קב"ן - לא ברור
איני מבין. אני בצבא. בתפקיד מאד מאד משעמם. (פרופיל 45). בדקתי הרבה אופציות, אין הרבה סיכוי שיצא לי לעבור לתפקיד יותר טוב. אם אין לי בחירה לצאת מהצבא או לא - אין לי בשביל מה לפנות לקב"ן. אני אעשה את המיטב שניתן לעשות, אתיעץ הרבה בחברים, ואפיק את המיטב. כן, בפרוש קשה לי בגלל החברה מסביבי, אבל אני מעדיף להתיעץ עם חברים טובים. אם אין אפשרות לצאת - הרי כל מה שניתן לעשות זה לתת עצה. הייתי בעבר אצל פסיכולוגים, אבל לפי כל ניסיוני, עצות של חברים עוזרות יותר טוב. ואם אין בחיר, כל מה שניתן לעשות זה ליעץ. אם יש לי בחירה אז אני רטצה לממש אותה. אם יש לי אני רוצה לבחור לא להיות בצבא, ואם יש לי את הבחירה אני רוצה לממש אותה. הייתי בוחר - לא להיות. אם כך, הייתי בא לקב"ן (או למישהו אחר) והייתי אומר "אני לא רוצה להיות בצבא" ואז היו משחררים אותי. במילים אחרות : מבחינת הצבא (לא מבחינת החייל), ישנה אפשרות מסוימת שחייל ישתחרר מהצבא. מהי אותה אפשרות? אם החייל יודע שיש אפשרות שישחררו אותו, במקרה והוא יפנה לקב"ן, יש לו שתי אופציות - או לשקר לקב"ן, או להגיד את האמת. כשהאמת "אני לא רוצה להיות כאן - אני יודע שאם אני אפנה לקב"ן, יש סיכוי שאני לא אהיה". הצבא לא רוצה שהחייל ישקר מן הסתם. מצד שני, הבנתי שקב"נים גם לא רוצים, חושבים שאנשים לא אמורים לבוא אלהם ולהגיד "לא טוב לי כאן, אני רוצה להשתחרר", שהם רק אמורים לתאר בפנהם את הבעיות שלהם, והם (הקב"נים), כבר יחליטו בעצמם מה לעשות. השנתי אפילו שקב"נים כועסים כשאומרים להם מפורשות "אני רוצה לצאת". איך אפשר להגיע למצב שבו חייל, בלי לשקר לא יגיד "אני רוצה לצאת"? מן הסתם, רק כאשר אינו יודע כי בעקבות הפנייה לקב"ן, יש אפשרות שהוא יצא. אבל, בציבור זה ידוע! אז מה לעשות? אפשר להגיד : הקב"ן לא מתנגד לאמירות כגון "אני רוצה לצאת", אבל הוא מבקש מהחייל לתאר את המצב "כפי שהוא, באופן אובייקטיבי", על מנת להחליט. אבל מה זה אומר "כפי שהוא", "באופן אוביקטיבי"? הרי אני עושה דברים עם מטרה מסוימת. אם אני יודע שכתוצאה מזה אולי אני אוכל לצאת, אני לא יכול לעשות את זה "בלי מטרה", "באופן אוביקטיבי". אם אני לא יכול לצאת בעקבות זה, אז למה לתאר את המצב - בו נחשוב איך אפשר לשפר אותו במקום. אי אפשר להגיד משהו "ללא מטרה". אפשר או לתאר במגמה שהוא ישחרר אותי (שאת זה הוא לא רוצה, שאני אציב לעצמי מטרה כזאת), או בשביל לשפר את המצב. אבל בשביל לשפר את המצב, בשביל מה לתאר אותו? אז מה אני יכול לעשות?
איני מבין. אני בצבא. בתפקיד מאד מאד משעמם. (פרופיל 45). בדקתי הרבה אופציות, אין הרבה סיכוי שיצא לי לעבור לתפקיד יותר טוב. אם אין לי בחירה לצאת מהצבא או לא - אין לי בשביל מה לפנות לקב"ן. אני אעשה את המיטב שניתן לעשות, אתיעץ הרבה בחברים, ואפיק את המיטב. כן, בפרוש קשה לי בגלל החברה מסביבי, אבל אני מעדיף להתיעץ עם חברים טובים. אם אין אפשרות לצאת - הרי כל מה שניתן לעשות זה לתת עצה. הייתי בעבר אצל פסיכולוגים, אבל לפי כל ניסיוני, עצות של חברים עוזרות יותר טוב. ואם אין בחיר, כל מה שניתן לעשות זה ליעץ. אם יש לי בחירה אז אני רטצה לממש אותה. אם יש לי אני רוצה לבחור לא להיות בצבא, ואם יש לי את הבחירה אני רוצה לממש אותה. הייתי בוחר - לא להיות. אם כך, הייתי בא לקב"ן (או למישהו אחר) והייתי אומר "אני לא רוצה להיות בצבא" ואז היו משחררים אותי. במילים אחרות : מבחינת הצבא (לא מבחינת החייל), ישנה אפשרות מסוימת שחייל ישתחרר מהצבא. מהי אותה אפשרות? אם החייל יודע שיש אפשרות שישחררו אותו, במקרה והוא יפנה לקב"ן, יש לו שתי אופציות - או לשקר לקב"ן, או להגיד את האמת. כשהאמת "אני לא רוצה להיות כאן - אני יודע שאם אני אפנה לקב"ן, יש סיכוי שאני לא אהיה". הצבא לא רוצה שהחייל ישקר מן הסתם. מצד שני, הבנתי שקב"נים גם לא רוצים, חושבים שאנשים לא אמורים לבוא אלהם ולהגיד "לא טוב לי כאן, אני רוצה להשתחרר", שהם רק אמורים לתאר בפנהם את הבעיות שלהם, והם (הקב"נים), כבר יחליטו בעצמם מה לעשות. השנתי אפילו שקב"נים כועסים כשאומרים להם מפורשות "אני רוצה לצאת". איך אפשר להגיע למצב שבו חייל, בלי לשקר לא יגיד "אני רוצה לצאת"? מן הסתם, רק כאשר אינו יודע כי בעקבות הפנייה לקב"ן, יש אפשרות שהוא יצא. אבל, בציבור זה ידוע! אז מה לעשות? אפשר להגיד : הקב"ן לא מתנגד לאמירות כגון "אני רוצה לצאת", אבל הוא מבקש מהחייל לתאר את המצב "כפי שהוא, באופן אובייקטיבי", על מנת להחליט. אבל מה זה אומר "כפי שהוא", "באופן אוביקטיבי"? הרי אני עושה דברים עם מטרה מסוימת. אם אני יודע שכתוצאה מזה אולי אני אוכל לצאת, אני לא יכול לעשות את זה "בלי מטרה", "באופן אוביקטיבי". אם אני לא יכול לצאת בעקבות זה, אז למה לתאר את המצב - בו נחשוב איך אפשר לשפר אותו במקום. אי אפשר להגיד משהו "ללא מטרה". אפשר או לתאר במגמה שהוא ישחרר אותי (שאת זה הוא לא רוצה, שאני אציב לעצמי מטרה כזאת), או בשביל לשפר את המצב. אבל בשביל לשפר את המצב, בשביל מה לתאר אותו? אז מה אני יכול לעשות?