לדבר!
יש לך מזל שהילדה מוציאה תא מה שיש לה בפנים.
היא רק ילדה ולכן לא מסוגלת עדיין לבטא בקלות את הרגשות עצמם במילים. לכן היא מקרינה את הרגשות בכל מיני ייצוגים. למשל בבכי, חוצפה, שינאה כלפיו, גועל ממך, ושאר דרכים יצירתיות.
את כמבוגרת יכולה לעזור לה במכה אחתבשני מישורים.
במישור המיידי להקל עליה את המצוקה שהיא חשה, להרגיע את החששות, להבטיח שאתשלה במאה אחוז ולתמיד, ושקיומו של חבר לא גורעת מאהבתך כלפיה או מהקשר והמחוייבות והאהבה שלך אליה.
ובמישור ארוך הטווח, כצידה לדרך לכל החיים שלה, זוהזדמנות מצויינת ללמד אותה לבטא את רגשותיה במילים. להיות אסרטיבית ולפעול אפקטיבית למימוש רצונותיהומיגור חששותיה.
שבי איתה, דברי איתה על זה ששמת לב שלאחרונה משתנים דברים אצלה. למשל הבכי והעניין עםהחיידקים "ואת בטח יודעת איזהעוד כל מיני דברים אני מתכוונת..." תגידי לה שנדמה לך שאת מבינה מכל זה שהיא חוששת או מודאגת מהשינוי שקורה בקשר עם החבר שלך. נסי לתת לה לדבר על זה קצת. שתגיד במילותיה שלה מה מפריע לה, מה מפחיד אותה, ממה היא מודאגת. ולסיום תשאלי מה היא היתה רוצה.
אבל... אל תסתפקי בתשובה מההיא היתה רוצה אלה תבקשי ממנה להסביר למה היא רוצה את זה. לאיזה צורך היא רוצה את זה. כלומר, מה היא רוצה להשיג על ידי זה. (ואם צריך, תקלפי עוד ועוד שכבותשל למה, ולשם מה, וכו עד שתגיעו לצורך אמיתי ובסיסי שלה כמו "שיואהבו אותי, שאהיה בטוחה, שיהיה לי אותך, וכדומה)
אל תבטיחי לה שבקשתה תתמלא. אלא עיזרי לה להבין (גם בלב, ולא רק בראש) שיש עוד דרכים להשיג תא מה שהיא רוצה, ולמנוע את מה שהיא חרדה מפניו.
למשל, אם את תהיי ללא זוגיות זה יעציב אותך ואת תהיה בך פחות שיחה ופחות אהבה להרעיף על ביתך. (היזהרי שזה לא יישמעכמו איום או סחיטה רגשית אלא פשוט כעובדה שיכולה לקרות)
טוב, כל זה היה דוגמאות ונסיונות שלי להסביר.
אבל בגדול, דברי איתה, הקשיבי לה, והרגיעי אותה.
ותנסי לשדר לה כמה את שמחה מהעניין. כמה זה משהו שמשפר את חייך.הקריניאת האנגריה החיובית שזה נוסך בך. ככל שאת תתלהבי יותר זהעשוי להדביק גם אותה, רק אל תצפי לזה באופן מיידי, ואל תדחקי בה.
