קהילה.

nironi

New member
קהילה.

האם משהו מחברי הפורום חושב ברצינות על הקמת קהילות או לפחות בתור התחלה קהילה שתנהל חיי-דת אוטונומיים ללא תלות בממסד הדתי כפי שקורא מורנו ורבנו, עטרת-ראשנו,פטיש החזק,מניף הרים וטוחנם זה בזה,מבשר הגאולה כבוד קדושתו(האימננטית!) הרב ר´ ישעיהו ליבוביץ´. אם כן,אנא תנו אות חיים.
 
האמנם לכך קרא ?

זה לא מתיישב עם המעט שקראתי מליבוביץ´. ממה שקראתי, אין הוא קורא ליהודי לפרוש מהקהילה שהוא חי בה, אלא לפעול בתוכה, גם תוך כדי מחלוקת. האם תוכל להביא את הציטוט אליו אתה מכוון?
 

nironi

New member
אכן לכך קרא! ../images/Emo82.gif

בספרו "יהדות,עם יהודי ומדינת ישראל" בעמוד 175 אם אני לא טועה (הספר מושאל כרגע), עם הערה למטה: התחזית לא התממשה... אם אנחנו רוצים להוסיף עוד הוכחה לפרויקט ישעיהו ב´, אז כדאי שנממש...
 

אלול

New member
מלת המפתח ,לדעתי , היא: "כסף".

הרעיון עלה במוחי מספר פעמים לא קטן אך בסופו של דבר מה שמפריד בין הרעיון לבין ביצועו זה המימון שלו. בכל מקרה, כיום הבעיה היא ככל הנראה דווקא שאין "מסה קריטית" שתוכל ליצור איזה גרעין לקהילה . בכל אופן אני חושב שזה יהיה נכון לבחון את הרעיונות בתור התחלה בפורום ואולי בכל זאת נוכל לגלות דברים חדשים....... המאפיינים שעולים כרגע במוחי לאופי הקהילה הם: 1.בית כנסת עם עליה לתורה לנשים. 2.לימוד תורה משותף לנשים וגברים. 3.הקמת בית ספר שכולל "לימודי קודש" לפי מתכונת שמותוות ע"י כתבי ליבוביץ. 4.דו-שיח מתמיד עם ציבור חילוני ואף שותפות בתכנים מסוימים כגון מוסר (בהנחה שיש אנשים "הומניסטיים" בציבור החילוני ,לפחות כמו "חיבוביצ´יאנים" בציבור הדתי) to be continue......
 
והאישה שתעלה תלבש טלית?

מיותר לדעתי. חשוב שלא תהיה הפרדה בתוכן הלימודים בבתי הספר בין נשים לגברים, ולדעתי זוהי צריכה להיות המטרה הראשונה. לא עוד משנה להן וגמרא להם. בנוסף, טוב תעשה אם תסביר מהי אותה מתכונת המותוות ע"י כתביו של ליבוביץ (או שאולי התכוונת למחשבת ישראל בלבד?). אשר לסעיף 4, אם כוונתך ליציאה להפגנות משותפות בעניינים חברתיים וכד´, אין בינינו מחלוקת. אבל אם יותר מזה - ישנו חשש שנתבדל משאר הציבור דתי בכך שהיהדות שלנו תראה כ"יהדות הומניסטית".
 

אלול

New member
ללא כותרת

המתכונת המותוות לא מפורטת באיזה מאמר.הסקתיזאת ע"י עיון במספר התבטאויות של ליבוביץ´ בהתיחסו לתלמידי הישיבות שלומדים את התורה כמקצוע (הזכרנו את זה מספר פעמים -הפגישה עם עגנון בפינת הרחוב). מהכרותי עם חומר הנלמד בישיבות ,מדובר בד"כ בכמות אדירה של נושאים כמו :דיני נזיקין של בהמות ובורות, דינים הקשורים בשדות ,דינים של הקרבת קורבנות וכ´ו . לפי דעתי, זה החלק ה"מאובן" של היהדות. אין מה לפתח בתחום וזה תחום ששיך ליהדות ה"לא חיה". העיקר חיב להיות בדברים האקטואלים ובנושאים הדורשים דיון מחודש, כאלה שהזכיר ליבוביץ´ ככאלו שלא נדונו בהלכה מפני שהשלטון הרומאי , והמלך המצרי היו אלו ש"טיפלו" בהם. בקשר לסעיף ארבע לא רק שאין ביננו מחלוקת אלא אני מסכים איתך ב-100%, לכך התכוונתי. מספר נושאים שהם דוגמא לדברים "חיים" שדורשים עיון מחודש: 1.ארבעת הצומות שמוגדרים כמנהגים שנהוגים רק בימים ש"ידם של גויים עליונה על ידם של ישראל". 2.יום טוב שני של גלויות. 3.צום ט´ באב. 4.מעמד האשה מכל הבטיו.
 
בעניין החלק המאובן

אני מסכים שפלפול בסדר הקורבנות ובהלכות כהן גדול וכד´ הם חסרי טעם, אבל בנושאים אחרים אפשר לפעמים להמשיל כך שהדינים יותאמו לחיינו שלנו (שור מועד הוא רוטווילר...). הבעיה העיקרית היא שמדינה צריכה ספרי חוקים עבי כרס, מה שספק אם הפסיקה הרבנית יכולה לספק. לכן לא נוכל לפסוק הלכות ע"פ התלמוד (בכל הקשור להנהגת חברה), אבל כמובן שעדיין נוכל לעיין בו ולראות בו יסוד ביהדות. זאת מבלי לזלזל בנושאים הבוערים כיום, שאת חלקם העלת (אם כי אני חושב שעדיף שלא נבטל את הצומות) - ולכן צריך לחדש את מפעל התלמוד ולהקים את ה´תלמוד הישראלי´!
 
למעלה