לטעמי הספר נהדר.
כל הנוגעים בדבר טוענים שעדיף לקרוא את פראצ´ט באנגלית, כי הוא משתמש הרבה מאד בהומור מילולי שלא עובר טוב בתרגום. אני קראתי את פראצ´ט בעברית ונהניתי מאד, אבל יכול להיות שזה נובע, בין השאר, מהעובדה שהומור מילולי לא כל כך נוגע לי, ומצד שני מאד אהבתי את ההתייחסויות הפילוסופיות של פראצ´ט. גיימן כותב נהדר. הכתיבה שלו אפלולית, צינית ומשעשעת. בעברית יצא "לעולם-לא-עולם", פנטזיה אורבנית מומלצת מאד, ולו גם בזכות שני הנבלים המוצלחים עד מאד קרופ וואנדמר, "אבק כוכבים", שלטעמי הוא חביב אך לא יותר מזה - גרסה קצת יותר מפוכחת, צינית ובוגרת לאגדת ילדים, ו"היום שבו החלפתי את אבא בשני דגי זהב" שהוא ספר לילדים, וקיבלתי אותו במתנה ליומולדת (תודה, קילרוי!) ועוד לא קראתי. עוד ידוע מאד של גיימן, הקומיקס המדהים "סנדמן", שאפילו שונאי קומיקס כמוני אוהבים אותו מאד. חוויה מומלצת. לגבי "בשורות טובות" - לטעמי, מומלץ מאד. ספר מטורף למדי, המספר על מלחמת אחרית הימים, על בנו של השטן שאמור להשתלט על הארץ, ועל כל הדברים שמשתבשים בדרך, וכל זה מלווה בספר נבואות עתיק שמנבא את כל האירועים, אבל לא בהכרח בצורה שאפשר להבין. הצירוף של פראצ´ט וגיימן הוא בגדר גאונות צרופה, כשכל אחד מהם תורם את המיטב שבו. זה בפירוש ובהחלט אחד הספרים האהובים עלי בכל הזמנים (ואני קראתי אותו בעברית.) כמקובל אצל פראצ´ט (פחות אצל גיימן), אפשר לקרוא את הספר הזה ברמות שונות. אפשר לקרוא אותו כספר קליל ומשעשע, אפשר לקרוא אותו כספר קצת יותר עמוק, אפשר להתייחס לרעיונות הפילוסופיים שמובעים בו, ובכלל זה הסתכלות מעניינת על אדם לעומת אלוהויות. פראצ´ט תמיד מכניס לספרים ה"קלילים" שלו די הרבה תובנות פילוסופיות (אני לא נכנסת כאן לגיימן, כי הרושם שלי הוא שהוא נוטה מלכתחילה לדברים עם מראית עין כבדה ועמוקה יותר). אני ממליצה מקרב הלב.
