W
wxoedIi
Guest
קוגל עונה 1 פרק 3 לצפייה ישירה
קוגל עונה 1 פרק 3 לצפייה ישירה
לצפייה קוגל פרק 3 המלא לחצו פה!
שוב מאוחר, והבית כל כך שקט. העולם בחוץ שליו אין קולות, אין צעדים, אין כאוס. רק אני, השעון מתקתק והתחושה הזו בחזה שלא נעלמת. זה מוזר איך שקט יכול להרגיש כבד יותר מרעש, כאילו הוא לוחץ עליי, ממלא כל פינה בחדר בדברים שאני לא רוצה לחשוב עליהם. מעניין אם גם אתה הרגשת ככה. אם הלילות שלך אי פעם נמתחו עד כדי כך שהם הפכו למשהו יותר מחושך. האם השתיקה אי פעם תפסה אותך ככה? האם אי פעם מצאת את עצמך בוהה בתקרה, מתחקה אחר קבוצות כוכבים בלתי נראות, מנסה לתת צורה לריק שבתוכך? לאבל יש באמת דרך לעוות את הזמן. שעות זוחלות, אבל שבועות נעלמים כהרף עין. אני עוצם את עיני, מנסה להיזכר בפרצוף שלך, אבל זה נהיה קשה יותר. הזיכרונות מרגישים שהם חומקים. ואני שונא את זה. אני שונא איך הזמן יכול לקחת אפילו את הדברים שחשבתי שלעולם לא אאבד . זה אכזרי איך זה לא מבקש רשות לפני שזה לוקח. אולי זה לא רוצה לבקר אותי יותר, כמו שאתה לא רוצה. יש משהו שרציתי להגיד לך, אבל שכחתי מה זה היה. האם זה לא בדיוק איך החיים עובדים? אתה נושא בתוכך משהו כבד כל כך הרבה זמן, חושב שהוא יהרוס אותך אם לא תשחרר אותו. ואז יום אחד, אתה מתעורר, והוא נעלם - לא בגלל שנתת לזה ללכת, אלא בגלל שהוא חמק כשלא הסתכלת. ובמקום להרגיש קל יותר, אתה פשוט מרגיש... ריק . חשבתי על הכוכבים הלילה. הם תמיד גורמים לי להרגיש קטן, אבל בצורה כמעט מנחמת. כאילו הם אומרים לי שכל זה לא קבוע.שום דבר מזה אינו קבוע.לא הכאב, לא הגעגוע, אפילו לא האורות הבהירים ביותר בשמיים.
..
..
שוב מאוחר, והבית כל כך שקט. העולם בחוץ שליו אין קולות, אין צעדים, אין כאוס. רק אני, השעון מתקתק והתחושה הזו בחזה שלא נעלמת. זה מוזר איך שקט יכול להרגיש כבד יותר מרעש, כאילו הוא לוחץ עליי, ממלא כל פינה בחדר בדברים שאני לא רוצה לחשוב עליהם. מעניין אם גם אתה הרגשת ככה. אם הלילות שלך אי פעם נמתחו עד כדי כך שהם הפכו למשהו יותר מחושך. האם השתיקה אי פעם תפסה אותך ככה? האם אי פעם מצאת את עצמך בוהה בתקרה, מתחקה אחר קבוצות כוכבים בלתי נראות, מנסה לתת צורה לריק שבתוכך? לאבל יש באמת דרך לעוות את הזמן. שעות זוחלות, אבל שבועות נעלמים כהרף עין. אני עוצם את עיני, מנסה להיזכר בפרצוף שלך, אבל זה נהיה קשה יותר. הזיכרונות מרגישים שהם חומקים. ואני שונא את זה. אני שונא איך הזמן יכול לקחת אפילו את הדברים שחשבתי שלעולם לא אאבד . זה אכזרי איך זה לא מבקש רשות לפני שזה לוקח. אולי זה לא רוצה לבקר אותי יותר, כמו שאתה לא רוצה. יש משהו שרציתי להגיד לך, אבל שכחתי מה זה היה. האם זה לא בדיוק איך החיים עובדים? אתה נושא בתוכך משהו כבד כל כך הרבה זמן, חושב שהוא יהרוס אותך אם לא תשחרר אותו. ואז יום אחד, אתה מתעורר, והוא נעלם - לא בגלל שנתת לזה ללכת, אלא בגלל שהוא חמק כשלא הסתכלת. ובמקום להרגיש קל יותר, אתה פשוט מרגיש... ריק . חשבתי על הכוכבים הלילה. הם תמיד גורמים לי להרגיש קטן, אבל בצורה כמעט מנחמת. כאילו הם אומרים לי שכל זה לא קבוע.שום דבר מזה אינו קבוע.לא הכאב, לא הגעגוע, אפילו לא האורות הבהירים ביותר בשמיים.
..
..