קב"ן או לא?

[אל קמינו]

קב"ן או לא?

שלום לכם, ראיתי את הדויונים הארוכים למטה בעניין הפנייה לקב"ן. כחייל מילואים קרבי מעל 10 שנים, שעשה תעסוקה כל שנה וגם אימון, אפשר היה לחשוב שאתרגל למילואים ומדי שנה יהיה לי קל יותר להתמודד איתם. המציאות הפוכה לחלוטין. היום אינני מסוגל להתמודד עם רעיון המילואים. לא יכול לסבול את הצבא. לא סבל ברמה של קיטורים, אלה ברמה של התקפי חרדה, קשיי נשימה וכו'. לגישת הנהלת הפורום, עלי להמשיך ולסבול. אז מה אם בחודש שלפני אני אדם לא מתפקד, בבית ובעבודה. אז מה אם אני לא ישן וסובל מסיוטים ונדודי שינה. חס וחלילה שאנסה להתמודד עם הבעיה ולפתור אותה. זו הבעיה שלי ולא של הצבא. משום מה נראה לי שלגישת חלק מכם, אני אותו אדם שהייתי בגיל 21 עם השחרור. לא התבגרתי, למדתי, נישאתי, נולדו לי ילדים, השתנו תפיסות עולמי. מה פתאום, אני בדיוק כמו ילד בן 18 שרק התגייס. וזה כל כך לא נכון. יש בי שבר, שעכשיו נפער, אבל בהחלט התבשל בשנים האחרונות. והשבר הזה מונע ממני יכולת אפילו להתמודד עם הרעיון של "שוב מילואים". אני פשוט לא מסוגל נפשית. זה עושה אותי חולה. מה שצרם לע במיוחד, זו המהירות בה אנשים כמוני מוצאים על ידכם מחוץ למחנה. אני לא משוגע, אבל בהחלט במשבר. ואת המשבר הזה אני לא יכול לפתור בצבא. הנפש אומרת לי די. אתה לא חייל יותר, רק אזרח

 

[ניר נגר]

ערב טוב, אני ממש לא מסכים

איתך... ואני אצטט אותך "לא יכול לסבול את הצבא. לא סבל ברמה של קיטורים, אלה ברמה של התקפי חרדה, קשיי נשימה וכו'. לגישת הנהלת הפורום, עלי להמשיך ולסבול" אתה טועה אם אתה חושב שגישתינו היא שתמשיך לסבול, לא ולא... ישנם הרבה אנשים שהחיים, המציאות היום יומית מביאה אותם למצב שהם לא יכולים יותר (לא כולם יכולים להתמודד באותה צורה)...ואז הם סובלים מהתקפי חרדה, קשיי נשימה וכו' מותר ורצוי שתתיעץ עם פסיכולוג שיבחן את מצבך וינסה לעזור לך ... מותר לפנות לקב"ן ולקבל פרופיל 21 ולא להמשיך בשירות המילואים אם הוא עושה לך נזק... יש מילואימניקים "שמרוויחים" (לצערי הרב) את הזכות הזו של הורדת פרופיל אצל קב"ן, לא כולם רמאים ושקרנים...ממש לא. בהצלחה איש בכל אשר תפנה

 

[רטוש]

לא כדאי להכנס לדמגוגיה

בקצרה- פנה לטיפול אזרחי בבעיותייך הנפשיות הפרטיות, פניה לקב"ן תמיד תהיה לך אפשרות לבצע הפרוצדורה מאוד פשוטה... אני חושב שמנהלי הפורום הבהירו בצורה ברורה - אדם הסובל מבעיה נפשית אובייקטיבית, יפננה לטיפול נפשי - אף אחד לא מזלזל בכך. אם דברייך אכן מתארים את מצבך הסובייקטיבי הקשה לאשורו רצוי שתפנה לעזרה מקצועית נפשית בלי קשר לשירות המילואים. לתופעות של חרדה יש אפשרויות טיפול שונות כולל טיפול תרופתי פסיכיאטרי. לאחר שתתחיל את הטיפול הפסיכאטרי/פסיכולוגי תהיה לך כמובן אפשרות לפנות לשירותי הבריאות של צה"ל כדי שיחליטו על המשך אופי שירותך בצה"ל. אגב בהחלט יתכן שלאחר טיפול קצר טווח מצבך ישתפר ושירות המילואים לא יראה מפחיד כל כך עבורך. אם אתה בכל זאת רוצה לקבל לקבל עצות ברשת ( פחות מומלץ) כדאי שתעשה את זה באחד הפורומים כמו עזרה נפשית למבוגרים וכו'. התגובה הטבעית והנכונה של רוב החברים כאן בהקשר מתייחסת למה שהפך מזמן למכת מדינה (מעל 80 אחוזים הפונים לקב"ן ומעל 70 אחוזים מהמשתחררים על סעיף נפשי!) קרי אותם טרמפיסטים (כאלה שלמרות קשייהם יכלו בהחלט להמשיך ולשרת עם קצת רצון) אשר שרוצים לנצל את הפרצות (ולא חסרות כאלה) במערכת הבריאות הצבאית שמצד אחד אכן נוטה לא לוקחת סיכונים (ויש הגיון בדבר) אבל אולי יותר מדי. כך שלמעשה כל אדם נבון ובריא לחלוטין ו"תחמן" מספיק יודע לעשות את ההצגות הנכונות אם ידע להציג את ההצגה הנכונה. כיוון שאנחנו נמצאים בתקופה שמערך המילואים מצוי בסכנת קריסה הצורך להתגונן מול התופעה הזאת הוא כאמור טבעי ביותר. "בלופרים" מהסוג הזה עורבים בדיוק כאן בפורמים כאלה למידע - ואני חושב שמנהלי הפורום עושים בחירה נכונה מאוד בכך שאינם פותחים פתח לזליגת מידע לתחמנים למיניהם. מצד שני אני חושב שאם כל הכבוד כאן זה לא המקום לדון בכך. יש טוענים שזה גם לא מועיל כל כך לחוגים במידה ואתה מעוניין בכל זאת