לכבוד חג האהבה,איך הכרנו..../images/Emo23.gif
ככה פתאום בלי שום התראה, בדיוק שאתה נמצא ברגע שאתה נהנה מהחיים ואומר לעצמך: "זהו אני על גג העולם, לא צריך יותר מזה" אז הרגע המיוחד הזה מגיע.... היינו באילת שלוש חברות אחרי סיום השרות הצבאי, בתקופתי אילת זה היה המזרח הרחוק עכשיו של הצעירים, לגמור צבא ואז לפנטז על אילת..בים האדום השליו השמים הציפורים החום היבש, הצלילות במים הכי נקיים בעולם, והבחורים, כן הבחורים, מה אתם חושבים שאני לא הייתי שובבה, טוב נכון שאז לא לבשו את חולצות הבטן המפורסמות של היום, והפירסינג והקעקועים לא היה במודה, אבל הבחורים תמיד היו, ועיניי הבנות תמיד ילטשו עליהם.. יום רביעי נסעו באותו אוטובוס עמוס צעירים בדרך לאילת, בתקופה אז לא היה מזגן ונוחיות כמו היום זוכרת שהיה חם, אפילו חם מאוד, זה היה אוגוסט השיא של חודשי הקיץ, טוב נו הייתי צעירה הרשתי לעצמי לצאת להרפתקאה חמה, מה שלא אעיז היום... והוא היה באוטובוס, שני שורות מהצד הימני שלי, זוכרת את עצמי מדברת עם שרל´ה חברה שלי והיא מספרת לי על כל מעלליה עם הבחורים ואני מהנהנת בכן כאילו שמקשיבה, אבל כל תשומת לבי נתונה במבטי אליו, עיניו הכחולות שערו השחור כעורב ועורו הלבן והזח כסבון...כן תתפלאו ממש אהבה ממבט ראשון.. מי האמין שנתאכסן באותה אכסניה, וחדר ליד חדר, עולם מוזר יד הגורל כמו שאומרים. יום חמישי לפנות בוקר הגענו שני וחברותי, עשינו צ´ק אין באכסניה והלכנו לישון כמה שעות.. בצהרים, החלטנו לרדת לבריכה של אותה אכסניה, יושבת עם שרל´ה על שפת הבריכה השמש ליטפה את גבי העליון, אצבעות רגלי שכשכו להן במים הקרירים ..שלפתע הוא עובר עם משקפי הגימס בונד (כן אז הייתה המודה של המשקפים האלה) לעיניו ועובר ככה לידי ואופס קפץ למים, והמים השפריצו לכל עבר והרסו לי את התסרוקת, ואני כל כך רתחתי מכעס, יומיים לפני זה שני לילות ישנתי עם ראשי מגוגל באבואגלה, (זוכרים את תקופת האבואגלה ) והוא בשניות הרס את כל התיסרוקת, "והתחלתי לצעוק הלו טמבל! לפני שקופצים בודקים אם יש אנשים סביבך, זו לא בריכה פרטית" מה שלא ידעתי שהוא יצא כג´נטלמן אמיתי ויגיע ויתנצל, והוא יצא מן הבריכה התקרב אלי הוריד את משקפיו(ככה בדאווין כזה ) וביקש סליחה (אני הייתי המומה הבחורים של אז היו שחצנים ויהירים כל כך ,ממש כמו היום יש דברים שלא משתנים) ואחרי הסליחה בעודי מנסה לסדר את שערי עם ידיי, מבטי לא יכל שלא לשם לב לעיניו הכחולות, פשוט הרגשתי שאני נמסה לתוכן, (גם ככה היה חם מאוד) ועיניו רק הוסיפו עוד למצב המזג האוויר הגופני המתחמם שלי.. אחרי שיחה של שעתים על שפת הבריכה שזנחתי את חברתי שרל´ה שכעסה מאוד על כך, אבל הלב המריא אל על כמו שאומרים, קבענו בערב אני והוא יצאנו לטייל במרינה של אילת לאור הירח..זה היה כל כך רומנטי(ושם גם הנשיקה הראשונה איזה נשקן הוא היה).. כמעט כל הטיול בילינו יחד אני והוא, ושחזרנו הביתה החלפנו טלפונים האחד עם השני, והופתענו לגלות שאנו מאותה עיר וכמעט מאותה שכונה, ממש שכונה ליד שכונה, ומעולם לא ראיתיו, כמה מוזרות דרכי העולם... הוא היה גדול ממני בשבע שנים לכן לא למדנו מעולם באותה שיכבה בבית ספר, אך מאותה טיול חייבת להודות שחיי השיתנו לבלי הכר, אבא של שחר שינה אותי מבחורה שקטה וצנועה, הפכתי לבחורה מאוהבת וקנאית מאוד.. אבא של שחר הוא אהבת חיי הראשונה, ולדעתי האחרונה,(בהתחשב בגילי)מאושרת אתו מעל לשלושים שנה, אז נכון כמו לכל זוג יש בעיות פה ושם של שחיקה ושגרתיות, אותם ויכוחים קטנים וטורדניים אבל בסופו של דבר הכל חוזר למקומו, אם בלב הגחלת נשמרת, וככה זה אצלנו, טוב אז אני קצת קוטרית בסיפורי, אבל מותר לי, מי מאיתנו לא קוטר... בוקר טוב חברים, מישהו ביקש סיפור שלי וחשב עלי?... נעמיל´ה חשבתי עליך לאחרונה לא יודעת למה אז הנה חזרתי, האמת הייתי אני חולה בשפעת כמה ימים, סיפרתי אז על אבא של שחר, והכי מצחיק מי טיפל בי שהייתי חולה, מי אם לא אבא של שחר ...
שבת שלום וחג אהבה שמח
