המלצות מוזיקליות של קובי אוז
עשרת הגדולים של קובי אוז לרגל צאת האוסף הראשון של טיפקס, "כל הלהיטים", בוחר קובי אוז את עשרת האלבומים שהיה לוקח איתו אל הנצח. מאלון אולארצ'יק ועד הסטריטס 1. אלון אוליארצ'יק - שעשועי כאילו אין כמו אלון אולארצ'יק, צומת דרכים בהבנת הישראליות. הרמוניות מתוחכמות מתמודדות עם לחנים ים-תיכוניים כאילו פשוטים, אבל גאוניים. אלון שר לפעמים כמו זבוב מהמם, מטמטם את המאזין בכאילו מסחריות המעורבת בטירוף. אלון יכול לנגן על כל דבר בעולם ולהישמע אולארצ'יק. אלון הוא מהיוצרים עם האופי. ואיזה נגינה יש בדיסק הזה... בגאוניותו, אלון מצליח לשלב לואו-טק ילדותי עם גיטרות מעצבנות ופסנתר סלוני כדי ליצור עולם מוזיקלי ישראלי ומעניין יותר. יצירת מופת. 2. Cornershop - When I Was Born For the 7th Time דיסק הזוי ומקסים שמשלב תחושה בריטית קרה עם הודיות מנומנמת. אלקטרוניקה מתוחכמת במפגרותה, לחנים גאוניים בטיפשותם ונגינה חיה ברמת בית ספר מרכיבים ביחד יצירה הלוקחת אותנו לעולם מופלא. שיא בחיפוש רב-תרבותי. היוצר חי בין עולמות שונים ומצליח להביא מקבץ רבגוני של רוק, אתני, אלקטרוני, אקוסטי, לופי, רפטטיבי, תלוש ומחובר. 3. Irma - Swingin' Cheese (אמנים שונים) הלייבל הנפלא אירמה מגיש את אוסף האיזי ליסנינג האולטימטיבי. מיד אתה יוצא מהדיכאון ומרגיש במסיבת קוקטייל מקסימה. שירים אלגנטיים, גרסאות כיסוי בקצב הצ'ה-צ'ה-צ'ה וג'אז עליז ונטול דאגות. דיסק חשוב במיוחד לבריאות הנפש שלי. 4. Tears for Fears - The Hurting בעיניי דמעות לפחדים הם המלודיסטים הגדולים בעולם. מרגשים אותי. הדיכאון שלהם חייזרי, ייחודי ועמוק. כל שיר מקבל תכנות תופים חסר תקדים. כל שיר חושף את הבנתם העמוקה במוזיקה ואת החיפוש העמוק שלהם בתוך נפשם פנימה. הדיסק הראשון שלהם יפה ופגיע בזכות שריון העיבודים המעוטר שלו, המסתיר עצב קיומי מדהים. 5. MC Solaar - Prose Combat לטעמי המשורר הגדול ביותר שחי על הפלנטה. ראפר בחסד עליון. יש לו את הביט, יש לו את הקולנס ויש לו את הריגוש, והמילים - דליקטס. שווה ללמוד צרפתית רק כדי להבין את האיש הזה. היפ הופ אלגנטי במיטבו. 6. Malcolm McLaren - Duck Rock יוצר הטרנדים הגדול מכולם. הבריטי שחלקו בהמצאת הפאנק לא יסולא בפז מביא לנו תפריט טעימות מתרבות הרחוב האמריקני. הוא מצליח לגרום לנו לחשק לרקוד ברייקדאנס. מלקולם למעשה נותן את הלגיטימציה האופנתית לעולם ההיפ הופ. הוא אומר: רחוב זה טוב, רחוב זה אמנות, החיים זה נעלה, היום-יום זה מגניב. וכך הוא פורץ את הדרך לאמריקה השחורה של ראפ, סקרצ'ינג ורדיו מגניב. 7. ראשיד טאהא - ראשיד טאהא האישיות הלבנטינית המובילה בעולם. קריזה צפון אפריקנית שמתמזגת עם אנרגיה מסטולה שמתמזגת עם אלקטרוניקה מרעננת. איש הלכוד בין התרבות האלג'יראית לבין הצרפתית והאנגלוסקסית, ויוצא גדול. אתה שומע אותו ומרגיש כאילו אתה שותה בוחה בוקובזה (עראק תאנים) מחממת. האיש משגע אותך אל העולם המודרניסטי שלו, שבו כל התרבויות מפרות אחת את השניה ולפעמים הוא גם חוזר למקורות (יא רייח). 8. The best of Henry Mancini לטעמי, המוזיקאי הגדול של כל הזמנים. אלגנטי, מתוחכם, רומנטי, בעל חוש הומור. מנצח ברגישות על תזמורת רבת משתתפים, הוא יצר מוזיקה לסרטים הגדולים בעולם. מנסיני מצליח להיות כל כך צנוע וכל כך גרנדיוזי בו זמנית. המוסיקה שלו מלאה בצחוקים מוזיקליים. הייתי שוטף לו את הבית אם הוא היה מסכים ללמד אותי. אבל הוא נפטר וזה האוסף הכי דגול שלו (יש לי כמעט את כולם). 9. זוהר ארגוב – אלינור מעולם לא הייתה הג'יפה פיוטית כל כך. במעמקי איזה בור התקבצו כמה מוזיקאים תמימים כדי ללוות את מלך מלכי הרגשות - זוהר ארגוב. הם מזייפים ומג'ויפים, פותחים ווה-ווה, שמים דריבלים במקומות לא נכונים, ומצליחים, בעזרת קולו של המלך, ליצור את שיא הרגש העברי של כל הזמנים. קלטת שהפכה לקלאסיקה דרך מסך של היססס, וכנגד כל הסיכויים נוגעת בתוך הלב. 10. The Streets - Original Pirate Material פרויקט מדהים. לא מתחנף, לא מתכתב. מביא אותה בסרחון של הרחובות ובתשוקה ארצית חזקה. מין ראפר קוקני כזה עקום, מכונות חוצפניות ודגימות מקוטעות יוצרים שילוב שהוא אמת לאמיתה. פזמונים אנטי-מוזיקליים שמתנגדים לקצב, מקצבי גרילה שמתנגדים לקוונטייז ואמן אחד שמביא אצבע משולשת לסדר הטוב. שימו לב טוב למספר 5,אחלה ראפר שבעולם,שווה לשים אוזן על הדיסקים שלו
עשרת הגדולים של קובי אוז לרגל צאת האוסף הראשון של טיפקס, "כל הלהיטים", בוחר קובי אוז את עשרת האלבומים שהיה לוקח איתו אל הנצח. מאלון אולארצ'יק ועד הסטריטס 1. אלון אוליארצ'יק - שעשועי כאילו אין כמו אלון אולארצ'יק, צומת דרכים בהבנת הישראליות. הרמוניות מתוחכמות מתמודדות עם לחנים ים-תיכוניים כאילו פשוטים, אבל גאוניים. אלון שר לפעמים כמו זבוב מהמם, מטמטם את המאזין בכאילו מסחריות המעורבת בטירוף. אלון יכול לנגן על כל דבר בעולם ולהישמע אולארצ'יק. אלון הוא מהיוצרים עם האופי. ואיזה נגינה יש בדיסק הזה... בגאוניותו, אלון מצליח לשלב לואו-טק ילדותי עם גיטרות מעצבנות ופסנתר סלוני כדי ליצור עולם מוזיקלי ישראלי ומעניין יותר. יצירת מופת. 2. Cornershop - When I Was Born For the 7th Time דיסק הזוי ומקסים שמשלב תחושה בריטית קרה עם הודיות מנומנמת. אלקטרוניקה מתוחכמת במפגרותה, לחנים גאוניים בטיפשותם ונגינה חיה ברמת בית ספר מרכיבים ביחד יצירה הלוקחת אותנו לעולם מופלא. שיא בחיפוש רב-תרבותי. היוצר חי בין עולמות שונים ומצליח להביא מקבץ רבגוני של רוק, אתני, אלקטרוני, אקוסטי, לופי, רפטטיבי, תלוש ומחובר. 3. Irma - Swingin' Cheese (אמנים שונים) הלייבל הנפלא אירמה מגיש את אוסף האיזי ליסנינג האולטימטיבי. מיד אתה יוצא מהדיכאון ומרגיש במסיבת קוקטייל מקסימה. שירים אלגנטיים, גרסאות כיסוי בקצב הצ'ה-צ'ה-צ'ה וג'אז עליז ונטול דאגות. דיסק חשוב במיוחד לבריאות הנפש שלי. 4. Tears for Fears - The Hurting בעיניי דמעות לפחדים הם המלודיסטים הגדולים בעולם. מרגשים אותי. הדיכאון שלהם חייזרי, ייחודי ועמוק. כל שיר מקבל תכנות תופים חסר תקדים. כל שיר חושף את הבנתם העמוקה במוזיקה ואת החיפוש העמוק שלהם בתוך נפשם פנימה. הדיסק הראשון שלהם יפה ופגיע בזכות שריון העיבודים המעוטר שלו, המסתיר עצב קיומי מדהים. 5. MC Solaar - Prose Combat לטעמי המשורר הגדול ביותר שחי על הפלנטה. ראפר בחסד עליון. יש לו את הביט, יש לו את הקולנס ויש לו את הריגוש, והמילים - דליקטס. שווה ללמוד צרפתית רק כדי להבין את האיש הזה. היפ הופ אלגנטי במיטבו. 6. Malcolm McLaren - Duck Rock יוצר הטרנדים הגדול מכולם. הבריטי שחלקו בהמצאת הפאנק לא יסולא בפז מביא לנו תפריט טעימות מתרבות הרחוב האמריקני. הוא מצליח לגרום לנו לחשק לרקוד ברייקדאנס. מלקולם למעשה נותן את הלגיטימציה האופנתית לעולם ההיפ הופ. הוא אומר: רחוב זה טוב, רחוב זה אמנות, החיים זה נעלה, היום-יום זה מגניב. וכך הוא פורץ את הדרך לאמריקה השחורה של ראפ, סקרצ'ינג ורדיו מגניב. 7. ראשיד טאהא - ראשיד טאהא האישיות הלבנטינית המובילה בעולם. קריזה צפון אפריקנית שמתמזגת עם אנרגיה מסטולה שמתמזגת עם אלקטרוניקה מרעננת. איש הלכוד בין התרבות האלג'יראית לבין הצרפתית והאנגלוסקסית, ויוצא גדול. אתה שומע אותו ומרגיש כאילו אתה שותה בוחה בוקובזה (עראק תאנים) מחממת. האיש משגע אותך אל העולם המודרניסטי שלו, שבו כל התרבויות מפרות אחת את השניה ולפעמים הוא גם חוזר למקורות (יא רייח). 8. The best of Henry Mancini לטעמי, המוזיקאי הגדול של כל הזמנים. אלגנטי, מתוחכם, רומנטי, בעל חוש הומור. מנצח ברגישות על תזמורת רבת משתתפים, הוא יצר מוזיקה לסרטים הגדולים בעולם. מנסיני מצליח להיות כל כך צנוע וכל כך גרנדיוזי בו זמנית. המוסיקה שלו מלאה בצחוקים מוזיקליים. הייתי שוטף לו את הבית אם הוא היה מסכים ללמד אותי. אבל הוא נפטר וזה האוסף הכי דגול שלו (יש לי כמעט את כולם). 9. זוהר ארגוב – אלינור מעולם לא הייתה הג'יפה פיוטית כל כך. במעמקי איזה בור התקבצו כמה מוזיקאים תמימים כדי ללוות את מלך מלכי הרגשות - זוהר ארגוב. הם מזייפים ומג'ויפים, פותחים ווה-ווה, שמים דריבלים במקומות לא נכונים, ומצליחים, בעזרת קולו של המלך, ליצור את שיא הרגש העברי של כל הזמנים. קלטת שהפכה לקלאסיקה דרך מסך של היססס, וכנגד כל הסיכויים נוגעת בתוך הלב. 10. The Streets - Original Pirate Material פרויקט מדהים. לא מתחנף, לא מתכתב. מביא אותה בסרחון של הרחובות ובתשוקה ארצית חזקה. מין ראפר קוקני כזה עקום, מכונות חוצפניות ודגימות מקוטעות יוצרים שילוב שהוא אמת לאמיתה. פזמונים אנטי-מוזיקליים שמתנגדים לקצב, מקצבי גרילה שמתנגדים לקוונטייז ואמן אחד שמביא אצבע משולשת לסדר הטוב. שימו לב טוב למספר 5,אחלה ראפר שבעולם,שווה לשים אוזן על הדיסקים שלו