועיוותים לאורך זמן, ולכן איכות האנלוגיה למקור נמצאת תמיד בירידה, איטית או מהירה. מידע דיגיטלי, אם עושים לו גיבויים מדי פעם בצורה טובה, ניתן לשמר לאורך זמן רב ללא שום שיבוש. זה בעיני היתרון העצום. היתרון השני טמון בכוח המחשוב שמתגייס להציע המון אפשרויות מהרגע שהדברים קודדו דיגיטלית (יתרון של דיגיטלי - אפשר לראותו כחסרון של אנלוגי).

בעולם הדיגיטלי יש בהרבה מקרים שיבוש הכרחי כאשר נדרש לדחוס מידע לנפח קטן יותר, ויש שיבוש בעת ההמרות מאנלוגי לדיגיטלי ומדיגיטלי לאנלוגי, אבל בהעתקות/שכפולים, וסוגים רבים של המרות, אין שום שיבוש, גם לאורך שנים.
 

פולספגן

New member
נכון וזאת אחת מהסיבות שממירים לדיגיטלי

בקטעי שקט התכוונתי לרעש מוסיקלי אם אתה מכיר את המינוח.
 

uzi2

Active member
בקטעי השקט, יש מה

שקרוי hiss, שזה אות במבנה של רעש לבן. המונח "רעש מוסיקלי" אני מכיר רק בקרב אלו שלא אוהבים סוגים מסויימים של מוסיקה.
האם לזה הכוונה?
 

פולספגן

New member
לא


רעש מוסיקלי הוא מאין צליל מטאלי המתקבל כתוצאה מיחס אות לרעש נמוך.
אם זה באמת מעניין אותך, קרא את זה.
 

uzi2

Active member
הרעש מתקבל כתוצאה

מהאופן שבו הם מסננים את הקול האנושי מרעשי הרקע. הם דוגמים את רעש הרקע בקטעי השקט, ומחסירים אותם מהקטעים שבהם יש דיבור. זה הרעיון מאחורי ה- SSS . הבעיה בשיטה הזאת, היא שרעש הרקע אינו רק רעש לבן, אלא יש בו תבניות. הרעש הלבן מוסר בשיטת ה- SSS, אבל התבניות שנוספות אליו "מוחסרות" מקטעי הדיבור, ומכיוון שהן לא הופיעו בקטעי הדיבור המקוריים, הן דווקא מוספות לרעש הדיבור. מכיוון שמדובר ברעש עם תבניות שונות ולא רעש לבן - קוראים לזה רעש מוסיקלי.

א. חשבתי שאת מדברת על משהו כללי, ולא על משהו ספציפי להגברת דיבור יחסית לרעש רקע.
ב. דווקא הפילטר הזה שייך לעולם הדיגיטלי ואני לא בטוח שקיים משהו מקביל בעולם האנלוגי (הרבה יותר מסובך לבנות אפקט כזה בעולם האנלוגי). רעשים מוסיקליים יש בשפע בכל מיני עיבודים דיגיטליים. אני חשבתי שאת מדברת על חסרון של האנלוגי ולכן לא קישרתי. (החסרון של האנלוגי בתחום הזה, יהיה שהרבה יותר קשה ליישם משהו דומה ל-SSS אנלוגית - ולא החסרונות של ה- SSS).
 
למעלה