קבר אבי ביום הזיכרון 2005

קבר אבי ביום הזיכרון 2005

רק בשנים האחרונות נוהג אנוכי לפקוד את קבר אבי ביום הזיכרון. לפני כמה שנים עמד שם סגן- אלוף בוגר, בעל שיער מכסיף, ושאל אותי: אתה הבן? שנים ארוכות לא היית כאן. נכון עניתי לו, קשה לי להצטרף ל''חגיגת'' יום הזיכרון פעם בשנה, אני נוהג לפקוד את הקבר ביום הנפילה ולא בהילולת האבל הממשלתית. בקרוב אשתחרר ענה לי ולא יסף. השנה עמד ליד הקבר איש צעיר ותמיר, בדרגת רב- סרן. הגעתי מוקדם והתפתחה בינינו שיחה. התעניינתי במנהגים ותהיתי מדוע הוא עומד כאן, הסביר לי הצעיר כי זהו מנהג יחידת חיל- המודיעין. הוא ספר לי שיש לו שני ילדים ושהוא שמח בחלקו. ספרתי לו על הסגן- אלוף הבוגר ועל התפעלותי מהשנים הרבות בו נהג להגיע בקביעות. הלכתי לפקוד את קבר אימי וחזרתי. דקות מספר עצמתי את עיני ונשאתי תפילה חרישית. כשפתחתי אותן ראיתי את הסגן אלוף במיל' עומד לידי. הוא ספר לי כי במשך שתים עשרה שנה הוא ממשיך להגיע בקביעות ומציית לצו מצפונו וחובתו המוסרית. דמעות מילאו את עייני. בינואר השנה התנדבתי להמשיך לשרת את העמותה לשלוש שנים נוספות כצו המצפון שלי, את השרות השנה אעשה למענכם ואתפלל לשלומו של רב הסרן הצעיר ושלום משפחתו.
 

No name for now

New member
גם מהיחידה שלנו מגיעים נציגים

זה מדהים אבל ממפגש פעם-פעמיים בשנה נוצרים קשרים לפני כמה שנים פגשתי באוניברסיטה את הקצין שבמשך שנים ליווה אותנו (אך השתחרר 2-3 שנים לפני אותו מפגש) והייתי המומה שהוא גם זכר אותי.
 

soso_sami

New member
אצלנו דווקא ממש ממש לא...

מזה 30 שנה שלא פוקדים את הקבר למעט האלמנה ושני ילדיה. היום כבר הצטרפו הנכדים ואיש אינו יודע עד מתי... בשנה הראשונה הופיעו חברים רבים, בשנה השניה הופיעו חברים, בשנה השלישית הופיעו ומאז... כבר לא. איש לא בא. לא מהיחידה, לא מהצבא, לא ממשרד הבטחון... רק אנחנו המשפחה. כל עוד האלמנה הצעירה הייתה בגדר "טרף פוטנציאלי" הם עוד הגיעו. ואז...פסקו. גם בקברי מס' חברים שאני מכיר כבר לא מגיעים מהיחידות מובחרות ככל שיהיו. רק קומץ חברים של פעם. מהשכונה, מהחבר'ה, מהכיתה.
 
למעלה