קברוני בחיי.

[nati6589884]

תודה ממש שמחת אותי.

תודה רבה על הקריאה.

 

[nati6589884]

קברוני בחיי.

הערה: כתבתי את שהייתי בדיכאון קליני ואובדני. אני מצטער על אובר רגשות, ועל הבכינות. לא רציתי לפרסם את זה בהתחלה. כי זה מאוד אישי .אבל אמרתי ננסה...

קברוני - בעודי בחיים,
הקבר פעור מוכן לגופי,
אין שום היסוס מכניסים- את גופי.
אין שום תהיות מה ועל מה
כך גזרו - עלי למוות ,

:
לפני כן תלוני על עמוד גבוהה .
ישבו בני אדם ולעגו למשמע
כרכורי, גרוני יבשו מים אין
עוד,


קברונו בעודי בחיים קולם
נשמע, צחוקם הלם בליבי ,
בחלקה יבשה - -סביבה
גדר ותיל, חברה עקומה.


שסלקני בעודי מחיי אל קברי ,
לא היה לי ארון קבורה מהודר,
זרקו אותי אל ארון ישן ובלוי
נכנסתי על אדמה חרוכה ,
תולעים לחושות באוזני ,


הגיע הזמן הגיע העט אנו
ננגוס בשרך ,תרגיש כל כאב ,
הם עמדו מעל הקבר הסתכלו
לא השמיעו שום קול.לצחוק כמקודם
הייתי בעודי בחיים וקברוני
.
::
בתוך ארון מעץ חרוך, בלי אוויר לנשימה
חברה עקומה ,מוכרת כזבים על
להיות שווה בין שווים על להבין
שטוב להיות בין החיים, עצמתי
עיני,

פקחתי עיניי שוב ולאחר
מכאן שוב , ואין כלום ריק,
שממה, יער ללא עצים,
תהום - שאין לו תחתית.


אין הבשר נפער , אין מכרסמים בי,
אבל הם עמודים ,מסתכלים
עלי - מלמעלה ואני למטה
בחלקה של עפר,


הגיע העט לכסות
את גוש הבשר.
ל'קחו את אשר רצו ,
וסגרו את הבור
,אין שום רחש
:
שום התנגדות , דממה
אל המוות הגעתי
קברוני כשני מטר
מתחת לפני האדמה ,
לא נזכר בליליות קרים,
בצלקות שנערמו לערימות
ולמגדלים במהלך השנים.

.
, ובאדמה כן שם,
עם תלועים ,הו"י חברי
התאכלני, התכבדו
בשר?י ", וכן עשו עט עט
גופי נעלם ,עיני פקחות,
תמיד כדאי לראות
איך הכול הסתיים,


ילד הייתי וגם
זקנתי וכן ראיתי
צדק נעזב-אלמנה נשחטת,
תינוק נזרק לתוך
ים הרחמים /
ומתפללים למוות
שיגע, מוות הוא
הקוד- שמתכנת
החכם ביותר


יכל להמציא, אם לא חיי
היו אבלות -ואומללים
עיני עוד נשארו פתוחות שניים
יש, אין גופי יותר, רק עיניים
פה לא יכול להוציא
מילה, עין מסתכלת,


אוזן מה שנשאר שומעת
, אין כל עזרה, לא נענו
לתחנוני לקול זועק
בישו לי בחיי ציפו למותי



וקברוני כלא הייתי אדם בחיי
הם קברוני, והיכן היה המזל?
אלו בני האדם שמעו
קול זעקת הכאובים
,ושתקו ועמדו דום,


חברה עקומה, חברה בזויה .
להיות אתה או לא לחיות,
זאת בחירה קשה,
בחרתי במוות, ואולי
בגלגולים הבאים
יצלח להאבק על
זכות-*להיות אדם,

: כן
אדם לא חיה רעה,
ולא תמונה על קיר,
אדם כן כך, אדם
ללא הסתייגות ללא
שאלות פתוחות
כן או לא ,פשוט אדם.
==============

 

[nati6589884]

המשך הערה:

אני לא בטוח שזה נחשב לשיר. שאני מסתכל על זה שוב. אני רואה בזה מעין פרוזה כפריקה. לא רואה את אותו ערך שחשבתי בהתחלה שיש. מעין מחשבה דיכאונית שנכתבה בשורות. אני כיום לא מתחבר. לכן גם לא ממש רציתי לפרסם. גם כי זה מאוד אישי וגם כי אני לא רואה הרבה ערך בקטע הזה. אפילו שהיו כאלו שמאוד התלהבו ואחת אפילו אמרה שהוא גאוני. אני לא מרגיש ככה. לכן התלבטתי מאוד אם לפרסם קטע שבעניי הוא לא ממש טוב..

 

[טקסט מילולי]

השיר הראשון

שפרסמתי, פה בתפוז, היה חייב להכתב. הוא ישב לי בראש ובבטן וממש לחץ וכאב פיסית. אז כתבתי אותו. ו, פרסמתי. הרגע שלחצתי על ״פרסם״ היה כמו קסם, כל הכאב ובעיקר הלחץ, נעלמו. אני חושבת שטוב עשית שפרסמת את השיר הזה. יש בזה עניין משחרר.
מה שעובר אלי בשיר בצורה חזקה הוא האשמה, חשבון נפש, איזושהי השלמה עם הקורה אותך והליכה פאסיבית אל האבדון.
אני מקווה שאתה מזמן כבר לא שם.

תודה,

מ.

 

[nati6589884]

אני פרסמתי לא מעט זמן אבל לא בפורום הזה.

תודה שקראת. מה שאני הרגשתי היא לא הרגשה רק של אשמה עצמית אלא הניכור של החברה. הרגשת הדחייה מהזר, מהשונה. וגם זה מסכם את הכל בית האחרון. אני לא חושב שזה ממש טוב. כי זה יותר מידי רגשי, לפי דעתי. ואני חושב שצריך לבטא רגש באופן יותר " קר" יותר מחושב. ולכן לא רציתי לפרסם שלא היה אובר רגש ופטתי. זה הפחד שלי להיות רגשני מידי. בקשר עלי אני תמיד שם. אני תמיד בדיכאון ברמות שונות . ואני הרבה פעמים אובדני. אבל השיר הזה מיציג את מה שהרגשתי באמת באותו יום, שהכל נסגר עליך.
תודה לך שקראת. ואני שמח שהשיר עורר אצלך מה שהוא זה לא בכך.

 

[טקסט מילולי]

כן.

לא האשמה עצמית, האשמת החברה, בגלל דחייה וניכור ועוד דברים. כל זה עובר די ברור בשיר שלך.
ולא, זה לא היה אובר רגשני ופטתי, בכלל לא.

המשך לפרסם.

מ.

 

[nati6589884]

תודה אני שמח שאת חושבת כך.

אני מפרסם מידי פעם. את רוב הדברים אני לא מפרסם והרבה אני מוחק. נראה כבר מה היה. אני אשמח לראות גם יצירות שלך. תודה שוב.