קודם כל מזל טוב ושאלה

[עמיקםרז]

אשמח להתבדות

היי מיכל, מה שלומך? כמובן שמאוד אשמח להתבדות ולהיווכח שההצגה היא להיט גם בארץ. אבל, כפי שאמרת, היה ניסיון קודם להעלות את ההצגה בארץ והיא לא זכתה להצלחה. אני בהחלט חושב שההצגה איכותית ומבוצעת נפלא, אבל יש לי ספקות אם מרבית קהל צופי התיאטרון בארץ יבוא לצפות בה. גם אצלנו במשפחה ההומור, ולפעמים אפילו הומור סרקסטי, הוא דרך להתמודדות, אבל יש אנשים רבים שעבורם השילוב של הומור עם פיגור שכלי אינו מתקבל על הדעת. עמיקם

 

[גילגולה1]

קודם כל מזל טוב ושאלה

אתמול הייתי בהצגה "יום במותה של גו" שמדבר על התמודדות הורים עם ילדה פגועה. מסקרן אותי מה דעתכם על ההצגה? לי היא היתה מאד קשה לצפיה ואין לי קשר אישי לנושא ובהצלחה לפורום

 

[עמיקםרז]

זה מאוד אינדיבידואלי

שלום רב, תודה על האיחולים. אשתי ואני צפינו בהצגה. לאשתי היא היתה קשה מאוד. אני הרגשתי הזדהות עצומה עם הוריה של ג´ו, גם בקטעים שמאוד קוממו והכעיסו הורים לילדים ולאנשים עם פיגור. לאחר שיחות עם הורים שצפו במחזה ברור לי שהתגובה הרגשית שונה מאוד מאחד לשני. על כל פנים אני סבור, שחשיפתם של הקושי העצום בגידול ילדה כמו ג´ו ושל הלבטים הקשים, עשויה להביא תועלת בפתיחת הנושא בפני הקהל הרחב, דבר שחסר מאוד במקומותינו ויוצר בדידות, שמחריפה עוד יותר את הקשיים של הורים החווים את מה שעובר על הוריה של ג´ו. עמיקם

 

[עמיקםרז]

יש בני משפחות נוספים שצפו בהצגה?

שלום רב, מעניין לשמוע את תגובותיהם של בני משפחות אנשים עם פיגור נוספים שצפו בהצגה. האם יש כאלה? עמיקם

 

[touti]

לא, אבל אתה חושב שההצגה תגרום לשינו

לשינוי חברתי? אתה יודע..לרדת לחצר ולספוג את המבטים של השכנים...ללכת לבית כנסת וילדים שמצחקקים..ועוד כאלו. אתה חושב שיש מספיק הסברה בתחום שיגרום לאנשים"רגילים" לקבל את האוכלוסיה השונה? אישית, אני חושבת שזה מתחיל בחינוך בבית, זה מתחיל בהסתכלות של ההורים ומה הם משדרים לילדים שלהם, עוד דבר, פעם אמרתי לאשה שקפצה לביקור לראות את "המפלצת", לאף אחד אין ביטוח, וגלגל חוזר בעולם, הם שונים מילדים אחרים בדבר אחד, הם!סובלים!.

 

[עמיקםרז]

צעד קטן של החברה

שלום רב, אני אישית מאמין בדרך של אבולוציה ולא בדרך של רבולוציה, כלומר אינני מאמין במהפכות בשום תחום, וגם לא בתחום ההתיחסות של החברה לחריגים, ובכלל זה אנשים עם פיגור. זהו תהליך ממושך של חינוך החברה , וקשה כאן לסמוך על חינוך בבית, משום שההורים מורישים באופן טבעי ולא בהכרח מודע את ההסתייגות שלהם מהחריג לילדיהם. אני מאמין שלבתי-הספר דווקא עשוייה להיות תרומה חיובית בעזרת תכנית מובנית שתחנך לקבלת החריג בחברה. תכנית כזאת חשובה לחריגים, אבל לא פחות מזה לאלה שאינם חריגים, אלה שאחוזים מבוכה, בהלה וחרדה כאשר הם נתקלים בחריג, ואינני חושב שהם נהנים מזה. במסגרת פעילותי באקים העליתי את הנושא בועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ואכן היו"ר החליט לפנות בעניין זה לשרת החינוך. כרגע אני מנסה לברר אם אכן נעשתה פנייה כזאת. זהו מאבק ארוך וקשה, במיוחד בימים אלה של צמצום משאבים, כשהיד מאוד קפוצה לדברים חדשים. באשר להצגה, כאמור, אינני חושב שהיא תגרור שינוי מהפכני, אבל היא בהחלט צעד קטן קדימה. עצם ההחלטה להעלות את ההצגה הקשה הזאת, שהפופולאריות שלה מוטלת בספק בגלל אי-הנוחות שהיא גורמת לצופה, מצביעה על התפתחות בכיוון חיובי של מודעות לבעיה. עמיקם

 

[עמיקםרז]

ממש לא חובה להורים אבל כן לאנשי מקצ

חשבתי שחשוב להבהיר שההצגה היא קשה, ויש הרבה הורים לילדים עם פיגור שמגיבים עליה בצורה קשה. אני חושב שממש לא חובה על הורים לצפות בה. לעומת זאת, לו היה הדבר בידי, הייתי מחייב את כל אנשי המקצוע שעוסקים בילדים/אנשים עם פיגור ובמשפחותיהם לצפות בהצגה. אני תמיד טוען שמי שלמזלו הטוב לא עבר את ההתנסות של הורה לאדם עם פיגור, לעולם לא יהיה מסוגל להבין עד הסוף מה עובר על הורה כזה, גם אם הוא איש מקצוע מיומן ומנוסה. צפייה בהצגה הזאת עשוייה להמחיש משהו ממה שעובר על הורים כאלה. עמיקם